Marbeh Lesaper on Pesach Haggadah, Nirtzah, Zevach Pesach
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דלתיו דפקת כחום היו' בפסח וזה הי' יום שלישי למילתו כמ"ש רש"י וא"כ הי' נימול בי"ג לניסן. וקשה לפמ"ש התשב"ץ והביאו הש"ך סוף הלכות מילה דמילה שלא בזמנו אסור לימול ביום חמשי וששי כדי שלא לחלל שבת ברפואתו. וא"כ שני ימים לפני י"ט נמי אסור א"כ היאך מל עצמו קודם י"ט הלא קיים אברהם אבינו כל התורה אפי' ערוב תבשילין. וביותר קשה לפמ"ש תוס' בר"ה דף י"א ע"א בשם פר"א דביום כיפור נימול אברהם אבינו. וי"ל ניהי דקיים אברהם כל התורה אפ"ה לא נחשבים כל מצות תורה רק כמו מצות דרבנן דהא לא נצטוה. אמנם על המילה נצטוה מן הקב"ה וזה חשיב כמצות דאוריי'. ואתי דאוריי' ודחי דרבנן:
הסעיד נוצצים עוגו' מצות בפסח. ואפש' דרמז כמ"ד כמלאכי' נדמו לו א"כ לפי הפייטן הי' זה בט"ו בניסן. וגם לידת יצחק הי' בט"ו בניסן דהא שרטו להם סריטה בכותל למועד כעת חי' ולשרה בן ועיין בתוס' דר"ה דף י"א ד"ה שנולדו אמנ' בב"ר פ' מ"ח אי' לושי ועשי עוגו' הדא אמרה בפרוס פסח הי' ע"ש משמע אמצע פסח הי' וצ"ל מדרשו' חלוקו':
ואל הבקר רץ זכר לשור ערך פסח. מפרשים עש"ה (דברים ט״ז:ב׳) וזבחת פסח וגו' צאן ובקר מלמד שחגיגה באה עם פסח עכ"ל וזה ניחא לרב בפסחי' דף ע'. אבל בגמ' שם מפרש בקר על חגיג' ט"ו וכן נר' מדברי הפייט דהא חגיג' י"ד נאכל בלילה. ואם נשאר אוכלין ביום לרבנן דפליגי על בן תימא נאכל ביום ט"ו אבל השחיטה דחגיגה הי' בע"פ. ויותר נר' שאנו קורין בתורה בפסח שור או כשב וכו' לזכ' לשור שרץ אברה' זכר לשור זה ערך פסח כלו' לערך זה אנו קורין בתורה שור: