Marit HaAyin on Makkot Daf 23a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה כל המבזה את המועדות כאלו עובד ע"ז וכו'. פירש הרב שבלי הלקט ח"א סימן ד"ך (והוא בכ"י) משם רש"י ז"ל חול המועד שעושה מלאכה ונוהג בהן מנהג חול באכילה ושתיה וכו' ע"ש וכן פירש רש"י ז"ל בפירוש אבות וכן פירש שם רבינו עובדיה ז"ל ועמ"ש אני עני בשמחת הרגל רות דף מ"ט ע"ש:
ואמר רב ששת משום ראב"ע כל המספר לה"ר וכו' ראוי להשליכו לכלבים וכו'. דורשי רשומות רמזו בפסוק ויקרא לה נבח בשמו ל"ה ר"ת לשון הרע נבח מתגלגל בכלב וזהו נבח פירוש כלב נובח עכ"ד ואפשר רמז ואסמכתא דבתיבת לה יש תרי טעמי לרמוז דיש ב' טעמים כמ"ש הרב זרע בירך אחד שמתמעטין מזונותיו ככלב ואחד שכופר בעיקר וקליפת כלב בלאדן בלאדון ע"ש וזה רמז תרי טעמי. ועוד יש לרמוז דר"ת ויקרא לה נבח גימטריא אלהים דמדת הדין מתוחה כנגדו וס"ת לה נבח גימטריא אחד שכופר בעיקר באחדות ה'. ואפשר עוד לרמוז כי יען התקון ללה"ר הוא לעסוק בתורה כמ"ש פ"ג דערכין דכתיב מרפא לשון עץ חיים לכך רמז נבח בשמו גימטריא זאת כלומר התקון הוא זאת התורה. גם אמרו שם פ"ג דערכין דאי לאו בר הכי ישפיל עצמו דכתיב וסלף בה שבר ברוח. לכן רמז נבח בשמו וב' תיבות והכולל גימטריא שפל דאם ישפיל עצמו תקון ללה"ר כמ"ש בש"ס. ואגב נאמר דעיקר התורה הוא להיות עניו ובזה יזכה לכוין להלכה ולרמז זה זאת גימטריא עם ג' אותיות שפל עם הכולל כי אז תתקיים בו התורה וכמו שהארכנו בעניותנו בכמה דוכתי בס"ד וגם אפשר יש רמז דהעניו הוא מרכבה לשכינה כי שפל גימטריא זאת שהיא השכינה כידוע וזה רמז תורה שבע"פ היא כנגד מ' כי זאת נקראת התורה וזאת היא מ'. ואפילו רמז ז"א זעיר אנפין זאת עם ג' אותיות גימטריא קדוש שבאים לו מוחין דאבא ואז הוא זיווג בסוד אחותי בת אבי וא"ש ההי"ב ודוק כי קצרתי:
כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן. כתב הרב ישרש יעקב ז"ל נסתפקנו אם הודה ע"פ עצמו אם מלקין אותו לפוטרו מכרת או"ד כיון דמלקות במקום מיתה ואין ממיתין על פיו שמא הוא מהמחכים למות גם מלקות אין מלקין ועיין באגרת הסמיכה למהרלב"ח עכ"ל ותשובות מהרלב"ח ז"ל אין עמדי אבל אני תמיה על הרב ז"ל מאי מספקא ליה דהרי הרמב"ם סוף פי"ח דסנהדרין וסמ"ג עשין ק"ה כתבו שאין ב"ד ממיתין ומלקין בהודאת פיו. וגם רבינו ירוחם ז"ל חלק אדם סוף נתיב י"ח כ' משם תשובת הגאונים דאין מנדין ואין מלקין על פיו ע"ש וכ"כ הרדב"ז סימן תר"ז דאין אדם משים עצמו רשע לענין עונש מלקות ואני עני הארכתי בענין זה והבאתי תשובת הרשב"ש ותשובת מר אביו הרשב"ץ ז"ל בברכי יוסף ח"מ סימן ל"ד אות ל"ג ואכמ"ל: