(א-ב) תעלים. את עצמך, כמו ופרעה הקריב, ולמ"ש יאמר גם כן שמעלים את העתות בצרה:

בגאות רשע. שידמה שהרשע עושה העת צרה, ובזה הוא יוצא כדינו על העתות, וב' בגאות ב' התוך:

ידלק. היא הרדיפה באש חמתו הבוער.

יתפשו. אלה שזו חשבו, יתפשו במזימות אלה וע"כ בא לשון רבים:

ובוצע ברך. המברך ומשבח את הבוצע, וכן פירשו חז"ל בסנהדרין:

כגובה. שיעור הכתוב רשע בל ידרוש כגובה אפו אין אלהים כל מזימותיו, ופי' שלא תדרוש להענישו, כמ"ש אח"כ תדרוש רשעו:

יחילו. מענין חיל והצלחה, כמו ע"כ לא יחיל טובו (איוב כ'), ויש מפרשים כמו יחולו על ראש יואב, שיבואו ויתכנו דרכיו:

יפיח. מענין פח ומוקש.

בהם. רצונו לומר במשפטיך ישים פח ללכדם:

ומרמות ותוך. התוך היא המרמה הצפונה (עיין ירמיה ט' ה').

ומלא. פעל, שממלא פיו באלה:

פיהו. לשונו. הפה מציין הדבור החיצוני, והלשון מציין הדבור הפנימי (כנ"ל ה' י') שנצפן בו עמל ואון הפך של אלה ומרמה של הדבור החיצוני:

חצרים. כפרים פרזים עי' התו"ה (בהר סי' ס"א):

יצפנו. שיביט אליך בסתר ומצפון:

לחלכה. לכחך:

חלכאים. חיל נכאים ומוכים, כמו נכאו מן הארץ (איוב ל׳:ח׳), ונפל הנו"ן:

עמל. מציין תמיד התכונה הרעה:

עליך יעזב. כמו ויטוש את הצאן על שומר (שמואל א' י"ז):

חלכה. החיל שלך יעזבו את היתום עליך:

תכין. נסתר לנקבה, התאוה תכין את לבם והקשבה מוסיף על השמיעה שקושב מרחוק כמ"ש (ישעיה א' י' ובכ"מ):

לערוץ. גבורה מופלגת, גבור עריץ (ירמיה כ"א) ומלת מן על היתרון, כמו הגדול מאחיו, שלא ישים אנוש אחד עריץ יותר מכל הארץ: