Marbeh Lesaper on Pesach Haggadah, Nirtzah, And It Happened at Midnight
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה. עש"ה זכרי' (י"ד) והי' יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה והי' לעת ערב יהי' אור ופרש"י לא אור נוגה כאור עוה"ב ולא לילה ולא עת צרה כצרת שיעבוד מלכיות שמקדם שימות משיחנו יהי' ואין בהם שיעבוד. והי' לעת ערב קודם שיגמור אלף שנים יהי' אור הנוגה וכל טוב האמור על ישראל עכ"ל:
רם הודע כי לך יום אף לך לילה עש"ה תהילים (ע"ד) כלו' לעתיד יודו העמים שגאל ישראל עמו. וגם יודו שאפי' בגלות הדומה ללילה נחלתו לא עזב ועמו אנכי בצרה שהשכינה ג"כ הי' בגלו' כדכתי' למענכ' שולחתי בבלה והיינו אף לך לילה:
שומרים הפקד לעירך כל היום וכל הלילה. עש"ה (ישעיהו ס״ב:ו׳) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה. ודרשו רז"ל מלאכים ממש יהיו שומרים על חומת ירושלים:
תאיר כאור יום חשכת לילה. שנ' וחפרה הלבנה ובושה חמה. כי לעתיד יאר הקב"ה באור הגנוז לצדיקים מששת ימי בראשית:
[וראיתי להדפיסים כאן:] במערבית דליל ב' דפסח מביא עוד שלשה דברים שנעשו בליל שמורים. בשמות רבה פט"ו ר"ח ניסן הוא חודש גאולה ובו עתידין לגאול וכו' ובו נולד יצחק ובו נעקד ובו קיבל יעקב הברכות ע"ש משמע העקידה הי' בפסח. אמנם מצינו מדרש דהעקידה הי' בר"ה ואפשר דפליגי אם נברא העולם בניסן או בתשרי בפלוגת' דר"א ור"י:
ראיתי במדרש רבה בס' במדבר פרשה כ'. ויבא אלקים אל בלעם לילה זש"ה ליל שמורים הוא לה'. כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעי' הי' בלילה הזה (כצ"ל) ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה. ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה. ויהי בחצי הלילה. וכתיב ויהי ענן וחושך ויאר את הלילה. ויחלק עליהם הלילה. וכן כולם עכ"ל מדברי המדרש משמע דאמירת אלקים אל בלעם היה בליל שמורים. דהא כל הני פסוקים שמביא הי' בליל שמורים כמבואר בפיוט. (אך קשה מהאי קרא ויהי ענן וחשך ויאר את הלילה. דלא הי' בליל שמורים רק בז' של פסח. ואולי הואיל שהי' בלילי פסחים והתחל' הגאולה הי' בליל שמורי') ולפי משמעות מדרש הנ"ל הי' זה הענין ויחל העם לזנות בשיטי' בזמן ספירת העומר וגרם שנפלו כ"ד אלף מישראל כי זה הי' סמוך לקללת בלעם הרשע. וה' יודע אם לא היו אותן כ"ד אלפים תלמידי ר"ע שמתו בזמן ההוא. גלגולים אותן כ"ד אלף של דור דעה. ולכך גזרו רז"ל שלא לישא נשים בימי הספירה כדי לתקן את הזנות שעברו בימים ההם בזמן הזה (ועיין מ"ש לקמן בפסקי י"ב מי יודע) והוא רחום יכפר:
ונלע"ד דלאחר פיוט אז רוב. יאמר ט"ו שיר המעלות והללוי' ואח"כ מיד יאמר כי לו נאה והטעם דאי' בפסחי' דף קי"ח דר' יוחנן ס"ל דיאמ' ט"ו שיר המעלות עם הלל הגדול על כוס רביעי (וכן תקנו ט"ו מעלו' שאר'ע כנגד ט"ו שיר המעלות כמ"ש למעלה) ונהי דלא קיי"ל כר' יוחנן אפ"ה ראוי לאומרן בלא כוס וקודמן לשאר פיוטי' וגם מחובר לאחר שסיים הללוי' לומר כי לו נאה וכו': ויש לתת טעם לדברי ר' יוחנן שיאמר ט"ו שיר המעלות עפ"י מה דאי' ברבה בראשית פרשה ס"ח ופ' ע'ד וישכב במקו' ההוא ר' נחמי' אמר כאן שכב אבל כל שני' שהי' בבי' לבן לא שכב. ומה הי' אומר ריב"ל אמר ט"ו שיר המעלו' שבספר תילים ע"ש (ובנפוצות יהודה דרוש ב' דף ח') והנה בליל פסחים אומרים צא ולמד מה בקש לבן הארמי וכו' וכן הפחדת ארמי באמש לילה לכן אומרים תפילת יעקב אבינו שהי' מתפלל בבית לבן וניצל מידו. ונראה דאמר ט"ו מעלות הללו כנגד שלשה אבות וכנגד י"ב שבטים שעתיד לצאת ממנו והמעיין יפרש כל מזמור אחת לאחת לפי ענינו: שיר המעלות והללוי' נדפס בסוף האגדה: