והא הוות מיכל. עמ"ש אני הדל בפתח עינים. ועתה ראיתי מ"ש הרב ישרש יעקב ע"ש וכבר כתבתי בכמה מקומות דלפעמים כתבתי כשלא הי"ל ספרים או בדרכים וכיוצא ולפעמים היו קצת ספק ואח"כ במקום אחר לא היו אלו הספרים וכיוצא והדן לכף זכות עליו תבא ברכת טוב כי"ר ובטעם מספר י"ח נשים שנושא המלך ראיתי להרב עיון יעקב עלה בכב"ש ורמז על דרך הסוד ולישר"י לן מר:

ואי ס"ד בת נשואין היא. כתב הרב עיון יעקב אין זה מוכרח כל כך דדילמא אמרה כן לדחותו מעליה כיון שהוא לא חש לאיסור ערוה ואפשר דסברא דיתירו לו משום סכנת נפש עכ"ל. ופשוטו דכונת הש"ס דהכתוב לא היה כותב דברים בטלים שאמרה לו ובפרט דהנביאים ג"כ נכתבו ברוח הקדש ומוכרח דבת יפ"ת היתה וכיוצא בזה כתבו הראשונים ז"ל בסוגיית אחרות:

נימא נקשרה לו. עמ"ש אני עני בככר לאדן דף ק"צ בס"ד: