Maharam of Padua on Mishneh Torah, Shofar, Sukkah and Lulav Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וידחה שבות של דבריהם . א"ה פי' דהתקיעה היא בכלל אין מספקין ואין מטפחין דשלהי משילין דאסירי גזירה שמא יתקן כלי שיר. ומה שצריך עיון הוא דלמה הוצרכו לגזירה דרבה בלאו הכי לא היה לנו לתקוע כיון שהתקיעה היא שבות ויש כח לחכמים לבטל דברי תורה בשב ואל תעשה וראיה מגזירה דרבה. ובביאור אמרו בפרק מי שמתו שב ואל תעשה שאני וכו'. ומה שנראה לי בזה הוא דאי לאו גזירה דרבה היינו אומרים יבא עשה של תורה וידחה השבות של דבריהם כיון שאין מציאות לעשה כלל בקיום השבות דגזירת אין מספקין ואין מטפחין כוללת יו"ט ושבת כמבואר שם. וכיון דעל כרחך השבות הוא נדחה מפני העשה בי"ט גם בשבת היינו דוחים אותו. ולזה הוצרכו לגזירה דרבה ואין העשה דוחה אותה כיון שיש מציאות לעשה בי"ט דאין שייך בו גזירה דרבה: