ומיום השמיני והלאה ירצה: וגם ביום השמיני ירצה. כי כבר בארתי (בחוקתי סימן ס) שיש הבדל בין והלאה ובין ומעלה. כשאומר "ומעלה" אין היום ההוא בכלל, וכשאומר "והלאה" גם היום ההוא בכלל. ולכן תראה במכלתא (משפטים סוף פ' יט) לא למד רק מקדשים לבכור, לא בהפך, כי בבכור כתוב "ביום השמיני תתנו לי" ולא כתוב "ביום השיני והלאה" ויש לומר דוקא יום השמיני, ולמד מקדשים. והספרא למד גם מבכור לקדשים משום דכתיב "מיום", במ"ם, שציון המ"ם על הזמן יהיה לפעמים מן ולא מן בכלל, וכמו שכתבנו (תזריע סימן פא). והשוה שני הלשונות של בכור ומוקדשים שבשניהם פירושו שמיני ומשמיני והלאה.