חכמים, יודעים. החכמים קבלו חקי החכמה, והיודעים הם בדברים הנודעים ע"י הבחינה והנסיון, והחכמים גדולים מיודעים ולהם ייחד הדבור, לכן אמר לשון שמועה, כפי הכלל המבואר בפי' ישעיה (א' י'):

אכזב. פעל יוצא, אכחיש את המשפט, חצי, כמו חצי שדי נחתו בי:

וארח. פעל, יעשה אורח ודרך:

לחברה, וללכת. אחר ההתחברות היא ההליכה שילכו ביחד לעשות רע:

לא יסכן. לא יועיל, ברצות, מענין רצון, או מענין הליכה וריצה, בהתהלכו עם אלהים:

לאל מרשע, ושדי מעול. התבאר תמיד ששדי מציין מצד ההשגחה שמצדו יעשה משפט, ועול הוא עוות המשפט, כמ"ש פסוק י"ב אל לא ירשיע, מצד שהוא אל ותקיף. ומצד שהוא שדי לא יעות משפט:

פועל אדם ישלם לו, וכארח איש ימציאנו. עי' בפי'. ויל"פ עוד, שר"ל שישלם בין לפי הפעולה בין לפי דרכי הנפש, למשל מי שהוא בעל חמה בטבעו לא יענש כ"כ על החמה כמו מי שאין טבעו נוטה לזה, ור"ל כארח ודרך הנפש של כל איש ביחוד, ולכן אמר מלת איש שמציין שם הכללות כל איש ואיש, שזה אחד מן ההבדלים בין אדם ובין איש, כמ"ש בס' התו"ה (ויקרא ס' י'), וכן אמר בכ"מ לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, כפי דרכי הנפש שמהם צומחות הפעולות וכפי הפעולות, והשם ישקיף מאיזה מדה ותכונה צמחה הפעולה ולפיהו ימציא גמולו:

ואם בינה. מקור, אם יש לך לב להבין שמעה, ר"ל הבין זאת, וגם האזין לקול מילי הוא המשל שנתן ע"ז:

יחבוש. מענין ממשלה המושל החובש בבית האסורים, והוא פעל יוצא שיעשה לחובש ומושל את מי שהוא שונא משפט, ואם צדיק, פי' אם יהיה צדיק ע"י שכביר תרשיע:

רגע ימותו (עם), לא ביד. לא בכח ר"ל בקלות:

דרכי, צעדי. דרכי הנפש והפעולות, (כנ"ל פ' י"א), ועמ"ש ירמיה (י"א כ"ג):

ירוע. ירוצץ וישבר, תחתם, במקומם:

יכיר. פעל יוצא, שיכיר לאחרים כנ"ל:

מעבדיהם, מעשיהם, מענין עבודה שמשותף עם מפעל ומעשה רק שמציין עבודה קשה ומתמדת, ופי' פרי מעשיהם וענשם.

והפך לילה, והוא הפך בלילה:

תחת. במקום שיש רשעים.

ספקם, מענין ספק, וכן בא כ"פ בס' זה:

(כט-ל) ישקיט. מוסב למטה ישקיט או יסתיר פנים ממלוך אדם חנף ומי ירשיע ומי ישורנו:

האמר. אשר אמר, ומוסב גם על פסוק ל"ב ל"ג.

נשאתי, מעינן נושא עון.

לא אחבול, כמו חבל את מעשה ידיך:

אנשי לבב. היינו חכמי לב שהם יותר מחכמים, הם אלה שחקות החכמה קבוע בלבם, והם יאמרו מעצמם, וגבר חכם יאמר כן עת ישמע דברי:

לא בדעת, לא בהשכל. הדעת קנוי מן הבחינה והנסיון וההשכל הוא ממקור השכל, רמ"ש ככ"מ:

אבי. רצוני, משורש אבה. יבחן, כמו ויבחנו דבריכם. עד נצח מענין נצוח, וכן ויז נצחם על בגדי, הדם שיצא ע"י נצוח המלחמה:

יספוק. מענין ספק, כמו תחת רשעים ספקם: