וזרוה. מענין זר זהב סביב, והוא עם זרים לשון נופל על הלשון :

אל. ויש נוסחאות שכתוב אַל ולא ??? :

בחוצותיה. מקומות שאחורי הבתים (כנ"ל ה' - א') :

השמים,

שחקים. שחקים גבוהים משמים, ומציינים מה שלמעלה מן המערכה כמ"ש בפי' (ישעיה מ"ח ח') :

הברו. מענין אבר כיונה, ומשפטו הַאֲבֵרוּ, אתם החצים שאו אבר ומלאו את השלטים, ושם שלטים לדעתי מין מגן וצנה שהיה בו ג"כ מקומות להניח בו החצים, וזה המבדיל בין שלטים ובין מגנים, כי בהשלטים היה עשוי גם אשפת החצים :

המשמר,

שומרים. המשמר מקום קבוע המיוחד ששם יעמדו למשמר תמיד, ושומרים יחידים ההולכים סביב לשמור, והאורבים יארבו בשדה או במסתר :

שוכנת. כמו יושבת בלבנון למעלה כ"ב עמש"ש :

אמת בצעך. אמה מענין מדה ובצע גזלה ועושק :

כי אם. לשון שבועה :

קמה,

מחשבות. יחיד על רבים, ויל"פ שר"ל ותרעש הארץ כולה כי הארץ קמה על בבל להלחם אתה :

ותחל. כי יחשבו שלא יוכלו לה, משיב שזה מחשבות ה' כדי לשום את ארץ בבל לשמה :

הציתו. חסר הפועל, ויל"פ גבורי בבל עצמם הציתו המשכנות שלא ימצא האויב מעון ומחסה :

הדריכה. הפעיל עבר, בעת הדריכה אלומות ותבואות העמים היתה מלאה דגן כגורן :

הציגני כלי ריק. יל"פ שאמר במליצה אחר שאכל את אשר בכלי בלע את הכלי עצמה כתנין הגדול הבולע עם הכלי, ומפרש בל תאמר שהיה נמצא אוכל על הכלי, כי כבר מלא כרשו מעדני, וגם הדיח שכבר רחץ והדיח את הכלי מהמאכל הנדבק עליו, ובכ"ז בלע את הכלי, והיא מליצה שאחר ששלל את הכל הגלם ולקח את ארצם :

חמסי. בממון :

ושארי. שאכלו הבשר, והיו להנאתם, אבל יושבי כשדים שפכו דם לנקמה, נגד הא' אמר הנני רב את ריבך, ונגד הב' אמר ונקמתי :

ככפירים,

כגורי אריות. הגור קטן מן הכפיר, ושאגת הכפירים הוא לטרף, ר"ל הגם שנערו כגורי אריות, שבלשאצר היה גור אריה וקטן, ישאג לטרף ככפיר, ורצה לנצח מדי ופרס, לכן בחומם אשית וכו' :

איש,

בן אדם. התבאר למעלה (ב' ח') :

זכרו,

תעלה על לבבכם, עי' למעלה (מ"ד כ"א) :

בושנו,

חרפה,

כלימה. הבדלם מבואר (ישעיה א' למעלה ג' כ"ה) :

עליה על בבל. וכן למעלה (מ"ח מ"ד) אליה אל מואב עמש"ש :

חתתה. פעל יוצא, בבל חתתה קשתות גבוריה, ר"ל בעוניה נשברו קשתותם :

ערער. מענין ערו ערו עד היסוד בה :

ויגעו עמים ולאמים. כפול בחבקוק (ב' י"ג) ושם פירשתי :

שר מנוחה. תרגם יונתן שר תקרובתא כמו מנחה, וי"מ שהיה ריע המלך בעת מנוחתו :