והקריב ממנו: מלת "ממנו" הוא למותר שנבין זאת שהוא מן העז. ופירשוהו בספרא (מובא במנחות (דף עז.)) שיקח מן המחובר, שלא ינתח הבשר קודם שיטול האימורין; שהעז המנותח לא נקרא עוד בשם "עז" רק "בשר העז ואיבריו" ולא יצדק עליו כינוי "ממנו". וכן דריש בספרא (ויקרא חובה פרק ד מ"א) על מה שכתוב בפר כהן משיח "ירים ממנו", ובסדר צו (צו פרשה ב מ"ה) ובמנחות (דף כד) על מה שכתוב "והרים ממנו" גבי מנחה, ושם (צו פרשה ז מ"א) ובמנחות שם על "והקריב ממנו אחד מכל קרבן" דגבי תודה – כי מלת "ממנו" מציין את הגוף הנזכר שהוא השלם, לא אם נפרד ואין שמו עליו.