וירא בלעםיאמר שאחר שראה ע"י שני פעמים הראשונים שטוב בעיני ה' לברך את ישראל, לא רצה לנסות עוד לעשות כמו שהלך כפעם בפעם ר"ל בשני הפעמים, לקראת נחשים, וישתר"ל שלכן רצה לחפש עליהם איך יוכל להעיר עליהם קטרוג שיקצוף ה' עליהם ויקללם מצד ההשגחה. וישת אל המדבר פניופנה אל המדבר ששם חונים ב"י אולי ימצא עליהם איזה חטא משם, ובת"א ששם פניו על חטא העגל שעשו במדבר:

וישא בלעם את עיניוועתה ראה את ישראל שוכן לשבטיור"ל שראה את כלם, לא כמו בפעמים הראשונים שראה רק מקצת מהם, אולם כאשר ראה את כלל העם כמו שהם שוכנים ד' דגלים כ"א מג' שבטים שזה דוגמת מחנות המרכבה העליונה ושכינת ה' בתוכם, עי"כ ותהי עליו רוח אלהיםכי בפעמים הראשונים הי' רק הערה האלהית שבא אליו מרחוק דרך מקרה כמ"ש ויקר אלהים אל בלעם, אבל עתה נתלבש ברוח אלהים ונבואה גמורה כי נחה עליו הרוח:

וישא משלו ויאמר נאם בלעםר"ל שהנה נאם נאום ג' פעמים, ובפעם הראשון היה נאם בלעם בנו בעורר"ל הנאם שנאם לא היה נבואה גמורה כי אז עסק בנחש להמשיך קללה מכחות הסטרא אחרא אשר בעולם התחתון, וחכמה זו קבל מבעור אביו, וממקום זה חל עליו הרוח והנאםפי' מצד שהוא בלעם בנו של בעורבפעם השני היה נאם הגבר שתם העיןשאף שנשא עיניו למרום להמשיך עליהם קללה מאת משטרי שמים והמזלות בכ"ז היה עינו סתום שזה הפך מן גלוי עינים, ר"ל שגם בנאם זה עדיין לא חזה מראות אלהים:

נאםאבל הנאם השלישי שינאם עתה הוא מצד הנבואה כי עתה חל עליו רוח אלהים, ועי"ז הוא שומע אמרי אלבאזניו הפנימים, ובעין הנבואיי מחזה שדי יחזהוהוא נופלבעת החזון כי נתבטלו כל כחות גופו, והוא גלוי עיניםלחזות מחזות נבואיות וזה הפך של שתום העין, ור"ל שנאם זה השלישי הוא דבור נבואיי:

מה טבו אהליך יעקבהאהל הוא אהל עראי והמשכן הוא הקבוע, ובמדבר שכנו באהלים אבל היו מוכנים אז לכנס אל הארץ ולשכון במשכנות קבועים ובלעם ראה כ"ז, ואמר על האהלים שבמדבר מה טבו אהליך יעקבועל מה שמוכנים לשכון במשכנות בא"י אמר מה טובו משכנותיך ישראלושם ישראל גדול משם יעקב, כי כשיכנסו לארץ יהיו במעלה יותר גדולה ויקראו בשם ישראל:

כנחליםנגד אהליך יעקב אמר כנחלים נטיושהנחלים מימיהם פוסקים כמ"ש אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו (איוב ו׳:ט״ו), וכן במדבר היו נדים ממקום למקום, אבל הנהרות הם קבועים ומושכים תמיד, וזה נגד משכנותיך ישראל שהם יהיו קבועים כגנות עלי נהרהמושך תמיד, ואמר שנית נגד אהליך יעקב **כאהלים נטע ה'**הם עשבים מריחים, כי אהלי המדבר היו דומים כצמחי אהלות ועשבי בשמים שהם צצים ונובלים ונוטעים אחרים תחתיהם, כן לא היו נטיעותיהם קבועים ומושרשים, אבל משכנותיך ישראל בא"י דומים כארזים עלי מיםשהארזים הם קבועים ועציהם יתקיימו לאלפי שנים, ומשל כנחלים נטיו מציין השפע שמקבלים מאת ה' שנדמה למים, שבא"י לא תפסק בשום עת, ומשל כאהלים וכארזים מציין את העם עצמו וקיומו ועמידתו וגבורתו:

יזל מים מדליוהדולה היא מבארות עמוקים וזה המבדיל מינו ומן שאבר"ל המים שהם דולים עתה בטורח גדול ממקום עמוק מאד, יזל אח"כ בלא טורח ולא ממקום עמוק רק ממעין המושך כמ"ש ונוזלים מתוך בארך, והמליצה שמי השפע והברכה שהם דולים עתה בטורח גדול ויגיעה רבה יהיה מקור נפתח לבניהם אחריהם לשאב ממנו מים בששון ממעיני הישועה בלא עמל, וזה יהיה ע"י דליו, ע"י שהם פחחו צנור השפע ודלוהו מבארות עמוקים ועי"כ זרעו יהיה במים רביםמי השפע והברכה, וירםעד שיבא עת שימלוך מלך לב"י ותחלה ירום מאגג מלכוהוא מלכות שאול שהי' ענינו להשמיד את עמלק ואח"כ ותנשא מלמתו בימי דוד ושלמה:

אלואח"כ לא יצטרכו לצאת למלחמה על אויביהם כמו בימי יהושע כי האל שהוציאו ממצרים שהוא לו כתועפתוחזקו של ראםכמ"ש וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח, האל הזה הוא יאכל את גויםשהם צריושל ישראל, ויגרם את עצמותיהם. וחציו ימחץר"ל הגוים שהיו חציו של הקב"ה שבהם המית את העמים החוטאים נגדו כענין הוי אשור שבט אפי (ישעיה י) ימחץ ה':

כרעואז לא ידמה ישראל כארי בעת שיקום לטרף, כמ"ש תחלה כלביא יקום וכארי יתנשא, רק ידמה כארי בעת רבצו במנוחה, כן כרע שכב כארי וכלביאכן יהיה מנוחתו כבוד, ומי יקימנוכי לא יערב שום עם להלחם עמם אחר שה' ישמיד כל אויביו, ואז מברכיך ברוך וגו':

ועתה הנני הולך לעמיר"ל עד עתה לא יכולתי להועיל לך מאומה כי הוזהרתי ע"ז מאת ה' שלא לעשות טובה או רעה מלבי, רק עתה שאני הולך לעמי נפסק ענין שליחותי שבאתי אליך בצווי ה', ומעתה הנני ברשות עצמי, ועתה לכה איעצךהוא העצה שנתן לו להרע לישראל ע"י בנות מואב, ובאשר עצה זו נתן לו בצנעה אמר לכה איעצך ר"ל לכה אתי אל מקום סתר ושם איעצך, והעצה התגלה אח"כ כמ"ש הן הנה היו בדבר בלעם למסר מעל בה', וגם דע כי אשר יעשה העם הזה לעמךזה לא יהיה עתה רק באחרית הימיםואין לך לדאג על ימים הבאים אם שלום ואמת יהיה בימיך:

וישא משלועתה בא להודיעהו נבואה עתידה מה יעשה ישראל למואב בעתיד, ויען שגם זה חזה בנבואה גמורה כמו הנאם הקודם, חזר שנית ההקדמה שהקדים בנאם הקודם, והוסיף ויודע דעת עליוןשלא אמר בנבואה הקודמת, כי עתה הודיעהו עתידות שיבואו לעתים רחוקות:

אראנויש הבדל בין אראנוובין אשורנושהראיה הוא מקרוב ואשורנו הוא מרחוק, והוא ראה נבואה א' שתהי' בזמן קרוב שהוא בימי דוד, ועז"א אראנו מקרוב, הגם שלא עתהשיהי' אחר ארבע מאות שנה, ועוד חזה נבואה עתידה שתהי' בימי המשיח שהוא באחרית הימים ועז"א אשורנו ששור הוא מרחוק, ומפרש ולא קרובכי זמן ד' מאות שנה הוא זמן קרוב נגד ריחוק ימות המשיח, ומפרש נגד אראנו ולא עתה דרך כוכב מיעקבהוא המלך דוד שהיה כוכב מאיר ליעקב, ונגד אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראלהשבט הוא כוכבא דשביט הנוצץ בכל קצוי ארץ והוא מליצה על מלכות המשיח, וקראו ישראלשהוא שם המעלה והגדולה נגד שמו בימי דוד שקראו בשם יעקב, ומחץונגד מ"ש דרך כוכב מיעקב אומר ומחץ פאתי מואבכי דוד המלך מדד את מואב שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות, נמצא מחץ שני הפאות והניח החבל האמצעי להחיות, ונגד וקם שבט מישראל אומר וקרקר כל בני שתשמלך המשיח הוא יעקר את מואב לגמרי, וקרקר פי' כמו מקרקר קיר (ישעיהו כ״ב:ה׳), ושת הוא יסוד הבנין כמו כי השתות יהרסון, וגם מלת בני יל"פ משרש בנה כמו ועל בן אמצתה לך, ר"ל שיעקר כל בנינים היסודיים של מואב ולא ישאיר להם שרש וענף:

והיהנגד דרך כוכב מיעקב אמר והיה אדום ירשהכי דוד כבש את אדום והיו לו עבדים, ובכ"ז לא לקח את ארצם שנקרא בשם הר שעיר שארץ קני קנזי וקדמוני לא יקחו ישראל עד ימות המשיח, ונגד וקם שבט מישראל אומר והיה ירשה שעיר אויביו, שבימות המשיח יירשו את הר שעיר ויהיה לישראל ואז ישראל עושה חיל:

וירד מיעקבובימי דוד שאז קראם בשם יעקב ירדו בבני אדום וימשלו בם ולא יכלו אותם, ובימות המשיח והאביד שריד מעירלא ישאיר שום שריד ופליט מן אויבי ישראל (ועיר לשון ויהי עריך) ובאשר לא פירש מי הוא העיר והשונא שלא ישאיר לו שריד, שטט החוזה במחשבתו לדעת מי זה הוא ועי"כ:

וירא את עמלקראה שהעיר והשונא הוא עמלק שהוא מבני עשו שעליו נאמר שימחה זכרו באחרית הימים, וע"כ אמר שיען שעמלק הוא ראשית גוים שבאו להרע לישראל לכן אחריתו עדי אובד:

וירא את הקיניבהיותו משוטט בעניני עמלק ראה שהקיני מבני יתרו התחבר אל עמלק בימי שאול, כמ"ש (ש"א טו) ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו רדו מתוך העמלקי, עז"א לו איתןר"ל [שים] איתן מושבךכי מקומך זה בלתי איתן כי תספה, עם עמלק סור מן עמלק למקום איתן ושים בסלע קנך:

כי אםוהגם שלבסוף יהיה קין לבערע"י גלות אשור זה לא יהיה לעולם כי עד מה אשור תשבךהלא תגאל מידו לא כן אם תתחבר לעמלק. וגם יל"פ כדעת הת"א שתרגם קיני שלמאה וכן על קיני קנזי קדמוני תרגם קיני שלמאה, שאחר שנבא על מואב ואדום שהם קנזי וקדמוני שיהיו לעת"ל ירושה לישראל ראה את הקיני שהוא עמון וא"ל גם איתן מושבך ר"ל עז גבול עמון יהיה ירושה לישראל הגם שתשים בסלע קנך בכ"ז יהיו לבער קין, והגם שתשבך אשור זה לא יארך כמ"ש ואח"כ אשיב שבות בני עמון ואז תהי' ירושה לישראל:

וישא משלובהיותו משוטט בחזיונו אל מה שיהי' באחרית הימים אחר גלות אשור יעמדו כמה רעות ומלחמות וימותו רבים:

וציםוראה שיצאו אניות מלחמה מיד כתים שהם הרומיים שישלחו לכבוש את הישמעאלים וינצחום בכמה מלחמות עד שיענו את אשור ואת בני עבר הנהר שכולל גם את ישראל שנענה ונלחץ בעת ההיא, וגם הואכמ"ש (דניאל ז' יא) מן קל מליא רברבתא וגו' קטילת חיותא וגו' ויהיבת ליקדת אשא: