Text

Malbim on Job Chapter 31

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

ברית, עתה מתחיל לחשוב כי לא חטא שום חטא שבעבורו היה ראוי לכל הרעה הזאת, ונגד מ"ש שהיה לאבל כנורו, שהיה דרכו לנגן על הכנור בעת שנכנסה כלה לחופה לשמח חתן וכלה, ועתה היה לאבל על מות בניו, בל תאמר שבא לו העונש מפני שחטא בעת הנגון וחמד את הכלה, ע"ז משיב הלא ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה, שמה שהתבוננתי עליה להסתכל בה, היה רק לשמח חתן וכלה כמ"ש כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו וכו', לא לתור אחרי העין:

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job’s final solemn and awesome declaration of his innocence. He once again denies that he has sinned; on the contrary, he has led a virtuous and upright life. And so he repeats his demand that God answer his call for He surely knows the truth of this.

ומה החלק שנתן לי בעבור זה אלוה ממעל, הזה שכרי, ומה הנחלה שהנחיל לי שדי במרומים במות בני וכריתת בני ביתי:

הלא איד הזה שבא לי היה ראוי לעול לא לי, ומוסיף שאיד הזה יהיה נכר גם לפועלי און, שגם לפועלי און אין ראוי שיומתו בנים על אבות והוא דבר נכרי וזר:

הלא, ור"ל ואם אתם חושבים שחטאתי מפני שאינכם יודעים תעלומות, אבל הלא ה' הוא יראה דרכי שהוא דרכי הנפש, וגם יספור כל צעדי שהם המעשים שעשיתי בפועל, והוא יודע, בין מצד דרכי הנפש.

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

At times, men may have to avert their eyes to preserve themselves from sin. But that cannot be true of God: He surely sees everything? He must therefore have seen how righteous Job really was. Why then did He make him suffer so dreadfully? And why is He still avoiding him?

אם הלכתי עם שוא בדברים שאין בהם ממש, וגם מצד הצעדים והפעולות, אם תחש על מרמה רגלי, שכל המע"ט שעשיתי היה באמת לא בחונף וברמיה:

ישקלני, הלא פלס ומאזני משפט לה' והוא ישקול מעשי במאזני צדק ואז ידע תומתי:

אם, עתה מתחיל לקצוב גז"ד על עצמו, אם ר"ל אם האמת הוא כמ"ש ריעי, אם אשורי נטו מדרך האושר ואם לבי הלך אחר עיני לתור אחרי העינים לחמוד ועי"כ בכפי דבק מאום, אז אני גוזר דיני על עצמי, כי.

אזרעה ואחר יאכל שהוא איבוד הקנינים, וצאצאי ישורשו הוא איבוד הבנים, ר"ל אז בא עלי הדין במשפט ובצדק:

(ט-י) אם, וכן אם נפתה לבי על אשה ר"ל על אשת איש, ועי"כ ארבתי על פתח רעי לזנות עם אשתו, אז אקבל הדין, כי תטחן לאחר אשתי היינו שתהיה שפחה בזויה טוחנת בריחים, כמ"ש עד בכור השפחה אשר אחר הריחים, ועליה יכרעון אחרין לזנות עמה מדה כנגד מדה:

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job avows that he has never committed adultery.

כי היא זמה מפרש טעם העונש,

• א) מפני. שהיא זמה ומעיד על תכונה הרעה של הנפש שתעמיק במחשבת זנות,

• ב) שהוא עון פלילים שגם שופטי הארץ יעשו ע"ז משפט חרוץ וקשה ע"י תביעת הבעל,

• ג) מפני. כי אש היא המעשה בעצמה דומה כאש אשר תאכל עד אבדון את גוף החוטא, וגם בכל תבואתי תשרש שהוא איבוד הבנים והקנינים כאש האוכלת כל אשר תמצא:

אם אמאס, נגד מ"ש לו אליפז אלמנות שלחת ריקם, אמר שלא לבד שלא נגע בנחלת אלמנות ויתומים, שגם לא מאס משפט עבדו ואמתו הגם שהם קנין כספו, והטעם כי אם אמאס משפט עבדי בעת שהם מריבים עמדי שלא אפנה אל משפטו, אז.

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job was a considerate master who recognized the rights of his slaves; that they too are human beings. Had he not done so, how could he have faced God were He to reply to his suit?

מה אעשה כי יקום אל שהלא כן אני יש לי משפט נגד האל, ואני רב נגדו על היסורים שהביא עלי בחנם, ומה אעשה כי יקום ויפקוד להשיב לי לאמר.

הלא בבטן עושני עשהו, ה' יאמר לי ואיך תצעק נגד אדוניך ה', ואתה לא שמעת משפט עבדך הגם שהוא שוה לך. כי בבטן שנבראתי אני, נברא גם עבדי, שניהם נבראו בבטן אשה, ושניהם יצאו מרחם אחד מרחם של אשה ובכ"ז לא שמעתי צעקתו, ואיך תבקש משפט נגד אדוניך האלהים בשמים:

אם, נגד מ"ש לו צופר (סי' כ') כי רצץ עזב דלים, משיב שלא לבד שלא גזלתי דל ואביון, גם אם מנעתי מלתת לדלים את חפצם ושאלתם, או אם אכלה עיני אלמנה המצפים לישועתי ולא הושעתי לה:

ואוכל, או אם אכלתי פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה אם עשיתי כל זה הלא אז מה אעשה כי יקום אל, שעל כ"ז יטעון האל נגדי הלא בבטן עושני עשהו וכו':

כי מנעורי גדלני כאב, הלא אז מה אעשה כי יקום אל אשר הוא גדלני מנעורי, שגם אני הייתי יתום וה' גדל אותי כאב, וישאל מדוע לא עשיתי אל היתום את אשר עשה ה' לי שנתן לי לחם והיה לי לאב, ומבטן אמי אנחנה שאמי נשארה אלמנה ואני נחיתי אותה מיום שיצאתי מבטן, ר"ל מנעורי, ע"י עזרת ה' שגדלני כאב השגיח גם על אמי להחיותה, וכשגדלתי פרנסתי את אמי, וא"כ איך אכלה עיני אלמנה ויתום ואשכח טובות ה' עלי ועל אמי:

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

The meaning of this verse - כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה - presents many problems. Noting that biblical commentators have difficulties with this verse, Malbim posits that Job was a fatherless orphan who was cared for and brought up by God and that he in turn had cared for his widowed mother from childhood. The suggestion that Job was orphaned at an early age is totally original. Intriguingly, the interpretation Malbim gives to the verse is reminiscent of his own personal experiences. An only son, his father died when he was just six years old. His mother subsequently married the local Rabbi, who was probably also his teacher. His devotion to both of them is recorded in the Preface to his first book - ארצות החיים - The Lands of the Living, (Breslau, 1836).

(יט-כ) אם, נגד מ"ש לו ובגדי ערומים תפשיט, אמר שאם אראה אובד מבלי לבוש או אביון שאין לו כסות, אם לא ברכוני חלציו ומתניו, כי יתחמם מגז כבשי ונתתי לו לבוש וכסות לחום לו:

אם הניפותי, מוסיף שגם אם בא יתום לפני בשער המשפט (כי איוב היה שופט יושב בשער) וראיתי שעפ"י הדין נתחייב היתום מלקות, בכ"ז לא הניפותי ידי עליו להכותו בידי, הגם שראיתי בשער עזרתי, ששער המשפט היה לי לעזר להכות היתום, כמ"ש והיה אם בן הכות הרשע, בכ"ז שמרתי מלהכותו בידי, ואם עשיתי זאת אני קוצב גזר דיני, כי.

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job had been a merciful judge.

כתפי העליון תפול מן השכם. ואזרועי שלמטה מן הכתף תשבר מן הקנה שהא למטה מן הזרוע, כי נמנעתי מהכות את היתום משני טעמים.

א) כי פחד אלי איד אל, שפחדתי מפני יראת העונש שלא יביא עלי איד ושבר בעבור זה,

• ב) ומשאתו לא אוכל, שגם בלא פחד העונש לא יכולתי כלל לעשות זאת מפני יראת הרוממות שבושתי מה' הצופה במעשי מלעשות כזאת:

אם שמתי, נגד מ"ש לו אליפז כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר (סי' ט"ו), וכן אמר ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט, השיב שלא הסיר בטחונו מה' בשום אופן, שלא בטח לא על העושר, שעל זה אמר אם שמתי זהב כסלי, ולא על כח ידו, שעל זה אמר.

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job had kept faith with God.

אם אשמח כי רב חילי וכחי, ולא על החריצות וההשתדלות, שעז"א וכי כביר מצאה ידי, ולא בטחתי על ההצלחה והמזל, שעז"א.

אם אראה אור כי יהל, אם שמתי לב על אור המזל הזורח עלי ממעל, או על הירח אשר הולך יקר ומורה על הצלחתי, ולא לבד שלא הגדתי זאת בפי, כי גם אם.

נפתה בסתר לבי לחשוב כן בלבי בסתר, הגם שידי נשקה למו פי ולא הוצאתי הדבר גם מפי, בכל זאת:

גם הוא עון פלילי, שגם המחשבה הוא עון ראוי לעונש ולמשפט קשה, כי כחשתי לאל ממעל, שזה הכחשה בה' אם יתלה ההצלחה בירח וכוכבים ובמזל, והגם שאין עונשין על המחשבה, במה שהיא כפירה והכחשה בה, עונשים גם על המחשבה:

(כט-ל-לא) אם אשמח גם אל תאמר שבאו עלי יסורים על ששמחתי על מפלת שונאי דכתיב בנפול איבך אל תשמח פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו, עז"א שלא שמחתי בפיד משנאי, ויותר מזה והתעררתי כי מצאו רע וכו', אם לא אמרו מתי אהלי, שבעת שמצא רע לשונאי הגם שלא נתתי לחטא הכי לשאול באלה נפשו, הגם שידעתי שאני לא קללתיו באלה ולא חטאתי בחכי להאלותו ולשאול את נפשו למות ע"י האלה, בכ"ז התעררתי בעת שמצאו רע אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע התעוררתי לדרוש אם לא יצא עליו איזה קללה ממתי אהלי, פן אמרו הם שרוצים לראות בו נקמה ושלא ישבעו מבשרו. עד שלא לבד שאני לא קללתי את שונאי ולא שמחתי במפלתו, כי הקפדתי גם על בני ביתי, והתעוררתי לדרוש ע"ז אם לא יצא מהם קללה עליו, ואף דבור של נקמה שיאמרו שלא ישבעו מבשרו אם ינתן בידם להנקם ממנו:

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job’s conduct towards his fellows had also been blameless. He never sought the downfall of anyone, not even of his enemies.

בחוץ, אחר שחשב שנתן ליתומים לחם ולעניים כסות ולבוש, אמר שנתן להם גם מעון ודירה, שאף הגר לא ילין בחוץ, ואף לעוברי אורח פתח דלתיו שיתארחו בביתו, כמו שכתוב הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו:

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job’s home was open to all.

(לג-לד) אם כסיתי ואם תאמרו שחטאתי בסתר והעלמתי את חטאי, עז"א וכי כסיתי את פשעי כיתר האדם וטמנתי את עוני במחבואי מפני כי אערוץ ואירא לגלות עוני מפני המון רבה ובוז משפחות שהם יחיתוני ושברו אותי עת אגלה עוני, עד שאהיה מוכרח לידום אח"כ ולא אוכל לצאת לפני הפתח מרוב הבושה, הלא אנכי לא יראתי משום אדם ולא מפני ההמון, ולא היצרכתי לטמון חטאי מפני פחדם וכלימתם,

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job had not sinned in secret and hidden this fact.

מי יתן שומע לי ויודה לדברי, הן תוי, שיעורו הן תוי שדי וספר כתב יענני איש ריבי שאיש ריבי המתוכח עמי יענה אותי ויאמר אלי, הן תוי שדי הן ה' תו ורשם על בשרי את חטאתי שהנגעים שעל בשרי הם המכתב שכתב ה' ורשם את עוני, והוא הספר אשר כתב, ר"ל שחרת על בשרי את פשעי בנגעים ופצעים באותיות כתובים על ספר נלט אם לא, משיב אם לא הייתי נושא ספר זה (שהוא מכתב של עוני ותוי חטאתי) על שכמי לעול ולמשא, ר"ל אם לא היה דביק על גופי, אענדנו עטרות לי, הייתי עושה ממנו עטרה לכבוד ולתפארת, כי בספר של ה' היו כתובים זכיותי לא חטאתי, כי.

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Pointing to the sores on his body, Job demands to know if they are really God’s handiwork.

מספר צעדי אגידנו, הייתי אומר לספר זה ולכותבו מספר צעדי שכולם שוים לטובה, כמו נגיד אקרבנו, הייתי מקרב אותו כמו נגיד ומנהיג, כי הוא המנהיג אותי והוא היודע כל דרכי וצעדי, והייתי מתעטר בספר הזה שהיו מעשי כתובים בו, רק החסרון שספר של הנגעים אינו לשאת על ראשי לעטרה כי נעשה על שכמי לעול ולמשא:

אם, סיים דבריו וכי אדמתי הזועקת על שהיא שוממה, עלי תזעק? וכי אני גרמתי שתהיה שממה? או תלמיה אשר יחד יבכיון הכי עלי יבכיון? וכי בחטאתי נעשה זאת?

Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003

Job’s lands, that once supported all his wealth and possessions, are now empty. The sheep, the camels, the oxen and the asses, together with their handlers and Job’s own children, are all gone. In his final desperate cry, Job calls on the land, his last refuge, to become barren too.

(לט-מ) האם כחה אכלתי בלא כסף והפחתי נפש בעליה, ר"ל אם גזלתי את השדה בלא כסף מבעליה הפחתי נפשו עד שלכן תחת חטה תצא חוח והאדמה תשאה שממה? הלא שדות בכסף קניתי לא עשקתי ולא גזלתי. וא"כ לא עלי אדמתי תזעק כי לא נעשה זה על ידי עונותי.

תמו דברי איוב, תמו תשובותיו לשלשת ריעיו וגם הם שבתו מלענות, ולכן ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי וכו':

Next →