הכהנים בני אהרן: כבר בארתי זאת בסדר ויקרא (סימן לח) שבכל מקום כתוב "בני אהרן הכהנים" ובא שם "כהנים" להגביל שם "בני אהרן" – דוקא הכהנים הכשרים, לא בעלי מומין. ופה כתוב "הכהנים בני אהרן", בא שם "בני אהרן" להרחיב שם "הכהנים" – כל שהם "בני אהרן" אף בעלי מומין, עיי"ש. והנה שם "בן" בהבנתו המדויקת כולל גם הקטן, ולפעמים יאמר רק על הקטן – "בן סורר" ולא "איש סורר" (סנהדרין דף סח). [וכל מקום שאמר "בני" צריך מיעוט על קטן כמו שצריך למעט קטן מעבודה [חולין דף כד] ומחלוקת קדשים (מנחות עב)] "וכי ימכור איש את בתו" – בקטנה מדבר (מכלתא משפטים), "או בן יגח" – לחייב על הקטנים (שם ובבא קמא דף מד), וכהנה.