Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הנודר מן הירק. אלא ר"ע סבר מימר הדלועין בכלל ירק ובבבלי מסיק דטעמיה דר"ע דכל מידי דשליח מימלך עלה מיני' הוא והילכך נמי הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ואפילו בבשר עוף משום דהשליח מימלך עליה בכל מקום וכן בדגים במקום דמימלך שליח עלייהו אסור אא"כ מראין הדברים בשעה שנדר שלא נתכוין לדגים כגון שהקיז דם או דכייבין ליה עיניה בתחלת אוכלא דבלאו הכי לא אכיל דגים וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מנדרים הלכה ו' והרשב"א והר"ן ז"ל תמהו על מ"ש שם ובכל מקום הנודר מן הבשר אסור בבשר עופות הא בגמ' משוי להו עופות לדגים ותרווייהו לא מיתסרו אלא באתרא דמימלך שליח עלייהו ולענ"ד נראה דודאי אין דעתו של הרמב"ם לומר בכל מקום אסור בעופות אפילו במקום דלא מימלך שליח ולא זבין ליה עוף כשאומר לו ליקח בשר דהא ליתא דכבר כתב שם הלכה י"ג הזהר בעיקר גדול שהוא בנדרים הלך אחר לשון בני האדם שבאותו מקום באותו ל' ובאותו זמן וע"פ עיקר זה תורה כו' אלא דה"ק בעופות אסור בכל מקום מסתמא דדרך השליח להמלך עליהן בכל מקום אבל בדגים עד שיודע לך אם הוא מקום שדרך השליח להמלך וכן היה מפרש דברי הש"ס דהתם דקאמר מאי שנא עופות לת"ק דאסור דעביד שליח דמימלך עליה בשר דגים נמי עביד שליח כו' כלומר מי לא איכא דוכתא דעביד שליח דמימלך עליה ואמאי קאמר סתם מותר בבשר דגים והא דלא משני בדוכתא דלא עביד שליח דמימלך משום דאתא לאשמועינן אפילו בדוכתא דעביד שליח דמימלך זימנין דשרי כגון בשהקיז דם וכו' ועיין בכ"מ דמחלק בין המלכה להמלכה ועיין בב"ח סי' רי"ז:
התורה קראת אותו תירוש. וכתב הר"ן ז"ל הלכך אנן דמשתעינן בלשון לעז אם נדר מן התירוש בלשון הקודש אסור ביין ומותר בכל מיני מתיקה דאנן לא קרינן תירוש אלא ליין כלשון תורה עכ"ל וכן פסק הטור סי' רי"ז וכן נמי אם אמר בלשון לעז של תירוש אינו אסור אלא בתירוש יין דבלשון בני אדם לא נקראו מיני מתיקה תירוש:
נדר בו מותר ביוצא ממנו. וכעין דאמר בפרק ו' הלכה ו' לענין דבר שדרכו ליאכל וכגי' התוספתא שם ועיין שם:
אסור בחילופיהן ובגידוליהן. הר"ן והרא"ש ז"ל כתבו משום דגידולי קונם אסור כגידולי הקדש וקשה הא בפ"ט דתרומות תנן גידולי הקדש ומעשר שני חולין ופודה אותן בזמן זרעם ואע"ג דלא פדה אותן הרי הגידולין חולין כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' מעילה הל' י"א ואפילו בדבר שאין זרעו כלה והכא אפי' בדבר שזרעו כלה קאמר דגידולין אסורין ואפשר דבגידולי פירות האילן מיירי הכא דבהני מועלין בגידולי הקדש כמו דפסק הרמב"ם ז"ל שם וע"ש ומשום דיש כאן דבר הנאסר בעצמו ומש"ה כתב הרא"ש במתני' דלקמן קונם מעשה ידיך עליו אם נטעה אילן הגידולין אסורין אבל עדיין צ"ע דהא בדבר שזרעו כלה כו' קאמר ומשמע דבגידולין זרעים נמי מיירי:
הדרן עלך הנודר מן הירק