בימי חרפי. כינוי לימי הנערות מלשון ארמי הא בחרפי הא באפלי, ויל"פ על רתיחת הדם והתעצמותו בעת הנערות, כמו בחרפם בפלשתים (ש"ב כ"ב ט'), ומזה חרף נפשו למות (שופטים ה׳:י״ח) סוד אלוה, סוד קדושים רבה שעמהם ימתיק סוד ההנהגה, והיא מליצה על כחותיו הטבעיים והנפשיים שעפ"י סודם ועצתם יחייהו ה' ויתן לו עז ועצמה, והגוף יצוייר כאהל על כחות הפנימיים:

נערי. בני. ויפול על הנערים (א' י"ט):

בחמה. בחמאה, כמו חלקו מחמאות פיו, וצור כמו ושמן מחלמיש צור, שהצור יוצק שמן ושפע:

שער עלי קרת. בשער ישבו הזקנים והראש ישב על תקרה הגבוהה של השער מעל כל העם, וכן ליד שערים לפי קרת (משלי ח' ג'):

קמו, עמדו. פעל עמד בא פה על התמדת העמידה, כמו ויעמוד העם על משה מן הבקר ועד הערב:

וכף ישימו לפיהם, וכן ושימו יד על פה (למעלה כ"א ה', לקמן ל"א כ"ז):

נגידים. הנגיד הוא יותר מן השר, שמצאנוהו על המלך ומשחהו לנגיד (ש"א ט' ט"ו, י' ב' ובכ"מ), לשונם לחכם דבקה (יחזקאל ג' כ"ו, תהלות קל"ז ו') והוא יותר מן שימת יד על פה:

ותאשרני. שם אושר בא תמיד על אושר הנפשי, וזה ההבדל בין מאושר ובין מצליח, ובין מהלל או משבח:

משוע. הוא הצועק לישועה:

צדק לבשתי וילבשני. אני לובש הצדק והצדק לובש אותי, ר"ל כל הרוצה לעשות צדק ילמד ממני עד שאני הלבוש אל הצדק בי יתראה לבני אדם, ויש הבדל בין לבוש ובין מעיל, שהמעיל הוא מלמעלה על הבגדים כמ"ש ישעיה סי' נ"ט, וכן המשפט נגלה, והצדק הוא פרטי לו לבדו, בלבוש פנימי:

וריב לא ידעתי. שלא ידעתי את הריב אחקור עליו בחקירות ודרישות עד אדע, ובפי' פרשתי ריב איש לא ידעתי:

מתלעות. הם הטוחנות, והשנים בם יאחז הטרף:

כחול. שם עוף שאמרו חז"ל שחי לעולם ושכל אלף שנה ישרף בקינו וישוב לחיות, וכן משוררי העמים הקדמונים הזכירו את העוף הזה באופן קרוב לזה: