מחלמים. פעל יוצא :

אחרית ותקוה. שם אחרית יציין ג"כ האושר האחרון והתכלית, כי אם יש אחרית (משלי כ"ג), וכפי דרכי האמונה, הרשעים יש להם ראשית, והצדיקים יש להם אחרית, ר"ל הרשעים מצליחים בעוה"ז ולבסוף תאבד אחריתם, כמ"ש כי לא תהיה אחרית לרע (משלי כ"ד כ'), הנה אחרית גוים מדבר (לקמן נ' י"ב), והצדיקים מצליחים בסוף, כמ"ש להטיבך באחריתך (דברים ח׳:ט״ז), ועז"א (לקמן ל"א) ויש תקוה לאחריתך :

וקראתם אותי. קריאה לתפלה בא אחריו מלת אל, ומ"ש פה מלת אותי, היינו שאבא אליכם כמ"ש (ישעיה מ"ג כ"ב), ומוסיף שאח"כ והלכתם אלי, לבתי כנסיות שהיו להם למקדש מעט :

ובקשתם. בקשה המגביל נגד מציאה, יבקש השראת השכינה וההשגחה התמידיית והיא מדרגה יותר גדולה מתפלה ובקשה בא תמיד אחר שאלה, שאלתי ובקשתי, וכן (דה"ב ז' י"ד) ויתפללו ויבקשו פני :

ושבתי את שבותכם,

והשבותי אתכם. כ"מ שנאמר ושב בקל (והוא יוצא) הוא תמיד השבת המדרגה, וה' שב את שבות איוב, והשיב בהפעיל הוא השבה למקום, וכן לקמן (ל' ג') :

כי אמרתם. פסוק זה אין לו שייכות לא למעלה ולא למטה, ומלת בבלה תחת בבבל אינו כפי הדקדוק, שהה"א בסוף יבא רק במקום למ"ד שבתחלה, לא במקום ב', ולכן פרשתי שמלת בבלה נמשך למעלה, ולא תפלא על שהפסיק בסוף פסוק, שכן יבא הפסק לפני מאמר המוסגר כמ"ש בכ"מ :

מהפכת וצינוק. מיני בית אסורים, או ענוים שיעשו להנאסרים :

ארוכה. מענין אורך הזמן, או מענין רפואה, ר"ל הגלות רפואה לחולי הנפש וצריך לשמור זמן הרפואה הקצוב על ע' שנה :