Maharam of Padua on Mishneh Torah, Borrowing and Deposit Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שותפים ששאלו זה מזה . המגיד משנה הבין מדברי רבינו דלא הוי שאלה בבעלים אלא בששניהם שאלו זה מזה אבל אם האחד לבד שאל מחבירו לא הוי שאלה בבעלים ולזה נתקשה במלת שותפין דמאי איריא שותפין כל שנים ששאלו זה מזה הרי זה שאלה בבעלים לדעת רבינו כפי מה שהבין המ"מ מדברי רבינו בפ' עשירי מהלכות שכירות. וכבר יתחייב ספק אחר לדברי המ"מ והוא דלפי פירושו למה סמך רבינו דין שותפים ששאלו לדין השואל מאשתו ומניחה בבבא אחת מה יחס לזה עם זה, ועוד דבטחו"מ סי' שנ"ו כתב וז"ל שותפים ששאלו זה מזה וכן השואל מאשתו הוי שאלה בבעלים שכל אחד ואחד הוי במלאכת חבירו והאשה במלאכת בעלה עכ"ל. אלמא שאפילו אם שאל האחד לבד מחבירו קרוי שאלה בבעלים מטעמא דכל אחד ואחד הוי במלאכת חבירו בשאר עניני השותפות ומדלא הזכיר שם המחבר מחלוקת בדין זה כמנהגו בדינין שיש בהם מחלוקת נראה דדין זה כולי עלמא מודים בו ועל פי הספקות האלו אני אומר דדברי רבינו הם אפילו בשאחד לבד שאל מחבירו קרוי שאלה בבעלים דכל אחד מהשותפים שאול לחבירו בעסק השותפות ולזה נקט שותפין דוקא ונסתלקו גם כן שאר הספקות. ואחר אשר ביררתי שזהו דעת רבינו צריך ליישב דבריו במה שכתב ואם אמר השותף לחבירו השאילני היום ואשאילך למחר אינו שאלה בבעלים וזה כי לפי דרכי יקשה למה אינה קרויה שאלה בבעלים תיפוק ליה דכל אחד הוי במלאכת חבירו בעסק השותפות ובלי ספק שזה הספק הביא המ"מ לפרש מה שפירש. וכבר נתעורר על הספק הזה הרב מהר"ר אייזיק שטיין בביאוריו על הסמ"ג ותירץ שכשאמר השותף ואשאילך למחר גלה בדעתו שהיום לא יהיה עמו בשום מלאכה, ואף שזה התירוץ הוא דחוק קצת כפי אשר העיד שם הוא בעצמו מ"מ זאת היא כוונת רבינו בלי ספק: