אויביו, משנאיו. התבאר למעלה (י"ח י"ח), כי השונא הוא פחות מן האויב, שיש שונא בלתי דורש רעתו בפועל, ויצייר שהאויבים התקבצו למלחמה, והשונאים עומדים מרחוק, האויבים יפוצו, והשונאים כשיראו מרחוק ינוסו:

כהנדוף. שם מבנין הפעיל, ובא בשלמות:

ישמחו, יעלצו, וישישו. כבר בארתי שפעל עלץ בא על שמחה נפשיית, ובא לרוב על השמחה בה', ושמחה וששון מובדלים שהששון בא על סימנים החיצונים שיעשו להוראת השמחה (ישעיה ל"ה ובכ"מ):

סולו. עשו מסלה, כמו סולו סולו פנו דרך:

בערבות. במדבר, וערבה היא מקומות שבמדבר שמלאים שיחים וקוצים כמ"ש (ישעיה מ'):

עלזו. הוא הריקוד והרעדה מחמת שמחה:

ביתה. לבתיהם:

בכושרות, מענין ידיה שלחה בכשור, שהוא עץ האורג, וי"א כמו בקושרות בקו"ף שאסורים בקשרי זקים וחבלים:

צחיחה. מקום יבש וצמא, ומזה צחיח סלע, וצחה צמא:

נדבות. הוא דבר שאינו מחויב רק שידבנו לבו, וקורא כן הגשם שיורד במדבר:

תניף. תטיף על נחלתך:

ונלאה. תואר, כוננת את הנלאה:

נות בית. בעלת הבית שהנוה שלה:

שפתים. הגבולים, כמו למה ישבת בין המשפתים, וקרוב עם לשון שפה שבא על קצה הדבר וגבולו, שפת הים:

בירקרק חרוץ. בחרוץ ירקרק, כמו רבים עמים, משנה כסף, וחרוץ זהב משובח:

תשלג. פעל יוצא מן שלג וצלמון מענין חשך וצלמות:

תרצדון. פעל מורכב משתי תיבות תרץ צד תרוצו על צדי הרים גבנונים, וגבנונים מענין גב וגובה, ונוסף הנו"ן כמו או גבן, שבא על גב שיש בגופו:

אלפי שנאן. אלופים ושרים של שנאנים, שהם המלאכים ה' בם, מלת עליך נמשך לכאן, ה' עלה בם:

למרום. לרום ההר, כמו חוצבי מרום קברו (ישעיה כ"ג), כי השח יושבי מרום (שם כ"ו):

שבית. נמשך לשתים, שבית באדם, ואף שבית סוררים, ולקחת מתנות מוסגר, שתחלה לקחת מתנות:

יעמס. בא על משא שאחר הניח עליו כאלו אנו העמסנו עליו משא זאת לישא אותה:

תוצאות. סוף הגבול, והיה תוצאות הגבול (יהושע ט״ו:ד׳):

קדקד שער. איש שער, כמו ואני תפלה, ואני מוסר לכולם (הושע ה'):

תמחץ. המלוכלך בדמים נראה שנמחץ שם והדמים זבים מגופו:

מנהו. כינוי הנסתר בה"א וא"ו, ר"ל שהאויבים הם מהם מן הכלבים וממינם:

שרים, נגנים. השיר בפה והניגון בכלי, והשרים הולכים אחר נוגנים קודם הליכות ה':

תופפות. תואר:

רודם. רודה אותם, והרד"ק מפרש כמו רודם רודה בם, וכבר בארתי זה (יחזקאל ל"ד ד') שבד' מקומות נקשר הרדיה עם מלת את ע"ש:

רגמתם. רוגם עליהם באבנים:

עוזה. שם, ע"מ חוקה אחת:

חית קנה. הדרים בין קנה ושיחים במדבר:

מתרפס. כמו לך התרפס ורהב ריעך, שהוא הבקשה וההכנעה:

בזר. הכסף שבא בשפע ובפיזור רב, וכן ורכוש להם יבזר, ופי' בזר מעמים:

חשמנים. אנשים גדולים:

גאותו. כבר התבאר בכ"מ שגאוה הנאמרת אצל ה' הוא אם יתנשא על חקי הטבע ויעשה נסים ונפלאות, (עי' ישעיה י"ב, ולקמן צ"ג), וכן שחקים נבדלים משמים, שמורה על הנהגה הנסית כמ"ש (ישעיה מ"ד):