Malbim Beur Hamilot on Isaiah Chapter 60
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בא אורך. אשר התפלאו המבארים, כי על זריחת השמש ישתמש העברי בלשון זריחה או יציאה, וביאה מורה שקיעה בכ"מ, לא בחנו הדבר היטב, כי זה רק כשידבר מגוף השמש, שיציירהו בעל הלשון כיוצא ממקומו באופק המזרח, ומחוז חפצו הוא האופק המערבי, ותהיה ביאתו עת בא למחוז חפצו שהוא המערב לא כן כשידבר מן האור שמחוז חפצו הוא כשיפגשו נצוציו בדבר המואר, ואז בא אל מקומו. ואורך הוא אור העצמי. וזריחת כבוד ה' הוא אור הנבואה עד שיהיו הם לערך זריחת האור הזה עליכם כערך הירח נגד השמש, כמ"ש (כד כג. ולק' פסוק יט), ועז"א ומלכים לנוגה זרחך, כי נוגה הוא הונח על אור הירח כנזכר לעיל (יג יו"ד ולק' יט) :
“for your light has come” The commentators were astounded by this usage because they thought when speaking of the sunrise, the Hebrew language employs the terms ‘rising’ or ‘going out’ while ‘coming’ implies sunset in all cases. But they did not check this matter well, because this is true only in reference to the body of the sun, when the speaker describes it as coming out from its place beyond the eastern horizon and heading toward its destination at the western. Then its 'coming’ is the moment it reaches its destination in the west. This is not so when speaking of the light, whose purpose is achieved when its rays touch that which is illuminated, then it has come to its place. “Your light” refers to the light which comes of itself, and the rising of the glory of Gd is the light of prophecy - they will shine upon you until they are as the light of the sun upon the moon, as I wrote elsewhere (see Isaiah 60:19). On this it says “…and kings by the brilliance of Your shine,” (Isaiah 60:3) because ‘shine’ refers to the light of the moon as I mentioned above (verses 13 and 14, and 19 below).
תראי, ונהרת, מ"ש בפנים על פעל נהר, כ"פ מ"ש הביטו אליו ונהרו, מפני מדין עשו להם את המנהרות, מקום שהאור בוקע עליו וידוע כי הפחד מקבץ הדם אל תוך הלב, עד שהלב מציר מפני הקיבוץ הזה, ובסור הפחד יתרחב הלב :
בכרי. מענין לכרי ולרצים, שלחו כר מושל ארץ, סוס רץ, וזה יבוא לרוב על בשורה, טובה או רעה, והב' בי"ת השימוש :
ה' אלהיך, קדוש ישראל. הבדלם בארתי בכל הספר ועי' (ה' טז) :
נהוגים. בארתי גדרו (מ"ט יו"ד) המונהג בהכרח :
בני מעניך, מנאציך. המנאץ מבזה הדבר והם ילכו בעצמם, אבל מעניך יענשו, ורק בניהם אשר יותרו ילכו שחוח לבקש מחילה ה', קדוש ישראל. עיין הבדלם (א' ד'. ה' טז) ובכל הספר :
גאון עולם, משוש דור ודור, הגאון נקשר עם עצם הדבר בעצמו ע"כ אמר בו עולם שהוא הזמן הבלתי מתחלק והמשוש נקשר עם בני הדורות שהם ישישו ע"כ אמר דור דור, כפי היסוד שהנחנו למעלה (יג כ') :
ונגשיך. הנוגשים שלך, כמו חומותיך, שעריך :
ישועה חומותיך. וכן למעלה (כ"ו) ישועה ישית חומות וחל :
ולנגה הירח לא יאיר. פעל יאיר מוסב על השמש כי הירח אינו מאיר רק מגיה אור השמש, כי זה ההבדל בין אורה ונוגה כנ"ל (יג יו"ד נט ט'). ועי' עוד למעלה (כד כג) וההבדל בין ה' ואלהיך מבואר בכל הספר :
יאסף. על אור הירח לא שייך ביאה שאינו אור רק נוגה, והנוגה נאסף בסור השמש המאיר לו מנגד פניו :
נצר. בארתיו למעלה (יא א')
להתפאר, מענין פארות וישלח בדים ויעש פארות וכן לק' (סא ג') :
הקטן, בכמות
והצעיר, במעלה, וכבר בארתי (ה' יט) כי החש אינו ממהר תמיד כי החש הוא הזרוז אעפ"י שלא מהר א"ע בזמן, ולכן הגם שה' לא ימהר כי יהיה בעתה מ"מ יחיש ר"ל כי יעשהו בזריזות והשתדלות :