ד' אמות מצומצמו'. גופו ג' אמות ואמה כדי לפשוט בו ידיו ורגליו כ"מ מדעת הרב"י והרמב"ם:

באמה שלו. היינו הזרוע:

אמתו קטנה. והוא גדול נמצא שלא יספיקו לו ד"א:

חוץ מתחו'. ובחפצי הפקר שרי ע' סי' ת"א:

ו' אמו'. ולפמ"ש רמ"א סי' שצ"ו שהוא באמצען א"כ צ"ל שיש ביניהם ג"א:

אסור להוליך. ואם עמד תוך ד"א לתקן משאוי הוי כמהלך וחייב אא"כ עמד לפוש: