בימים ובעת. עיין הבדלם (ירמיה ג'):

אשוב בקל, מענין השבת המדרגה, ושבות משתתף עם השבה כמ"ש (ירמיה ל"א י"ח):

עמק יהושפט. בא שם מקום בד"ה וקרא כן עמק זה פה ע"ש המשפט. עמי ונחלתי עי' למעלה (ב' י"ז) ועם נחלה מקושר הקנין עולמית:

ידו גורל. שמשליך הגורל ביד על הדבר או אל הדבר, כפי שיעלה הגורל עליו. וכן ידו עליה (ירמיה נ"א) וידו אבן בי (איכה ג׳:נ״ג):

וישתו, ר"ל לא קנו היין למסחר רק לשתיה, ובמחיר יין של שתיית איש אחד נתנו הילדה:

גומל גמול. משלם גמול משיב גמול, הגמול הוא העושה לחברו רע או טוב על ידי התפעליות איבה או אהבה, וזה נקרא גומל אף שלא עשה לו רע בפועל, והמשלם הוא לפי הפעולה שעשה לו (כמ"ש ישעיה נ"ט י"ח) ומשלם גמול הוא משלם בהתפעליות איבה או אהבה לפי הפעולה שעשה נגדו בהתפעליות הזה, ויש הבדל בין משיב ובין משלם, התשלומין יהיה גם בדבר אחר וההשבה הוא בדבר הזה עצמו:

קל מהרה, מהרה בזמן, וקל בפעולה (ישעיהו ה׳:כ״ו):

גבורים, בטבע ואנשי מלחמה ע"י לימוד (ישעיה ג' ב'):

כתו אתיכם. עמ"ש (ישעיה ב' ד'):

עושו, מענין אסיפה ואין לו ריע, וענינו אסיפת דברים חלשים כעש ונמלים, ועז"א כי הנחת גבוריך ולא נשארו רק חלשים, והנחת מענין ירידה:

השיקו. מלאו אותם משקה (כנ"ל ב' כ"ד):

החרוץ, שנחרץ הדין בלי השנות (ישעיה י' כ"ב):

ישאג, יתן קולו. שאגה גדולה מנתינת קול (כמ"ש ירמיה כ"ו ל', עמוס ג' ד'):

מחסה, מעוז, מעוז גדול ממחסה, עמ"ש עוד ישעיה ל' א', שהמעוז הוא בבלי אמצעי וזה לבני ישראל:

לעולם, לדור ודור, לעולם הוא הזמן הנצחי הבלתי מתחלק, ולדור ודור הוא הזמן הנצחי המתחלק לפי שנות הדורות (כמ"ש ישעיה י"ג כ', ל"ד י' ובכ"מ), ישיבת יהודה יהיה בלי שינוי, וישיבת ירושלים תשתנה לפי הדורות שבכל דור יבואו דיורים חדשים וגם תתעלה בהדרה ותפארתה בכל דור לכן אמר לדור ודור:

ונקיתי, יצייר שעליו החוב לכפר על דמם בדם שופכם ועדן לא נקה מחוב זה למקצת אומות ואז ינקה לכפר הדם אשר לא נקה: