לנגיד צר. יש הבדל בין נגיד ובין מלך, שהנגיד כולל כל הממונה להנהיג, כמו נגיד בית האלהים, נגיד על האוצרות, וקרא לדוד בשם נגיד בעוד לא הובטח לו המלכות בירושה (ש"ב סי' ו' וסי' ז'), וכן קרא לשאול (ש"א ט' ט"ז י' א'), ולירבעם (מ"א י"ד) נגיד מטעם זה, ומזה מבואר שנגיד צור אינו המלך שמוזכר בפסוק י"ב :

עממוך. משורש עם, וי"מ מענין יועם זהב, שנסתר ונכסה זהרו :

ותעש זהב. עשיה ממש כפשוטו :

עריצי. שם עריץ יתאר את הגבור לגנאי לרוב :

יפעתך. בא על הופעת האורה או הרוחניות תמיד, הופיע אור עננו, יושב הכרובים הופיע, ועז"א וחללו :

ממותי חלל. החלל ימות מיתות הרבה בדקירות רבות, וכן מותי ערלים, קיבוץ מות, מיתות הרבה :

חותם תכנית. החותם חקוק עליו שם האיש וצורתו, ואם בא הכל בכיון נקרא חותם תכנית, והכ"ף שורש מענין תוכן לבנים, או בא מן כן, כמו תבנית מן בנה, והתי"ו במשקל השם, ר"ל שמכוין היטב אל האיש שצורתו נחתם בו :

בעדן גן אלהים. מלת עדן מענין עידון ותענוג אתה יושב בעידון של גן אלהים, כמו ונחל עדניך תשקם, גם יכוין על צד המליצה אתה היית הגן אשר בעדן, ר"ל המובחר שבו, כמו שהגן מבחר העדן :

כרוב ממשח, הכרובים היו מעצי שמן, ושמן בלשון כשדים משח (עזרא ו' ט'), ולכן בא בשו"א ובפת"ח שכן משקל השם בארמית, ונקרא סוכך כי היו הכרובים סוככים בכנפיהם על הכפורת :

בהר קדש של אלהים. ויל"פ אלהים היית, היינו אחר מותך נעשית מלאך, והתהלכת בתוך אבני אש שבג"ע :

מלו. כמו מלאו, והוא פעל יוצא :

ואבדך. כמו ואאבדך :

על יפעתך, עם יפעתך, כמו על עולת התמיד :

לראוה בך. שרשו ראה, והוי"ו תחת ה"א כמו גאוה זעוה, והוא מקור מן הקל, כמו ולא יוסיפו לדאבה (ירמיהו ל״א:י״ב) וראה שאחריו ב' יבא על הגנאי, ובאויבי ראתה עיני, המה יביטו יראו בי, או ראייה והשגחתה והפלאה בעצם הנראה, לראות בבנות הארץ, ורואה בעבים לא יקצר :

ונפלל. מענין ונתון בפלילים שהוא משפט בדבר גדול כמ"ש (ישעיה ט"ז ג') יעשה משפט להחללים ע"י חרב :