ואם האכל יאכל: מבואר אצלינו שכל מקום שנכפל המקור אל הפעל בא להורות שתעשה הפעולה בכל אופן או על השנות הפעולה והתמדתה [כמ"ש (בבא מציעא ל, א) על הוכיח תוכיח, השב תשיבם, וכדומה - אפילו מאה פעמים. וכמ"ש באילת השחר (כלל לז)]. וכן מה שנפכל המקור על הפעל פה דריש בספרא (מובא בזבחים יג, כח, מנחות יז, חולין פא) שבא לרבות כל מיני אכילה – בין אכילת אדם, בין אכילת מזבח שנקרא 'אכילה' אצל קרבנות (כמו שכתוב "ותאכל האש את העולה" "את קרבני לחמי לאשי"); שאם חשב באחד מד' עבודות לזרוק או להקטיר החלב או לשפך השירים חוץ לזמנם – פגול הוא. ומה שמעט [במשנה ד'] שפיכת שירים והקטרת אימורים – היינו אם חשב בעת שפיכת שירים לאכל חוץ לזמנו; כי צריך שיחשוב באחד מד' עבודות. כן פירשו בזבחים (דף יג:).