גמרא נקרא גזלן כו'. ומ"מ מהר להר לא מיקרי שינוי:

גמ' דברי ר' יעקב שאמר משום ר"מ. ר"ל הוא שנה הפלוגתא הנזכר [דהיינו ת"ק ור"א] ורשב"ג מיקל אבל א"ל דר"א שנה הפלוגתא דבסמוך [ר"מ ורשב"ג] דר"א קדים לר"מ טובא ומהרש"ל מחק ר"א ולא השגיח בתוס' והוא פלא ולקמן בפרק המקבל [דלא הוזכר ר"א] הביא הברייתא בקצרה לפי הצורך וכן הרי"ף והרא"ש הביאו כאן בקצרה:

גמ' אדעתא דפורים וכו'. ושאני פורים מבעלמא דהתם דוקא אדעתא דפורים נותן משא"כ הכא לא אמרי' דוקא אדעתא דהר וכו' ולכן בסמוך נותן לעני על חלוק [לא משני שאני התם אדעתא דחלוק כו'] ועיין. ובלא"ה צריך לחלק בין פורים לצדקה דעלמא דמותר לשנות כמ"ש התוס':

בתוס' בד"ה מגבת וכו'. משמע להו מעות פורים לפורים [דלכאורה מגבת משמע שגבו וקאי אגבאים ול"ק קושיתם דהתם בבעה"ב שהוא יכול לשנות אפילו אחר שבאו ליד גבאי] עיין בתוס' ערכין ואסור לשנות בין לבעה"ב בין לגבאי ודו"ק:

בתוס' בד"ה במלתא וכו' כלומר פרידות וכו'. ואפ"ה קטלוה דאפשר דאין תולעת בפרידות לבינות:

בסה"ד כודנייתא. והאי גברא סיפר בלשון ארמית אבל בגמרא מצינו כמה פעמים וכו' ודו"ק:

בתוס' בד"ה בדרך הליכתה כו'. עיין בסמ"ע: