אם על תודה יקריבנו: מלת "על" זרה, שתודה היא שם הקרבן (לא כרש"י שפירשו על הודאה). והיה לו לומר "אם תודה יקריבנו". ודרשו חז"ל בספרא (מובא במנחות עט, תמורה יח) שבא לרבות ולד ותמורה שקרבה על תודה; רוצה לומר, בסבת התודה ובגללה. וכבר בארנו (ויקרא סימן ל ובכל הספר) שאין מדרך הלשון לשנות את השם שנית רק יזכירנו על ידי כינוי. והיה לו לומר "והקריב עליה". ולמה אמר "על זבח התודה"? אמרו שבא לדייק – רק על זבח התודה עצמה יקריב לחם, לא על הבא מכחו כגון ולד וחליפין ותמורה.