גמרא למה יגרע כו'. קצת קשה דלמא הכי קאמרי למה יגרע בשביל שאין לו בן כיון דאלו הוי ליה בן היינו יורשין בשוה א"כ כשאין לו בן דין הוא שנירש הכל ולמה יגרע כו' ודו"ק:

ברשב"ם בד"ה אמר ליה אביי כו' אלא ודאי לאשמעינן אתי דבן קודם לבת ואצטריך לאשמעינן דאע"ג דאין הבת כו'. מותרות הוא. אף דודאי עדיף לומר שמכוון המקרא להורות על שיורשות דכן משמעות ונתתם כו' להורות שתירש הבת כשאין בן שלא תימה כיון דבמקום בן אין לה כלום ה"נ שלא במקום בן. ולאפוקי לס"ד דר"פ [דאי איכא בן ובת כי הדדי לירתו שפיר השיב אביי ואצטריך כו'] שאין צריך לדידיה להורות שיורשות כשאין בן והסברא זו עדיף מלומר שמכוון התורה להורות שאין יורשים במקום (שאין) בן. מ"מ הא לקושטא דכתיב וכל בת יורשת כו' א"כ צ"ל ע"כ שכוונת התורה להורות שאין יורשת במקום בן:

בתוס' בד"ה האיש את אמו כו' בין לירש בין להוריש כו'. דאינו נעשה הסבת הנחלה אף שיורשת אותו אחותו או בתו עד שתנשא לאיש משא"כ בבן את אמו ע"י ירושתו גרידא הוסב הנחלה: