בהמה שהיתה רועה וכו'. מימרא שם (דף כ"ג:) פרק כיצד הרגל ושם אמרו הני עיזי דשוקא וכו'. ובהשגות א"א דברים הללו לא נאמרו בגמרא וכו'. ורבינו סובר שפירושו עזים שהולכות בשוק כלומר שיוצאות לרעות בשוק. ורוב המפרשים כדברי הר"א ז"ל:

לפיכך אסרו חכמים וכו'. משנה וברייתא פרק מרובה (בבא קמא דף ע"ט:) ודוקא דקה אבל גסה מגדלין:

עשרה תנאים וכו'. מפורשין שם (דף פ':).

ומ"ש חוץ משדה תלתן שזרעה לבהמה. מפרש שם בגמרא שכשאינו עשוי ערוגות מוכיח שהוא לבהמה והרב ז"ל סתם לפי שהכל הולך אחר המנהג. ומ"ש מאובו אבל לא מחודו פי' מאובו מקום שיש שם ענפים הרבה ולא מחודו ענף האמצעי:

ומ"ש אלא בני השבט שהגיע אותו הים לחלקם. חלקו על רבינו ואפרש מחלוקתם. שנינו שם (דף פ"א) ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה וכו' ת"ר בראשונה התנו השבטים זה עם זה שלא יפרוס קליעה ויעמיד את הספינה אבל צד הוא ברשתות ומכמורות ע"כ. והנה הרב סובר שדין חכה ורשתות הכל אחד ומה שאמר התנו באותם השבטים שלא היה הים בחלקם שאל"כ לא יהיה חלוק בין אותו שבט לשאר וא"א וכן מוכרח שם. והחולקים עליו פירשו שפריסת קלע ולהעמיד בספינה אפילו בני אותו שבט אינם רשאים אלא שהם רשאים לצוד ברשתות ומכמורות והשאר בחכה בלבד.

ומ"ש בזמן שירבה הטיט. הוא פירוש יתידות הדרכים האמורים בגמרא:

(ד-ה)

שלמה תיקן וכו'. שם. ומ"ש אפי' בחוצה לארץ, פסק כשמואל דהלכתא כוותיה בדיני:

ומ"ש ומשירד הטל בבבל כו'. מפורש שם:

אע"פ שאין מגדלין בהמה דקה וכו'. ברייתא שם (דף ע"ט:) ותמה אני למה לא הזכיר רבינו בטבח ובלבד שלא ישהה העגונה. פירוש מאוחרת שלשים יום דהכי איתא שם. ואפשר שהוא בכלל לוקח ושוחט לוקח ומשהה עד שישחוט מעט מעט וסמך לו על מה שהזכיר בקודם הרגל ל' יום ואמרי' התם דדוקא קודם הרגל אבל לפניו ט"ו ימים אסור למלאות ל' שלאחריו:

וכבר עשו בבל וכו'. מימרא שם (דף פ'). ודע שהמפרשים ז"ל נחלקו אם מותר לגדל בהמה דקה בא"י ע"י רועה שאין הבהמות שלו דנימא חזקה הרועה אינו חוטא ולא לו ואין שם ראיה מכרחת לא לאסור ולא להתיר:

וכן אסרו חכמים וכו'. משנה וברייתות שם (דף פ"ב:) סוף הפרק:

רועה שעשה תשובה כו' וכן מי שנפלו לו כו'. ברייתא מבוארת שם (דף פ'):