ושובבתיך. מענין בנים שובבים והחיה השובבה תגבר בה הפראיית :

וחחים. משימין בלחי החיה הרעה למושכה בם (כנ"ל כ"ט ד') :

צנה ומגן. צנה בפני חרב, ומגן בפני קשת, עז"א תופשי חרבות כולם, משא"כ אח"כ אמר מגן וכובע ולא הזכיר צנה, כי הם רק רובי קשת :

הנקהלים עליך. קהל שאחריו מלת על הוא לריב ומלחמה על מי שיקהל עליו, כמו ויקהל עליהם קרח את כל העדה :

למשמר. כמו ויעמד משמר עליהם (נחמיה ד') :

מימים רבים תפקד. כמו ומרוב ימים יפקדו (ישעיה כ"ד כ"ב), עונות של ימים רבים :

משובבת. לשון השבה, כמו בשובבי אותם מן העמים, או מענין הנחה והשקט כמו בשובה ונחת תושעון :

יעלו דברים על לבבך, וחשבת מחשבת רעה. העלאה על לב קטנה מן המחשבה (כמ"ש ישעיה ס"ה י"ז) ובא על הציור שעולה על לבו לפי שעה, כמו אשר יעלה על לב איש להביא בית ה' (מ"ב י"ב ה'), ואחריו המחשבה שמעיין בציור שעלה על לבו וחושב עליו, ואחריו האמירה בפיו :

אבוא השקטים. אל השוקטים, השקטים שאין רגש ומרד בפנים יושבים לבטח. שא"ל מלחמה מבחוץ. (עי' ישעיה ל' ט"ו) :

מקנה וקנין. כבר בארתי הבדלם בס' התו"ה אמור (סי' פ"ז) ששם מקנה מציין הפעולה שקנה אותי, ושם קנין הוא שם המופשט של הקנין עצמו, וכולל אף מה שהרויח בלא קנין כמו הולדות של שפחותיו ובהמותיו, ופירות שדהו, ועז"א (בראשית ל״ו:ו׳) את מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש, ור"ל שעושה מקנה בכסף ומרויחים קנינים שהסחורה משבחת ומולדת ולדות ופרי בביתם :

כפיריה. האריות והשרום שלהם :

שלל, בז. התבאר הבדלם ישעיה (א' א') שהשלל הוא הנשאר הפקר אחרי המלחמה והוא שייך אל המלך, ומה שאנשי הצבא בוזזים איש לו נקרא בז, וכמ"ש אנשי הצבא בזזו איש לו ויפול שם שלל גם על הריוח, כמו כמוצא שלל רב, ושלל לא יחסר :

תהיה. הוא נוכח לזכר, תהיה במציאות לקבל עונש, וגם ר"ל תהיה גוג, אז ידעו כי אתה גוג :

(יח-יט)

חמתי. באפי, עברתי. הבדלם בארתי (למעלה ה' י"ב) שאף הוא האף החיצוני, וחמה הוא הפנימית, וכשתצא החמה לחוץ להנקם עלתה באפו, ועברה הוא שע"י הקצף יעניש את הכלל, עי' למעלה (כ"ב כ') :

המדרגות. פרש"י סלעים זקופים, ובלשון ארמית מעלות מדרגות :

וקראתי. היא קריאת השם שאחריו למ"ד, ויקרא לה נבח, שיקרא שם ההרים חרב :

ועליו. פי' בעבורו :