על ירמיה. כמו אל :

הראשונית. כמו הראשונה :

על כל,

ואל כל. בירושלים ישב ודבר אליהם בנוכח ולא כן ליהודה דבר עליהם לא אליהם :

אשכים. מקור, כמו השכם בה"א, וא"כ היו"ד נוספת, וי"מ שהוא מדבר בעדו, וא"כ בא ציר"י תחת חירק, ומשמע שתי הכונות הַשְכֵּם אַשְכִּים שהמקור לפני הפעל מורה - - ריבוי הפעולה :

ואל נ"נ. טעמו הנני שולח אל נבוכדנצר :

לשמה,

ולחרבות עולם. שממה הוא יותר מן חורבה וראוי לבא אחריו ?, ור"ל שברבות הימים הגם שתוסר השממה, החורבה תשאר לעולם שאם תתיישב הארץ ישארו הערים והבתים חרבים :

ששון,

שמחה. ששון בגלוי ושמחה בלב (ישעיה ל"ה א') :

את כל הכתוב. כמו ואת בוא"ו :

כפעלם וכמעשה ידיהם. הפעל הוא העסק בהדבר, והמעשה הוא הגמר (ישעיה ה' י"ב), שישלם על המעשה עצמה וגם על איכות התעסקו להוציא המעשה, שהיה בקנאה וחמה ואכזריות :

היין החמה. כוס היין, כוס החמה :

והתגעשו. רעש הגוף :

והתהוללו. בלבול השכל, ומלת הִתְגוְעַשׁו מורכב מן פֻּעַל וְהִתְפָעַל :

הממלכות הארץ. - הממלכות ממלכות הארץ כמו הארון הברית, ובמ"ש הארץ יכולל גם הים שהוא בכל כדור הארץ לכן אמר אשר על פני האדמה :

ששך. בבל בחילוף א"ת ב"ש :

ישאג,

יתן קולו. שאגה גדולה מנתינת קול, (עי' יואל ד' ט"ז, עמוס א' ב', ג' ד') :

ריב,

נשפט. הריב טענות בע"ד, והמשפט גמר הדין (ישעיה א' י"ז) :

לא יאספו ולא יקברו. התבאר למעלה (ח' ב') :

ותפוצותיכם. כמו ותפוצותיכם, ושעורו (מלאו ימי) תפוצותיכם, (עי' רד"ק במכלול שער דקדוק השמות וחלק הפעלים שורש פוץ ובפירושו כאן), ועמ"ש (הושע י"א ג') :

מנוס,

ופליטה. מנוס נופל בבני אדם שיש לו שכל, ופליטה גם בבע"ח :

נאות. שרשו נוה, ובא על נוה צאן :

עזב. מוסב על חרון אף, מצייר את החרון ככפיר

וסכו. כמו סוכתו ודרך הכפיר לצאת במדבר שממה, ועז"א כי היתה ארצם לשמה :