בתוך הפסח. ל' התו' מתחילת ו' עד סוף הפסח וכ"כ הסמ"ג משמע דאפי' בי"ט עצמו בודק ואף על פי שביטל גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה ואם ימצא בי"ט יכפה עליו כלי כמ"ש רסי' תמ"ו וכ"כ הט"ז דלא כב"ח והא דלא גזרינן שמא כשימצאנו יאכל ממנו משו' דהוא עצמו מחזר עליו לשרפו וא"כ האיך יאכל ממנו (תו') ונ"ל דאפי' בי"ט האחרון של פסח צריך לבדוק (ע' ת"ש):

לא יברך. כיון שמותר להשהותו ואף באכילה אינו אסור אלא משום קנסא ואינו בודק אלא להבדיל בין חמץ זה לחמץ המותר לכן לא יברך (מ"מ וכ"מ) משמע דאם נתחמץ לו איזה חמץ גמור בפסח מברך בשעת ביעור אבל דבר שאינו חמץ גמור אין מברך עליו ואם מצא חמץ בביתו צ"ע אם יברך עליו כיון שבטלו קודם פסח וכבר קיום תקנת חכמים בבדיקה: