עפר, לארץ, העפר מציין עפר הארץ, והוא מציין האבל ועללתי בעפר קרני, וארץ מציין הארץ הפך הכסא כנזכר לעיל (כו ה') :

רכה, וענגה, הרך בטבע, והענוג ע"י הרגל, וכן האיש הרך בך והענוג מאד :

בת בבל, בת כשדים, בת בבל מציין עיר המלוכה ולכן קראה בתולה שלא נכבשה מיום הוסדה, והיא המתאבלת ובת כשדים מציין כל הממלכה והיא אין לה כסא מלכות :

טחני קמח, כמו ואפה לחם,

וצמתך שרשו צמה והם הקשורים, מבעד לצמתך,

ושבל סוף הרגל, ומזה שביל על מקום מדרך רגל יחיד :

ולא אפגע, בקשה ופגעו לי בעפרון בן צוחר :

עמי, נחלתי, עיין למעלה (יט כח) :

כתמם, מענין השלמה, תם עונך בת ציון והכ"ף לזמן, כשבת המלך אחורוש,

ברב, בכמות,

בעצמת, באיכות, כי המכשפים היו רבים והחברים רק החכמים והב' ברוב, בעת רוב :

שחרה, מענין אורה

כפרה, מענין כיסוי כמו כפורת, ר"ל כי מכתב המלאך רצו לידע סודו ולהאיר חשכו בשחר הפתרון ולא ידעו והוה של השרים שהרגו את בלשאצר רצו לכסות בל יודע לאיש ולא יכלו :

הברי, י"ל מענין מבררי, או מענין הברו החצים, הנושאים אבר לעוף לשמים לחזות בכוכבים ולהודיע החדשות :

ומאשר, מוסב על יושיעוך :

אש, ולהבה, הבדלם ידוע :