(א-ב) כסיל, בלא דעת. כבר התבאר שהכסיל יש בו דעת רק שהתאוה מושלת עליו.

אץ, הממהר:

שקרים, כזבים. הכזב נראה אמת בתחלתו (ישעיה כ"ח) עד, יפיח, המפיח הוא הדבור הבלתי נשלם (חבקוק ב' ג'):

נדיב, איש מתן - ע' לעיל יח טז.

רש. גרוע מן הדל.

מרעהו, המ"ם מן השורש כמו ויקח שלשים מרעים דשמשון:

לב. הוא הכח המושל כמ"ש בכ"מ, והקנין מורה שהוא ברשותו:

נהם ככפיר. הכפיר טורף רק בסוכתו (כמ"ש הושע ה' י"ד, עמוס ג' ד'), ונהם באריה הוא בזעפו בעת שאין לו טרף, וזה הבדלו מן שאגה שהוא בשמחתו בעת י"ל טרף, ישעיה (ה' ל'):

ומה'. הוי"ו וי"ו התנאי:

וגמלו. גדר הגמול שנקשר עמו התפעליות אהבה או איבה, כמ"ש בכ"מ:

המיתו. שרשו המה, כמו בכיתו מן בכה:

גדל חמה. לפי' ב' כמו ברחוץ הליכי בחמה (איוב כ״ט:ו׳), תציל, לפי ב' מענין וינצלו את מצרים.

ותוסף, לפי' א' הוא נסתר לנקבה:

מחשבות. ועצות. הבדלם למעלה (י"א י"ד):

תאות. כמו תתאו לבא חמת, עד תאות גבעות עולם:

(כה-כו-כז) והוכיח, מוסר. מוסר ע"י יסורים. ותוכחה בראיות השכל (כנ"ל ג' י"א).

ופתי יערים (ע"ל א' ד'):

יליץ. מלשון לצנות, יבלע יכסה, כמו כבלע את הקדש: