בחונן הדעת. מפני שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה [ירושלמי רשב"א סי' תשל"ט] מנהג פשוט לומר אתה חונן וכו' עד לאנוש בינה ואח"כ אתה חוננתנו ועיין בלבוש וב"ח שהאריכו בזה: ואם שכח להתפלל מתפלל שחרית ב' ואינו מזכיר אתה חוננתנו [רדב"ז ח"ב שס"א] וצ"ע דמתחלה שהיו מבדילין בתפלה דודאי הי' צריך להבדיל ביום א' ועכשיו ג"כ צריך וכ"מ בגמ' דאם הבדיל על הכוס קודם שהתפלל אף על פי כן צריך להבדיל בתפילה דעיקר תקנת' הוא להבדיל בתפילה עבי"ד סימן שמ"א עססי' רצ"ט ואין בידי גוף התשוב' לעיין בה:

ואינו חוזר. ועכ"פ אסור במלאכה עד שיאמר המבדיל כמ"ש ססי' רצ"ט:

צריך לחזור. ונ"ל דאם נזכר קודם ש"ת יאמרנה בש"ת דבזה יש לסמוך על הטור והגמ"נ בשם מהרי"ל אבל כשיש לו כוס לא יאמרו בש"ת כמ"ש הרב"י:

רשאי. בתורת נדבה ועססי' ק"ח: