גמ' וצריכא כו'. לא קאמר בצריכותא האחרון הא נמי איכא לאוקמי כר"א משום דהוא בחד פרק [כמ"ש התוס' ד"ה אבל] דטפי עדיף קאמר דהא דהכא לא הוי מסתבר כלל לאוקמי כר"א מדסיפא כו':

גמ' גזור תופס אטו תורף כו'. בגזירת תופס דהכא ודמחובר לעיל גזרינן טופס אטו תורף ע"כ צריך לחלק קצת אף שנאמר דאתיא כר"א דסיפא דהכא בענין לכתחלה ודיעבד עיין באשר"י ורשב"א ור"ן:

ברש"י בד"ה צריך שיניח כו' ואניח מקום הזמן כו'. דפסול דזמן מוקדם בשטרות כמו בגיטין משום לקוחות ולמה תלאו בגזירות שטרות אטו גיטין וכ"ש לפי' התוס' ר"א מכשיר בכולן אף בתורף והיאך יכשיר זמן:

בתוס' בד"ה התם כדקתני טעמא כו' ועוד כו'. ר"ל אף אם לא גרסינן רבה אפ"ה ניחא למסקנא שמה:

בתוס' בד"ה חוץ כו' יש מגיהין אין לומר שיחרורו כו':

בא"ד בפ"ק גבי ג' דברים וכו'. ועיין יישוב לזה ברשב"א [דמלתא דאיתא בקדושין לא קתני וקדושין נמי בעי לשמה] גם בתוספתא איתא הגירסא כן [חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים]:

בתוס' בד"ה אבל כו' משום טעמא דמדסיפא ר"א כו'. כצ"ל: