Malbim Beur Hamilot on Proverbs Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ערבת, תקעת כפיך. גם הת"כ הוא בענין ערבות (לקמן י"א ט"ו, י"ז י"ח, כ"ב כ"ו, איוב י"ז ד'):
נוקשת, נלכדת. הלכידה היא אחר המוקש, יקושת לך וגם נלכדת (ירמיה נ"ב):
התרפס. פי' חז"ל התר פסת יד, ומצאנו מתרפס ברצי כסף לשון הכנעה לפני הדום רגליו, כמו ושארה ברגלה רפסה (דניאל ז׳:ז׳):
שנה, תנומה. תנומה קלה משינה, עמ"ש ישעיה (ה' כ"ז):
קצין, משל. הקצין עומד בראש מפני חשיבותו, (עמ"ש שופטים י"א, יחזקאל ל"ג). והמושל הוא ביד חזקה:
בקיץ, בקציר. הקיץ אחר הקציר (ע"ל י' ה'):
שנות, תנומות. תנומה קלה משינה (כנ"ל ד'):
אדם בליעל, איש און. כבר בארתי בחבורי התו"ה ויקרא (סי' י') ששם אדם מציין מין האדם ביחוד מצד נפשו ושכלו, וע"כ על מצות שבין אדם למקום שזה מצד שהוא אדם שומר תורה ומצוה קוראהו בשם אדם, ומצד האון והכח שלא במשפט נגד חברו קוראהו בשם איש:
עקשות פה. ובפ' י"ז לשון שקר, ומתבאר בסי' זה תמיד שפה מרמז על החכמה, ועקשות פה הוא המעקש דרכי החכמה בדברים שבין טוב לרע, והלשון מרמז על הבינה שהיא תבחין בין אמת ושקר, לכן אמר לשון שקר:
מולל. מענין מילה. מי מלל לאברהם, כאילו ימלל ברגליו ע"י רמיזות:
פתאם, פתע. פתאום מציין מהירות הזמן, ופתע מציין מהירות הפעולה (ישעיה ל' י"ג):
מצות אביך. המצוה היא ע"י הכרח, התו"ה צו (סי' א') וכן ציין מוסר אביך שהאב ייסר ויכריח:
ענדם, הוא מענין קשירה ובא על הקושר דבר לתפארת, אעדנו עטרות לי (איוב ל״א:ל״ו):
תוכחת מוסר, כבר בארתי (למעלה ג' י"א) כי המוסר הוא בהכרח, והתוכחה היא ע"י וכוח השכל, אולם המוסר שבס' זה הוא יראת ה' כמ"ש יראת ה' מוסר חכמה וכמ"ש למעלה (א' ז'), וע"י יראת ה' יתוכח אח"כ בראיות השכל ויקבל חקי החכמה מצד השכל וילך בדרך חיים: