ומעוך וכתוב וכולי: מפרש בבכורות (דף לט) דלר' יהודה הוה מום שבגלוי גם בביצים וכל שכן בגיד. ולר' אליעזר בן יעקב אינו מום שבגלוי. ולר' יוסי מעוך וכתות מינכר, ונתוק וכרות לא מינכר. ובקדושין (דף כה) אמר כתנאי לענין עבד. ובאמת במ"ש כד' ראשי אברים אין מטמאים משום מחיה. ר' יהודה אומר אף שבאיש ותני עלה בכולן עבד יוצא בהן לחירות משמע דר' יהודה סבירא ליה כתנא קמא דלא חשב סירוס. וכן הרמב"ם פסק מטעם זה גבי עבד דאין יוצא לחירות על ידי סירוס אף על גב שלענין סירוס פסק כר' יהודה, והבן.