Marpeh la'Nefesh, Eighth Treatise on Examining the Soul
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הראשון כו' מלא מציאהשלא היה נמצא ונוצר להיותו נמצא בעולם:
והמוצקהוא הדומם:
וימשל בזהעי' המשל הזה בפתיחת שער הבחינה:
**וכמה הוא חייב לו פי'**אפילו אותם דברים שהוא אינו מצוה אותו רק שהוא יודע שרצונו לעשותם הוא חייב לעשות לו:
הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננךפי' הרמב"ן נבל נקרא מי שמשלם רעה למי שהטיב עמו:
והשני כו' אשר תקן גופו כו' בתכלית התיקון והתיכוןכל אחד בתיקונו הטוב והנאות שיוכל להיות והתיכון הם ל' מספר וחשבון שאינו חסר שום אבר וגיד מה שהוא לצרכו ולתקנתו:
**והשלישי כו' ויחשוב אלו כו'**וז"ל ארחות צדיקים ויחשוב אם הוא היה שוטה או משוגע ח"ו ומקרע כסותו כמה היו עניניו מקולקלין ולא היה נחשב למאומה בעיני ב"א ואם בא רופא ורפא אותו משטותו ומשגעונו כמה היה ראוי לשבחו ע"ז כ"ש הבורא ית' וכו':
Here is a quote from the book Orchos Tzadikim (shar zechira): "Imagine if he were crazy or insane and would rip his clothes, how much would his affairs be ruined and he would be considered a complete nobody in people's eyes. And if a doctor came and cured him from his craziness and insanity, how fitting would it be to praise him for this, and all the more so for the Creator."
רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינור"ל כל מעשיך שעשית בעוה"ז הוא בשבילנו בשביל האדם להטיב לנו שהאדם הוא תקנת כל העולם כמ"ש בשער א' וב' כמה פעמים. ומ"ה פי' מחשבותיך אלינו יפרש מחשבותיך אלינו על מחשבות השכליות שנתנו לנו מאתו יתעלה עכ"ל:
**והרביעי בו' בתורה נכבדת נאמנה כו'**כי איך היה יכולת ביד האדם לקרב אל האלהים ולמצוא חן בעיניו אם לא בתורתו שהוא בעצמו ית' הורה לנו את הדרך הטובה אשר נלך בה ואת.המעשה אשר נעשה כדי לעשות רצונו ובזה נמצא חן בעיניו בעוה"ז ובעוה"ב ומי שאינו הולך בנתיבותיה הוא ממשש כעור בצהרים כמו שנראה לעינים ובתורה נוכל לבוא לידי רוח הקודש ולכל המעלות טובות למקום עלינו כמ"ש בריש הקדמת המחבר ע"ש:
**כמ"ש הורת ה' תמימה וכו'**עיין לעיל מ"ש פי' פסוק זה מבעל העקרים עיין שם:
והחמישי כו' והתערבותםמל' וערבה לה'. קול ערב. או לשון תערובות מדברים הרבה. וסיים בספר א"צ ואין ספק אם היה במקומו אפילו קטן מן הקטנים שהוא יודע לפרש אותו מה שלא הבין היה ממהר ללכת אליו ולא היה מתבייש כ"ש וכו':
The book Orchos Tzadikim (Shaar Zechira) ends off: "Without a doubt, if there was in his city even the lowest of the lowest person who knew how to explain the part of the letter he did not understand, he would hurry to go to him and would not be embarassed.
והאיך התרת לעצמך כו' ונגלה מפשוטו ותקל בזולתור"ל סודות התורה והענינים הדקים שבתורה תשליך אחר גוך ובזוהר האריך בזה מאד ולייט אמאן דאמר שאין בתורה אלא פשוטה כי כל חכם יוכל ג"כ לחבר דברי הימים ומעשיות כאלה וכאלה ולא על חנם נקרא תורת ה' תמימה משיבת נפש וגו' ולא על חנם רצו המלאכים לקבל התורה אלא בודאי שיש פנימיות וסודות גדולות על כל אות וקוצי אותיות ע"ש:
This refers to the secrets of the torah, that the profound matters of the torah you cast off behind you. In the Zohar this is expounded at length (Chelek 3 152a): "cursed is he who says that the torah is only the plain meaning, because any wise man can also author chronicles and stories like these, and it's not for nothing that it is called "the torah of G-d is perfect, it returns the soul...", and it's not for nothing that the Angels wanted to receive the torah, rather certainly that there is an inner side to it and great secrets on every letter and crown of letter, see there.
והששי משרשי העולםהם הד' יסודות:
וענפיומה שנמזג מהיסודות הד':
והאיך לא יתבייש האדם כו' וסבל כל ענינווהם מחויבים לסבול כל ענינו:
והם אבריוהקב"ה ברא אותם לו לשמשו שיעשה עמהם כל צרכו והאיך יעיז פניו להשתמש בהם במה שימרה בו את הש"י הבורא אותו ואותם לשמשו ואע"פ שרשות נתונה לו לעשות בהן כל חפצו הן לרע או לטוב הוא מחכמת הבורא שיהיה לו הבחירה ויוכל לענשו ע"פ מעשיו כמו שנתבאר בספר הזה במקומו:
**התנה בתורתו וכו'**עיין בשער הבחינה מ"ש שם בענין זה ותבין:
והשביעי כו' בתנאי העבדותיחשוב בדעתו האם מקיים כל התנאים שמחויב העבד לעשות לאדונו אם גם הוא עושה כן לכל הפחות לבוראו ית' שהוא אדונינו ובוראנו ומלכנו כמ"ש בשער הג' ספ"ה בד"ה אמר השכל הענינים שהם טובים מאחד מעבדי העולם כו' ע"ש באורך:
To reflect in his mind whether he is fulfilling all the conditions that a slave is obligated to do to his master, if he also does at least this to his Creator, who is our Master, Creator, and King as he wrote in Gate 3 end of chapter 5.
**ולא הניחו לנפשו ולחלישות הכרתו כו'**למ"ה. הש"י מספיק לו המזון וכל צרכו תדיר מה שלא היה האדם יכול להזמין לעצמו כי כחו ושכלו לא הגיעו לגודל צרכו ממזון ומלבושים והקב"ה מזמין לו הכל:
והועילו בחכמה כו' וידע חובות אלהיו עליוע"י החכמה כו' הוא יודע מה שחייב לאלהים:
**וכשיכיר העבד מאדוניו וכו'**וכאשר יכיר העבד כל המדות הללו מאדוניו:
וקושר אותם באסוריושכל תנועותיו נקשרים ברצון הש"י כחומר ביד היוצר כן אנחנו בידו:
**וצורת נסיונו כו'**וגם יתבונן איך מנסה הש"י את האדם שנתן לו הבחירה להשתמש באבריו כל מה שירצה אע"פ שהכל בידי שמים ונתן לו שני יצרים טוב ורע שיוכל להעביר על מחשבותיו מה שלבו חפץ רק שהעביר אותו במסורת התורה שיוכל לידע מתוכה מה שהוא רצון הבורא ומה שהוא נגד רצונו ומקציף על העובר עליהם אם העבד ישראל יתן אל לבו כל זה:
**משתמש בכל פנות גופו וכו'**בודאי ישתמש בכל אברי גופו וכחות של נפשו ומאודו במה שימצא בו חן בעיני אדוניו:
ויקריבהוושיקריבהו אליו:
ויסיר מסך הסכלות בור"ל באדוניו:
ועיקר הכלכל מה שיעשה לעבוד את ה' יהיה הכל בלב שלם ונאמן בלא שום פניה:
**את ה' האמרת וגו'**כמשאחז"ל אתם עשיתה אותי חטיבה אחת בעולם ואני עשיתי אתכם חטיבה אחת כו' עיין פירש"י:
והטעם בזהלמה ייראו מפנינו הוא כי ידוע כו':
והשמיני כו' ולא תכונהר"ל ערך ומנין כמו ותוכן לבנים תתנו:
איך נרצה לו מנפשותינור"ל איך יעלה על לבנו ונרצה לעשות מצותיו ולבנו בל עמנו:
מנפשותינומעצמנו מה שאין אנחנו רוצים שחברנו כמותנו יעשה לנו כזאת:
**והתשיעי כו' בהשתדלותו במעשי מלכו כו'**אם משתדל במעשי עבודת ה' ית' כמו שהוא משתדל בעבודת מלך ב"ו שהרי הדבר נראה לעינים כשהמלך מטיל עליו מעשה לעשות לא יניח מהשתדלותו בו רק עושה בכל יכלתו ובכל הדרכים שיוכל להראות לפני המלך שהוא עבד נאמן כדי שיאהב וכפי זה ראוי למשכיל לעשות כן במעשה עבודת האלהים ית':
בחרוזוזה בל"א גריי"ם שדומה בית זה לזה:
מפורדשנפרד בית זה מזה ושוה בשאר דברים בצחות לשון:
ודרך העברהכגון ההפלגות וגוזמות ולשון הבאי כמו ערים גדולות ובצורות בשמים וכיוצא:
שלא יזמנהושב לעול כו'. לא יניח שלא יזמינהו כו':
אלהי יגוני בעבורך בטל ממני היגונותלמ"ה היגון והדאגה שיש לי בעבורך הוא מבטל ממני שאר דאגות עוה"ז. ובשם החסיד הרב מהר"מ בר"ח רבש"ע כל יגוני הוא בעבורך שאכוון כל מעשי לך לבד ולנך י"ר בטל ממני אותו היגון ותן בי כח לכוף את יצרי וכו' ודאגתי כו' עכ"ל. ול"נ אלהי יגוני בעבורך עיקר יגוני הוא בעבורך אם לא אוכל לעבדך בלבב שלם ולעשות רצונך לכן י"ר מלפניך שתבטל ממני היגונות הידועים לב"א דהיינו יגונות עוה"ז וכן דאגתי ממך שצויתני לעשות מצותיך ע"כ יר"מ שתרחיק ממני דאגות עוה"ז שאוכל לעשות רצונך בלב שלם:
**ובזה יקבל כו'**אם פונה לבו מכל מחשבות העולם וכו' אזי יקבל האלהים מעשיו וירצהו:
ואח"כאחר שהשליך כל המחשבות זרות מלבו:
יעלה על לבו אל מי מכווןאל ממ"ה הקב"ה:
ומה מבקש בתפלתור"ל כל צרכו ופרנסתו ובריאתו שכולם ביד ה' לתת או למנוע:
ובמה מדברהם המלות והענין של תפלה שמדבר בה לפני ממ"ה הקב"ה וכשהחי יתן אל לבו אלה שלשה הקדמות קודם תפלתו כולי האי ואולי יכוון בתפלתו:
These are the words and matters of prayer one speaks with to the King of Kings. When one puts to heart these three introductions before his prayer - after all this, maybe, he will have proper kavana (intent) in his prayer).
**יען כי נגש וגו'**וסיפא דקרא לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. ועיין ל' ס"ח על פסוק זה. וביש נוחלין מביאו באורך ובהג"ה שם האריך מאד בזה ותוכן דבריו וז"ל ולהרגיל אל הכוונה הוא שיסכים בדעתו וירגיל זה ההרגל הקטן. קודם התפלה או שום ברכה ירגיל לשהות מעט מקודם ולא יתן מקום אחיזה כלל לשום הרהור ומחשבה בעולם לבא אל לבו דאם יתן מקום לעצלה אפי' רגע אחד או לשום מחשבה בעולם הוא נלכד ברשת היצה"ר והולך ומתגבר עליו וכו' ומסיים שם הלא צריך להתעכב שעה א' על דבר התפלה וא"כ הלא טוב שיכוון בה ויהיה לו שכר טוב בעמלו מלהוציא שעה זו להבל ולבטלה ואף גם יענש בשבילה וע"ש באורך וע' בשער יחוד המעשה מענין התפלה:
In the sefer Chasidim (Siman 46): "To habituate oneself in kavana, to do this small habit before prayer, or any blessing, to pause a bit before and not allow any thought or hirhur (feeling) to take hold in his mind, because if one gives a place to laziness, even for one second, or for any thought whatsoever - he is already ensnared in the trap of the yetzer, and he will continue and overpower him...", see there.
**כגוי אשר צדקה עשה וגו'**ורישא דקרא ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי וגו' למה צמנו ולא ראית וגו' ?עד כל הענין וסיים כשתעשו בצום ובתפלה כל התנאים הנאמרים שם אז תקרא וה' יענה וגו' ע"ש:
**ואחז"ל אל תעש תפלתך קבע כו'**אבות פ"ב. ופי' הרע"ב כאדם שיש עליו חובה דבר קבוע ואומר אימתי אפרוק מעלי חוב זה אי נמי קבע כאדם שקבוע לו לקרוא פרשה אחת שאומר אותו בקריאה בעלמא ואינו אומרה בלשון תחנונים כאדם שמבקש רחמים עכ"ל:
וראוי לך אחי כו' כי אם כלות הנפשתאות הנפש מל' נכספה וגם כלתה נפשי:
עם רוממותה לבוראהר"ל בתפלה היא מכנעת עצמה אל האלהים וגם בזה היא מרוממת אותו ית' ותתן שבח והודאה לשמו ותשליך כל יהביה וכל צרכה על ה' אבל לא שהתפלה היא ח"ו שינוי רצון או שום התפעלות בחקו ית' כי חלילה לאל מלהתייחס לו מדות הללו וכמו שהאריך בזה בספר שומר אמונים ע"ש וענין התפלה הוא כדי שיכנע האדם לפני הבורא כו' וזהו עיקר מצות התפלה כמ"ש הרמב"ם ע"ש ולפיכך יוכל האדם להתפלל בכל לשון ובכל ענין רק שיהיה כוונתו להכנע לפני הבורא ית' ולשאול צרכיו כמו שהיה קודם התקנה ולא היה מן הצורך לסדר סדר תפלה על הסדר השוה לכל נפש רק כל אחד יבקש צרכו וכפי נגעי לבבו רק שלא כל האדם יוכל לזכור כל זה בלי חבור וסדר. ולכך:
The matter of prayer is in order that a man humble/submit himself before the Creator...this is the primary mitzva of prayer...therefore a person can pray in any language and for all matters, as long as his intent is to submit himself before the Creator and to ask his needs.
כתבו רבותינו ז"לאנשי כה"ג:
**ולא תבוש כו'**למ"ה שאם התפלה מסודרת כראוי בפיו אינו מתבייש בפני בוראו אבל זולת זה ראוי לו שיבוש כמדבר לפני המלך בלי סדר ויושר:
**ואין לה קימה למהירות כו'**כלומר אפי' המשכיל היודע בטיב לשון הקודש ואפשר לו לסדר עניני התפלה מ"מ לרוב ההרהורים שיעברו על לבו תמיד ע"כ אין לו פנאי להתבונן ולסדר בפיו עניני תפלה כראוי ולכך תקנו חז"ל עניני תפלה במלות מתוקנות כדי שתהיינה ערוכות בפי הכל בשוה ועי' ברמב"ם ריש הלכות תפלה בביאור יותר:
**הקשה במה שאתה כו'**ר"ל קח לך ראיה והיקש כיצד אתה עושה למלך ב"ו:
**ומן התימה שהתפלה אצלך אמונת הבורא כו'**ר"ל אין שום אדם יודע מה בלבו בתפלתו רק ה' לבדו וא"כ כשיתפלל בלא כוונה אינו מונה רק את עצמו כביכול:
i.e. that if he does not do it, there will be on him anger and punishment from the Creator. If at the beginning, middle, and completion of the act, there will be these three things... - then he will do it with passion and zeal until he completes the mitzvah wholly.
וקובער"ל גוזל את הקב"ה ואומר אין פשע והוא כמו שאין בו אמונת האל שהקב"ה יודע מחשבותיו:
**ויגיע בה אל קץ גבולה כו'**ר"ל הן בתחלת המצוה הן באמצעה עד סופה שהם גבולי כל דבר ראש וסוף ואמצע ר"ל שיעשנה מחמת יראת האל ית' ושהוא חפץ לעשות רצונו ית' ושאם לא יעשנה יהיה עליו קצף ועונש הבורא ואז יעשנה בחריצות וזריזות עד שנגמר המצוה בשלימות:
**וישא נפשו כזה כו'**ותמיד יעלה על לבו הראיה וההיקש שכתב לעיל ממלך ב"ו כשהוא מטיל עליו מעשה מו המעשים כמה מן החריצות והזריזות שעושה אותם קל וחומר לשכינה עיין שם:
**והעשירי חשבון האדם עם נפשו בהשקפת הבורא וכו'**יזכור תמיד שהש"י משקיף עליו ויודע מה שיש בנגלותיו של אדם ומה שיש בלבו ובמצפונו ובנסתרו:
To always remember that G-d watches him and knows what is visible in a man's life and what is in his heart, in his concealed and in his innermost being.
ומה שעוברומה שמעביר האדם על לבו כו':
**וימשל בזה אלו היה משקיף עליו כו'**כמ"ש הרמב"ם בחתימת ספר המורה שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול כו' כמו שכתוב בריש ש"ע או"ח:
as the Rambam ends off his book the "Guide for the Perplexed" (Chelek 3 ch.54) and the Shulchan Aruch starts off with it in the Rama, on the verse: (Tehilim 16:8) "I have placed G-d before me always", this is a great general principle.
וכן בהרבה מעניני התורותהרבה ב"א לומדים תורותיהם ונמוסיהם ומקיימים אותם לכבוד מלכם: כ
**י עם הארץ מצווים כו' וכאשר יהיה הענין הזה כו'**ע' לעיל לשון המורה על פסוק נר אלהים נשמת אדם ותבין כל הענין:
**וכאשר יתמיד על זה יניח הבורא לו מעצבו כו'**שלא יתעצב עוד על חסרון פרנסה וצרכיו וכן לא יפחד שיבא לידו שום חטא ועון כי ה' יהיה בכסלו ולא יניחהו לעצמו וליכלתו כמ"ש לעיל בחשבון ז' ולא הניחו לנפשו ולחלישות הכרתו בהנהגת עניניו ע"ש פי':
he will no longer be sad due to lack of money or other needs. And likewise, he will no longer fear coming to sin, since G-d will be with him.
ויהיה במדרגה העליונה כו' ויראה מאין עיןיראה ברוח קדשו דברים הנעשים ברחוק שאין אדם יכול לראותם בעין הגשמי והוא יראה אותם בעין שכלו הזך מאחר שנזדכך חומרו כ"כ עד שמקיים תמיד שויתי ה' לנגדי תמיד והוא מדרגת הנביאים והחסידים העליונים כמה שידוע מברייתא דר' פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי מעשה כו' וחסידות גדולה מכלם שמביאה לידי רוח הקודש כמ"ש בחשבון כ"א ע"ש. וכן ידבר עם חבירו בלא לשון גשמיות:
he will see with his Ruach Hakodesh (holy spirit) things happening far away that a man is not capable of seeing with his physical eyes, and will see them with his mind's eye since he has purified his physicality to the extent that he fulfills the verse (Tehilim 16:8) "I have placed G-d before me always".
וישער בענינים מבלעדי הקשהשאין צריך להביא ראיה והיקש בכמה חכמות שיביאו המחברים ראיות ומופתים עליהם והמשכיל יוכל לשערם בדמיונו ובשכלו מבלי היקש ומופת וכן במדות ובמשקלות:
ואיננו קץ במאומה מענינוכל מה דעבדן ליה מן שמיא הוא טוב אצלו ואינו קץ בהם כי הוא יודע שהכל לטובתו:
והאחד עשר כו' צריך שתפקוד את נפשךשתזכור ותחשוב עם נפשך. כמו פוקד עון אבות:
שהיא חובה עליך בור"ל בו ביום:
אין פחותר"ל לכל הפחות כו' עכ"פ תחשב עם נפשך על הימים הנשארים:
ואל תדלק אחר העלמה בהעלמהלמ"ה ואל תחשוב שהש"י מתעלם ממעשיך והניחם להשגיח עליהם כיון שאתה רואה שאין הש"י מעניש את הרשעים מהרה ולכך תתעלם ותניח גם אתה איננו כן כי אין לפני כו'. ול"נ אל תדלק אחר העלמה שתתעלם מהיום והלאה לחשב עם נפשך בהעלמה מאחר שהתעלמת עד הנה ומאחר שהנחת עבודת ה' עד הנה חנוח כן יותר ימיך:
כי אין לפני ה' אלהיך העלמה ושכחהאעפ"י שאתה שכחת אבל הוא לא שכח וכל מעשיך בספר נכתבים:
וכבר נאמר כי הימים מגלותהימים עצמם הם כמו מגלה שכותבים בו הן טוב הן רע כן כל יום ויום הוא בא בפני עצמו כמו שתקנו בתפלה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכל מה שאדם עושה בו עושה רושם ביום זה בעצמו כמו הכתיבה והרשימה במגלה ובזוהר פ' ויחי דף רכ"ד האריך מאד בענין הזה על פסוק ואברהם זקן בא בימים שבא עם כל ימיו שלמים וקיימים שלא היה בהם שום פגם ואמרו שם שהימים האלה שהאדם מביא עמו לעוה"ב הן הן מלבושיו שמלבישים את הנשמה להתעדן בהם בג"ע ובהם ועל ידיהן יעמוד בתחיית המתים כמ"ש ימים יוצרו וגו' ואוהב ימים לראות טוב וכן כמה פסוקים והבאתי לשונם בסוף הקדמת המחבר ע"ש באורך:
כתבו בהםהכ' בחיר"ק כמו כתבו על היהודים:
והשנים עשר חשבון בו' ואז ימצא מחשבתו בעניני עולמור"ל לעוה"ז:
הרמה שבמחשבותיראה בעין שכלו שמחשבותיו וכן כל תחבולותיו מה שהוא מתעסק בהם תמיד העיקר אצלו על עניני העוה"ז והוא עיקר ויקרה וגדולם אצלו כמו שמספר והולך:
**כי לא יספיק לו כו'**ובעניני אחריתו הוא מתעצל ומבזה אותם שאינם חשובים בעיניו שהרי אינו משתדל בהן בחריצות הזה כמו בעניני עוה"ז:
וצופה בעניני השערל' השקפה:
וזלותםלשון זול והוי"ו בחול"ם:
למי שנגזר בובעולם. ר"נ:
אל תיגע להעשירהוא פועל יוצא ור"ל להתעשר לאחרים כ"כ ר"מ אלשיך:
אשר לא תתמיד לך חברתוכי רק זמן מועט יהיו חברים הגוף עם הנפש ימי שנותינו וגו' ואף גם זאת שלא ימלט הגוף רגע א' מצער ומפגעיכו רעים הלא תראה:
אם ישבעשאוכל יותר מדאי הוא חולה:
יחלש כו' ואיה יתרון נפשך על גופךהלא ידוע לכל רואי שמש שהנפש היא חביבה יותר מהגוף במעלתה ובכל עניניה כמו שמפרש וא"כ ראוי הוא שתעשה לנפשך יתר שאת מן הגוף. ואיה כו':
אשר צויתבמלאפו"ם אשר נצטוית עליה לתת לה די הותר מחכמה ובינה:
כי אתה נתבע כפי הכרתךומצאתי להחסיד ר"י יעב"ץ ז"ל שכתב משל נמרץ נגד לומדי הפילוסופיא ומתרחקים בחכמתם מן התורה והמצות ואמר שהם כעבדים שצוה להם המלך ללכת מהרה אל מקום פלוני אלמוני וקצתם מצאו חן בעיניו ונתן להם סוסים טובים עד מאד וקצתם אין להם בלתי אם גויתם והלכו לאטם עד שהגיעו למחוז חפץ המלך ובעלי הסוסים נתגאו בהסוסים וכלו זמנם בטיול ובשמחה וביופי הסוסים ולא באו להשתחות אל המלך ולעבודתו כאשר צוה עליהם כן אלה האנשים בחכמתם התרחקו יותר כו' ע"ש שכתב ספור נחמד עליהם. וכן הוא בכל שאר הדברים שהאדם עושה בחכמתו ובעשרו ומתרחק על ידם מעבודת הבורא יח' ועתיד ליתן את הדין על חכמתו או על עשרו ומזה תבין כמה מקומות בזה הספר בענין הזה:
על טענה שהוא עליך ולא לךכל מה שתטעון ותתרץ עצמך אינו כלום שבטענת עצמך אתה נענש והיא טענה עליך שהרי גם אתה ידעת שהוא כסיל ומעשיו נבוכים ואיך תלמוד ממנו:
**והשלשה עשר כו' על מעשהו ותוספת הכרתו על השתדלותו וכו'**ר"ל יראה ויבחין בדעתו ושכלו על מעשהו מה שעושה במצות הבורא ובאמת כפי יכלתו והכרתו היה יכולת בידו להוסיף במצות ה' ממה שהוא רגיל וא"כ ענוש יענש על הקיצור הזה כמו שמפרש. ובס"א חשבון האדם עם נפשו על יתרון חכמתו על מעשהו כו' כ"כ מ"ה:
**וכאשר פקד אדוניו כו'**כמו פקוד פקדחי אתכם:
וחשב עמו כו' ופקד הנזרע ממנהורואה ומעיין במקצת שזרע ממנה וחשב כמה היה עושה ולפי חשבון הזה תבעו לשלם לו כל הזרע כי אם היה כולו נזרע היה עושה ג"כ כחשבון הזה:
וגדל מדוהו כו' ועשה בזה מה שיצאלמ"ה. ועשה בפועל מה שיש בידך בכח שיכול לצאת אל המעשה וזה ע"ד כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה:
**ויראה לך כו'**תראה בעין שכלך כי אתה וכו' עכ"ל:
**והותר כל טרחך וכו'**למ"ה. והותר ל' יתרון כלומר יתרון כל טרחך ועמלך יהיה לעשות כו' עכ"ל אבל לעניני עולמך אל תטריח יותר רק לפי צורך פרנסתך:
פן תלאהנבול תבול ותכלה כחותיך בדברי הבל ואין בם מועיל וכשתצטרך לעבוד את ה' ולא יהיה לך כח ותש כחך מחמת גודל יגיעות שיגעת על שאר דברים:
**יפקדנו בעת הצורך כו'**יחסר ממנו כמו ולא נפקד ממנו איש:
**ואל תכלה עצמך וכו'**הוא ל' תוחלת ותקוה ויש גורסין תתלה:
**ותאמר לו כו'**ר"ל שמא:
**ע"כ שים לך האריכות הזאת לשלל וכו'**ר"ל כל יום שאתה מאריך על האדמה יהיה לך לשלל ולריוח ותשלם היום מה שאתה חייב לבורא ואל תאמר מחר אשלם שמא לא תפנה לשלם ותהיה בע"ח. ובא"צ מסיים וז"ל אלא כל אדם יעשה מיד כפי חכמתו ועשרו למה שהוא עתה ואם יהיה לו יותר יעשה יותר עכ"ל:
כי העולם כשוקור"ל כיריד:
בימי בחורותיךושאר כל הענין שם ע"ש:
**והארבעה עשר כו' בעת אהבתו כו'**בשעה שהוא אוהב ביותר לאדם א' באהבה רבה מפני שמשער בדעתו שגם הוא אוהב אותו:
**וכ"ש אם כו'**וכיון שנעשה זה לאדם לאהוב אותו כ"כ על אחת כמה וכמה שנאהב את ה' הנכבד והנורא שידענו בו שאוהב אותנו ואהב את אבותינו כמו שמסיים:
כמ"ש כי מאהבת ה' אתכםומשמרו את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא ה' אתכם וגו' וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים וגו' שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור וגו':
וגול מעל לבךל' ויגל את האבן כלו' תסיר מעל לבך:
והעזר באלהים לדחותו מעליךשראוי להתפלל אל ה' שיצילנו מיצר הרע כמ"ש חז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו:
והחמשה עשר כו' ויעיין במה שהוא עוברר"ל הוא מעיין וחוקר איזה סחורה הוא עובר לסוחר שם במדינה שהוא הולך לשם והיאך נתעלם המיתה והיא נוהגת תמיד ונוסעים לשם ונעתקים לשם תדיר:
שנפגע בור"ל ובמה שנפגע בו איזה תשובה להביא לפניו ית' עת שנפגע בו כלומר כשיעמידנו לפניו ית' ליתן דין וחשבון:
והדרך ארוךלעולם הבא: והמרגוע המנוחה רחוק לנוח שם כי מי יודע עד כמה שנים שהוצרך להיות הנשמה נעה ונדה בימים ובנהרות וביערים ובמדברות ובהמות ובחיות טהורות וטמאות ובתוך כף הקלע ושאר גלגולים שעוברים עליה קודם שתגיע למחוז חפצה כמו שהאריכו בזה בזוהר ובכמה ספרים הידועים וא"כ אם מזמין צדה לדרך הקרוב שלו והאיך לא נזמין צדה לדרך הרחוק ההוא שאין מנוס ממנו:
הה למבוכה הזאתמלשון הילילו הה ליום שהוא לשון צעקת וי כמו אהה אלהים:
והששה עשר חשבון כו' על אורך זמן עמדו בעולםכשאדם מאריך ימים על האדמה אל יבטח בעצמו שלא ימות מהרה כי מי יודע מה ילד יום כי האדם הולך אל בית עולמו וכל יום מתקרב יותר ולכך אמרו ולאן אתה הולך למקום עפר כו':
שיהיה בטוח מהיותו בור"ל המות. ר"נ:
וימשל בזהוהנמשל בזה שצריך האדם לכוון דעתו לדביקת הבורא שאם יסיח דעתו ממנו ית' הרי הוא נחוץ למקומו:
The analogy is that a man must have intent to cling to the Creator, and that if he momentarily forgets Him, it is as if he is outside of G-d's place.
**ויש שממשל כו'**והנמשל בזה שחייב האדם לצאת ידי חובתו בעודנו חי ומאחר שקצבת חייו אינם ידועים לו הרי הוא כחוב בלא זמן קצוב לפרעון:
מי שקדם המות לפניו תקן את עצמומי שרואה ששאר ב"א מתים לפניו קודם משים על לבו ומתקן גם הוא א"ע לדבר זה ומחשב לצדתו:
והשבעה עשר השתכלותו בעת שתטה נפשובשעה שיתאוה האדם וישתוקק לישב עם חברת בני אדם ולהשתעשע עמהם והוא סובר שהוא לו לטובה ולנחת רוח אבל יסתכל בשכלו כמה מעלות טובות יש בבדידות ובפרידות מב"א וכמה רעות מתרגשות בחברת כסילים והוא מפרש אותם אחד לאחד:
When a person feels himself desiring and longing to sit with people and enjoying their company, and he thinks it is a good thing for him and an enjoyment, let him reflect in his mind on how many benefits there are in solitude and separation from people and how many bad things come about from being in the company of fools. And the author will now list them, one by one.
ומרעת חברתםאחד הוא ממותרי הדברים הם דברים בטלים:
ואמרכל מה שהוא יכול לדבר ולספר וכן:
ונאמרמהם כאלה וכאלה. או ואמר כך אמר פלוני ונאמר אנחנו שהוא הכל בלבול דעת והוצאת הזמן היקר לבטלה ועוד נובע מישיבת בתי כנסיות של ע"ה שמדברים מי"א ומספרים בגנותם וגם נשבעים בתוך דבורם לשוא ולשקר ללא צורך:
אמרו הן או לאוכלומר תרגילו עצמכם שהן שלכם יהיה צדק ולאו שלכם יהיה צדק ולא תשבעו לעולם אלא אמרו (בחירק) הן או לאו ויאמנו דבריכם:
והעדר יראת האלהים מלבוכיון שהוא במושב לצים בודאי לא ישים אלהים לנגד עיניו וכל הכתות שזכר הם אותן שאינם מקבלים פני השכינה והם כת חנפים כת שקרנים כת לצים וכת מספרי לה"ר וכולן תלויין בדבור ונקראים רע וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. וז"ל ר"ח הקובע עצמו בבית קרנות לשיחה בטלה ודברים בטלים נקרא לץ כיון שאפשר לו לעסוק בד"ת אותו העת ואינו עוסק נקרא לץ כי הוא דומה למי שאמר לו המלך מנה זהובים שעה א' וכל שתמנה יהיה שלך והוא יושב בטל הלא זה שמתלוצץ מן הזהובים ובזוים אצלו היש ליצנות גדול מזה. כן המבטל מד"ת אחר שיודע השכר הגדול להעוסק בתורה אינו כ"א לץ ממש ומלבד זה הוא עובר בעשה ודברת בם ובפרט לומדי תורה צריכין להזהר מדברים בטלים כי אם נכנם דבר ליצנות ללב יצא כנגדו ד"ת כו' וסיים וכל הרוצה להתרחק מעבירות יתרחק מחברת רשעים ע"ש באורך:
All these groups he mentioned, they are those four who do not greet the Shechina in the next world (talmud). They are the groups of flatterers, liars, jesters, and speakers of lashon hara (slander). And all of them are dependent on speech, and are called "evil". And it is written: "You G-d do not desire wickedness, evil will not dwell with You" (Tehilim 5:5). And here is an excerpt from the book Reishis Chachma (Shaar Hakedusha perek 12): "One who fixes his place in the street corner for useless conversation and idle talk, is called a jester (letz). Since he was capable of learning torah at that time but refrains from doing so, he is called a letz, since he is like a man who the king told: "count gold coins for one hour, ad all that you count will be yours", and he sits idly. This man jests from the gold coins and they are lowly to him. Is there frivolity greater than this? So too one who is idle from learning torah after he understood the great reward for one who toils in the torah - he is a real jester... and especially,even those who learn torah must be careful from idle speech, since if words of frivolity enter the heart, correspondingly, words of torah spill out of his heart, etc", he ends off "whoever wants to distance from sins should distance himself from the company of the wicked", see there for more.
**ואם יכול כו'**כלומר א"ת אדרבה הענין הזה מחייב להתחבר דוקא בחברתם ולפקוח עין על מעשיהם כדי לידע כסלונם ולהוכיח אותם משא"כ אם אתרחק מהם ולא אדע לא אוכל לקיים מצות הוכח תוכיח לז"א שאינו כי ממ"נ אם יכול הוא למחות ודבריו נשמעים אף שלא ידע עונם יכול למחות ולקיים מצות הוכח תוכיח שאין עם הארץ וכו' והבן. פ"ל:
**ואח"כ השמר פן יטעה כו'**ר"ל אחר שתרגיל עצמך בבדידות פן תטעה ותאמר בלבבך כשתתחבר עם חכמים אמתים וגדולי ב"א שבזה תעדר ענין הבדידות ותאמר שהבדידות יותר טוב מלהתחבר לחכמים אל תחשוב כן אך כאשר תתחבר אל החכמים היא הבדידות הגמורה וכ"א חז"ל חרב אל הבדים חרב על שונאיהן של ת"ח שעוסקין בתורה בד בבד ואמרו קנה לך חבר:
**והשמונה עשר חשבון האדם עם נפשו בעת גבהותה וכו'**ר"ל כשתבא גאוה וגדלות בלבו של אדם לומר מי כמוני בכמה מעלות ובפרט שהש"י הרים מעלתו על כל הברואים ועי"ז הוא שואל וחפץ דברים שהם רחוקים ממנו ואמר שראוים הם לו אבל באמת יתבונן שהוא קטן ונבזה מכל העליונים ותחתונים כאשר נתבאר בשער הכניעה ובהקדמת שער השלישי יתבאר שהאדם חסר וחלש משאר בע"ח בג' דברים ע"ש ואע"פ שהרים מעלתך ונתן לך גדולה וממשלה על הכל כמו שמספר אל יגביה לבך בעבור זה לפני הש"י כי הוא הנותן לך כל אלה רק תהיה כעבד הנבזה שהרים אדונו מעלתו ראוי לו שיכנע יותר לפני אדונו:
In chapter 5 of the gate of submission and in introduction to Gate #3 he explains that man is "lacking and weaker than the animals in three things..." see there.
ושלחו אל ברואיומי שהוא ראוי לנבואה (או ר"ל למשול בהם):
ואל יבקש ממנו משאליו דרך רגילותלומר מאחר שנתן לי עד הנה מחוייב לתת לי כן לעולם אך יעזוב ענינו אליו כו':
וקדש שמךולקדש שמך כו' ולענין התפלה הזאת עיין לעיל בחשבון התשיעי ותבין היטב:
**כגמול עלי אמו כו'**כבר פירשתי לעיל:
והתשעה עשר כו' מהמהםהוא ל' פסוק ביחזקאל פי' ז' לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ופי' בו כפול כאלו אמר ב' פעמים מהם עכ"ל מ"ה. ור"נ פי' מריבם:
ראו שאין ערוד ממיתבמעשה דר"ח בן דוסא בברכות פ"ה ע"ש:
**והעשרים חשבונו עם נפשו אם יהיה לו ממון כו'**כלומר מי שיש לו ממון יחשוב באיזה פנים ובאיזה אופן בא לידו הממון האם אין בו מגזל ורבית ואונאה וכיוצא שרגילין לקנות הון ועושר שלא במשפט ויראה להשיב את הגזלה או את כו' כי זולת זה אין זו תשובה כי השרץ בידו כנ"ל:
ובאופני הוצאתואם מוציאו באופני יושר ר"ל בצדקה וג"ח ואם לאו סוף שיעשה בו חסד לאומים ויהיה לו לחטאת ועניים מרודים תביא בית:
ואל יחשיבנו מעמד עליו בלבדשהוא אין לו מעמד רק באותן מעות או שהמעות אין לו מעמד אלא אצלו רק שהוא פקדון אצלו וכו' כמ"ש לעיל כמה פעמים:
**והאחד ועשרים כו' וכשיתמיד ע"ז ימציא לו הבורא בקשותיו כו'**ועי' מ"ש הר"מ אלשיך על פסוק אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה כו' ע"ש באורך ותוכן דבריו שיש ד' חלוקי הכנות להשגת התורה. הא' יגיעה כמו שאמרו יגעתי ומצאתי כו'. הב' היראה סוד ה' ליראיו. הג' מה שנחלק לכל א' מסיני. הד' גזירת ה' החכם יהיה או טפש כו'. וארבעתן צריכין כו' ע"ש. ובזה נתבאר הפסוק אם תבקשנה וגו' ע"ש באורך וכתב בס' קנ"ח ע"ז כלל העולה מדברי הרמ"א שאין האדם יכול לצאת י"ח להשיג מה שנחלק לו בסיני אא"כ ע"י יגיעה ויראת ה'. ולפ"ז מי שנחלק לו בסיני רק מקרא לבד אינו יוצא י"ח אא"כ היה ירא ה' וטרח גם במשנה ולא היה יכול להשיג אז יודע בודאי שלא נחלק לו רק מקרא וכן בכל חלקי המדרגות האלה משא"כ אם לא טרח יותר מכדי השגתו ולא היה ירא ה' לעולם אינו יוצא י"ח דאפשר שנחלק לו יותר ולא עמל בה או עמל ולא היה ירא ה'. ובזה נתבאר המדרש שוחר טוב א"ר ישמעאל כמה קשה יום הדין הבא מי שיש בידו מקרא ולא משנה הקב"ה הופך פניו ממנו וצירי גיהנם מתגברין בו כזאבי ערב והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם וכן שואלין לכל המדרגות עד צפית במרכבה כו' וכולם נענשים אם אין יכולין להשיב דבר והוא הדבר שאמרנו שצריך לטרוח וליגע ללמוד יותר מכדי השגתו כו' עכ"ל הקנ"ח והן הן דברי המחבר מתחלת החשבון עד סופו:
יורהו הבורא השעור המחשבישיוכל לשער במחשבה לבד כמה פסיעות בשדה זה ולשער כמה טפות במים וכיוצא בדברי חכמות ההם שנתקנו להם כמה כלים מופלאים לעניניהם:
**ועל ההקשה הזאת ראוי לך אחי כו'**וכ"כ הרמב"ם בס"ס המורה וז"ל כבר ביאר הש"י כי תכלית מעשה התורה כלה הוא להגיע האדם על זה התכלית ר"ל יראתו ית' ולפחד מדבריו אמר אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את ה' אלהיך התבונן איך באר לך כי הכוונה היתה מכל דברי התורה הזאת תכלית אחת והוא ליראה השם הנכבד והנורא כו' ע"ש. וכמ"ש את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק וגו' יש עוד כמה וכמה פסוקים כמשנה תורה המורים על הדבר הזה ובפי' כתיב והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי וגו' לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם וגו':
ויקשור תנועותיושלא להתירם ויניעם רק מה שהוא עבודת ה':
לעמוד בהםפי' במצות הלבבות:
**וכבר משלו כו'**עיין המשל הזה בשער ג' פ"ג בד"ה והרביעי וע"ש פירושו:
ומעיין עליהםר"ל ולעיין עליהם:
ואמר החכם כי לאדם שטוב לפניונתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים וגו':
ואמרו חכמינו ז"לספ"ק דע"א דף כ' ומייתי לה בסוף מס' סוטה וז"ל ת"ר ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי מעשה מעשה מביאה לידי זהירות פירש"י כשעבירה באה לידו זהיר להשמר שלא יכשל:
זריזותהנשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו כי הכא שאינו מהרהר לבא לידי טומאה:
פרישותאף מדבר המותר פורש להחמיר על עצמו:
נקיותנקי באין חטא:
מהרהטהור צח ומלובן ועדיף מנקי. או ר"ל נקיות הזאת שהמחשבות הם נקיות אצלו. וטהרה ר"ל שכל מה שהוא עושה הוא בטהרה:
וחסירות גדולה מכלםשמביאה לידי רוח הקודש ע"כ. ועיין בספר מסלת ישרים על ברייתא זו פירוש נכון וישר באורך:
**והשנים ועשרים חשבונו עם נפשו על התערבו כו'**ר"ל על מה שצריך להתערב עם ב"א:
**מחרישה כו'**שיאהב להם מה שיאהב לעצמו:
ללון במחנים רביםבהרבה מחנות אשר יחנו שם ובכל המקומות ההם צריכין לפרוק ולטעון כו':
ומן הפנים האלהר"ל וכמשל הזה עצמו הוא ענין העולם עם יושביו שמחמת זה יכבד עליהם עבודת עוה"ז וטרחו:
מפני שרצו להתיחד כל אחד מהם בחלקו בור"ל שכל א' מב"א יש לו חלק בעולם שבעבורו נברא ר"ל זה עובד אדמה וזה רועה צאן וזה יודע מלאכה וכן כולם ואלו היה כ"א שמח בחלקו ולא יבקש מותרות ויעזור לחבירו בהמותר וכן חבירו לחבירו היה לכלם די מחסורם אשר יחסר להם בלא שום כבדות וטרחא אבל הם לא עשו כן אלא כ"א רוצה שכל מה שנתן לו הבורא הייה הכל לו לבדו ואין לאחרים חלק בו ואף גם רוצה עוד מה שיש ביד חבירו ושואל תמיד על כמה דברים שאין לו צורך בהם ואשר לא להם. ולכך מנעם הוא ר"ל העולם אפילו די ספקם מפני שהוציאו ימיהם וכחם וטרחם על המותרות וזה וזה לא נתקיימו בידם ועיין במ"נ פי"ב מח"ג שכתב כדברים האלה על טענת פילוסוף אחד שהרעות בעולם יותר מן הטובות והשיב שם כדברים האלה וכמ"ש לעיל:
**שמן וקטורת כו'**כמו ששמן וריח קטורת משמחים לב האדם כן העצה מה שרעהו מיעצו משמח אותו ומתוק לו יותר מעצת עצמו וזה ראיה שישתדל לקנות רעים נאמנים כו':
**והשלשה ועשרים הבחינה בכל מה שיש בעולם כו'**כי לא לבד שיבחין בנפלאות הבורא מה שנראה לפרקים ולעתים רחוקים אלא אף גם יבחין ויתבונן מה שאדם רואה אותם תמיד מקטני היצירות ועד גדולם ומכלם יוכל להבחין חכמת הבורא ורחמנותו ושלטנותו מה שאין הפה יכול לדבר ועי"ז יוכל האדם להרגיל א"ע ולקיים שויתי ה' לנגדי תמיד כי מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית ומכ"ש שבכלם יש חיות ורוחניות והוא מכחו ית' כמ"ש ואתה מחיה את כלם:
**העומדים כו'**דע שכוכבי הגלגל השמיני הנקרא גלגל המזלות הם עונודים במצב אחד במרחקים זה מזה לא יעבטו אורחותם לפי שהם קבועים כלם בגלגל אחד והם נקראים אצל חכמי התכונה כוכבי שבת ואותן קורא המחבר עומדים. והשבעה כוכבי לכת קורא המחבר הולכים. פ"ל:
**ואם ימצא עד"ז כו'**ר"ל אע"פ שנמצא כן בקטנים וכן ג"כ נמצא ברוב ע"ה כו' אבל אתה אל תהיה כמוהם אלא תבחן ותתבונן בכל מה שברא ית' מה שלא ראית מעולם והן מה שאתה רואה כל עת:
ואל ישיאך סכלותךמאחר שהיית סכל בנערותך שלא להסתכל בענינים ותעזוב ג"כ מלהסתכל לעת זקנותך והכרתך פן תמות בלא חכמה:
**הלוא תדעו הלוא תשמעו וגו'**וסיפא דקרא שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה:
**והארבעה ועשרים כו' ע"כ אל תנוח דעתך כו'**לומר מאחר שכבר למדתי זה בנערותי והוא ברור אצלי מאין ספק כו':
אבל ראוי לך כו' ומה שהוא מהם נסתרר"ל שיש בו איזה סתירה ולא נראה לפי דעתך באין ספק:
**ואל תנהג כו' שתאמר מן המלות כו' מה שיזדמן לך כו'**ר"ל בלי הבנת פי' המלות ומבלי דקדוק לשון הקודש שתניח הנע ותרפה החזק כמו שמתפללים הקטנים:
**וכבר קדם לנו כו'**בחשבון התשיעי ע"ש:
ותדינם לזכותכי לא דבר רק הוא ומכם הוא ריק שתחשוב שלא ירדת לסוף דעתם ואז טוב לך אבל אם עולה בדעתו לסתור ח"ו דבריהם הרי הוא יוצא לאפיקורסות ואין לו תקנה:
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנואם הכסיל מכיר חסרונו ושואל ולומד יש לו תקום אבל החכם בעיניו ימות בלא חכמה:
החכם עיניו בראשור"ל החכם עיניו על מה שעשה בראשיתו ובתחלתו ר"ל בראשית הדברים ועניניו יכיר ויתבונן מהם מה יהיה אחריתו:
כשתי צרותשתי נשים לאיש א':
כאשר תרצהאם אתה מרצה האחת תקצוף השנית:
**ר"ל אל תפליג כו'**ר"ל להיות מהכת הראשונה מכתות הפרושים שזכר בפ"ג משער הפרישות שברחו מן הישוב אל המדברות כו' ע"ש וזה שמסיים פן תשומם שתהיה משומם מן ישוב העולם כמ"ש שם:
to be like the first category of ascetics mentioned in chapter 3 of the Gate of Separation, which left civilization and dwelled in the wilderness.
פן תמות בלא עתך ר"ל מות הנפששהרשעים בחייהם קרויים מתים:
ואל תנח עולמךר"ל העוה"ז אל תעזוב מכל וכל:
וכל מה שהוא כו' אסור לעיין בםכמו שאסרו לעיין בספרי הפילוסופים כמו שהביא השל"ה במס' שבועות בשם הרשב"א והרא"ש ושאר גאונים להרחיק מדרכיהם ומחלקת לשונם ושעליהם נאמר כל באיה לא ישובון ובספר הישר לר"ת האריך בזה בכמה מקומות ובס' שומר אמונים ועיין מ"ש הברטנורה על משנת חלק ע"ש שמביאים את האדם לידי מחשבת פגול נגד האמונה חלילה:
**זבובי מות וגו'**אפילו זבובים מתים יכולין להבאיש ולהעלות אבעבועות על השמן הטוב כן סכלות מעט:
יקרלשון כבדות מכריע הרבה חכמה וכבוד שבאדם בסכלות מעט:
והששה ועשרים כו' וטרדתו בנפשו ממנור"ל מה שהוא טרוד זה עושה אותו שישכח לפעמים ממנו:
ולא יירא ולא יפחדכלומר ואיך לא יירא:
**ויאמר כמה ארך כו'**ולמה לא יחשוב בלבו ויאמר כמה הארכתי להמרות דבריו והוא מסתיר פניו שלא להעניש אותי בכן ראוי לבקש מחילתו קודם שיעכור אותי או בעוה"ז או בעוה"ב:
רשע כגובה אפו בל ידרושלשוב בתשובה כי כל מזמותיו שאין אלהים משגיח עליו לענשו:
והשבעה ועשרים כו' ויסבול סבל רוצה בדין האלהיםר"ל כשתבא עליו צרה ח"ו יקבלה בטוב לב ובשמחה כמ"ש חז"ל חייב אדם לברך על הרעה בשמחה כשם שמברך על הטובה בשמחה כי אע"פ שהרעה כבר באה עליו ואין לו מנוס ממנה אינו דומה אם מקבלה מאתו ית' באהבה ואומר בודאי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד והרעה היא טובתו בין שמוחלין עונותיו בין שהם יסוריו של אהבה והש"י חשבה לטובה א"כ חושב בדעתו באמת אזי מוחלין לו כמו שמבאר לפנינו ואם לאו שהרעה הבאה עליו היא לו לטורח ולמשא ובהכרח והוא מוכרח לקבלה מפני שאין לו מנום וברירה ומחמת שהוא שלא לרצונו פעמים שהוא מתרעם ג"כ על מדותיו ית' כמ"ש אולת אדם תםלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ואף על פי שסובל הוא מתקצף ומתרעם ובזה תבין היטב מ"ש המחבר וכן אחז"ל (ברכות ד' ח') אמר רבא אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו כו' כנ"ל ואמר רבא אמר ר"ה כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסירין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי יכול אפילו לא קבלן מאהבה ת"ל אם תשים אשם נפשו מה קרבן אשם מביא אדם לדעת אף יסורין לדעת ואם קבלן מאהבה מה שכרו יראה זרע יאריך ימים ולא עוד אלא שתלמודו מתקיים בידו כו' וע"ש מה הן יסורין של אהבה:
When troubles come on him, chas v'shalom, he should accept them with a good heart and with joy, as our Sages said (Berachos 60b): "a man is obligated to bless on the bad with joy, just like he blesses on the good with joy. Because even though the bad already struck him and he has no escape from it, it is not the same if he receives it with love and says to himself "everything G-d does is for the good, and the bad is for my good, either it is to bring forgiveness for my sins or it is yisurim shel ahava (suffering of love, see Gate of Trust ch.3)". If he truly thinks this - he is forgiven for his sins as will be explained. On the other hand, if the bad is a burden and a hassle to him, and he is like one forced to bear it, because he has no escape from it, then since it is against his will, he may also come to complain on G-d's traits, as written "A man's folly (i.e. his sins) crushes his way, and his heart is angry with the L-rd" (Mishlei 19:3), and even though he bears it, he gets angry and complains. With this you will understand well the author's words. And like our sages said Berachos 5a: "Rava said: If a man sees suffering coming on him, let him examine his ways...", as above (i.e. G-d is trying to atone for him on the sin he committed). And Rava said in the name of Rav Huna: "whoever G-d desires in, He will crush him with sufferings, as written 'G-d desired to crush him..' (Isaiah 53:10)... but on condition he receives them with love.
**וחלוק ענין הסבל כו'**ר"ל כל עניני הסבלים לא ימלט שלא יהיו א' משלש אלה:
הא' הסבל על עבודת האלהיםשיסבול כל מיני עבודה קשה כדי שיקיים עבודת ה':
bearing all types of hard work to fulfill the service of G-d.
והב' הסבל על המרותושיסבול כל מה שיבא עליו שלא להמרות ח"ו נגד הבורא ית' כמ"ש ואהבת את ה' וגו' אפי' נוטל את נפשך:
to bear whatever comes to him so as not to rebel against Him, as written in Shema: "And you shall love the L-ord...", which the sages expounded: "even if He takes your life".
והג' הסבל על פגעי העולם וכו' והוא הסבל על מה שחסרפרנסה שהיה לו או ד"א שנאהב אצלו יסבול וכן אם נעדר ונאבד ממנו דבר שהיה אהוב אצלו יסבול וירצה גזרתו ית' כי הכל לטובתו כמו שמסיים ומ"ה מפרש איפכא והיא היא:
או שיהיה התחלהר"ל שמה שבא דרך עונש האדם על חטאו הוא המתחיל בפעולתם מחמת חטאו אולם מה שהוא לנסיון הוא ית' המתחיל. פ"ל:
אל תתעלם לפקוד מחשבתךפי' מלפקוד. ר"נ:
ויקלאלהים היסורים מעליך:
אל לבךכמה החטא גורם ושב ורפא לו:
ויורה על רצונך הטובאז יהיה נראה רצונך הטוב ושכרך הרבה מאד:
והתנחמך בור"ל ביסורים שהוא על חטאיו בו:
**ובטחונך עליו כו'**כדי להטיב לו לעוה"ב. או ר"ל ויקל מעליך בהעלות אל לבך צער כו'. ר"ל אם תשוב להסתכל כו' אז יחזק סבלך אע"פ שהוא קצת נגד הטבע ומרה היא לסבול צרות ורעות אך כאשר תסתכל הדק היטב בענינים אלו וכמ"ש תקבל הכל באהבה:
והשמונה ועשרים כו' ואל תחזור מה שנתת כו' כמו שאתה סבורכי אין ספק שהאמת שאתה וכל אשר לך הוא שלו ית' ופשיטא שלא תוכל להתרעם הלא אף גם לפי דעתך שכבר הוא שלך אך מאחר שבטחת על ה' ומסרת הכל לידו ראוי ג"כ שלא תתרעם על מעשהו כי כל אשר יחפוץ יעשה ית' במתנתו כמשל האדם המקבל מתנה:
ואם נעלם ממךאע"פ שנעלם ממך מה כוונת ה' ית' בזה:
**והתשעה ועשרים כו' ויכיר יתרון קצת ב"א כו'**כמ"ש חז"ל שקול משה כנגד כל ישראל ופינחס כנגד י"ב אלף ויאיר כנגד רובן של סנהדרין והכל בעבור יתרון נפשם הרמה כי כל הגופים שוים:
מעלות הנפשותר"ל החכמה ובינה:
וסרת טעםוהוסר השכל כמו טעם זקנים יקח:
זכותהלשון זך ונקי:
רוח איש יכלכל מחלהוכלומר שכל איש יוכל לכלכל ולתקן מחלת גופו כדי לרפאותו אבל רוח נכאה ר"ל כשמגיע החולי לשכל עצמו מי ישאנה יסבלנה ויתקננה. רוח הוא השכל כמו אכן רוח היא באנוש וכו':
המשלים השלשיםלפי שאופני החשבון באו לבאר מהם שלשים פנים שיזכור אותם האדם תמיד וכאן התשלום והאחרון שבהם אמר שהוא שיזכור האדם בתנאי הגרות כו':
וייחלול' תוחלת ר"ל שייעדו בגמול והפחידו לענשו והזהירהו על הנסיעה והזהיר אותו שיבא יום שמוכרח לנסוע ואינו מודיע לו מתי יהיה הנסיעה:
והארץ לא תמכר לצמיתותכי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי:
גר אנכי בארץאל תסתר ממני מצותיך מאחר שאני גר ולא ידעתי במה עושין רצון אדוני הארץ לכך אל תסתר וגו':
שיפגע בו בעדושיתפלל בעדו:
כדי הספוק מבלי טורחעל המותרות. ר"נ:
האתה בעולם הזה כי אם גרכלומר תימה הוא ותמיה קיימת ר"ל מאחר שאין שום אדם בעולם אפילו קרוביך אינם יכולים להועיל לך בשום דבר שבעולם או להזיקך רק הכל ברצון הש"י וכי אין אתה בעוה"ז רק כגר ממש:
Since there is no person in the world, even amongst your friends and relatives who are capable of benefiting you in any way or of harming you, rather everything depends on the will of G-d. If so, are you not in this world like a total stranger?
והאתה בווכי אין אתה בו:
אלא כיחיד הבודד שאין לו צוותר"ל חבר אלא כו':
**על כן התיחד אחי כו'**ר"ל שתעשה עבודת ה' רק לה' לבדו בלא שום פניה ומחשבה לדבר אחר כמו שהוא יחיד בהנהגתו אותך:
That you do the service of G-d, for G-d alone, without any interests or thoughts for anything else, just like He is alone in managing you.
כן דעה חכמה לנפשךאם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת פי' כמו שהדבש מתוק לחכך כן דעתך לחכמה שיהיה מתוק לנפשך ועי"ז יהיה לך אחרית טוב ותקותך לא תכרת ממך לעולם:
Just like honey is sweet to your palate, so too, put to mind to make wisdom sweet to your soul, and through this, your end will be good, and your hope will never be cut off.
יבקע לך אורםפי' כי מקודם היה אורו גנוז בתוכו ועכשיו כשתתמיד בהם ותחזור בתשובה יבקע לך אורם ויזריח לך. ר"נ:
בדרך קצרהכמאמר חז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו בדרך קצרה כדי שלא יהיה עיקר כוונתו להבין הענין רק לקבל המוסר שבתוכו:
והיה מתישר בהםותהיה אתה מיושר בהם בשלשים חשבונות האלה:
ומישר אליהםגם את אחרים תזכה עמך שיהיו ג"כ מאושרים בחשבונות האלה. ועיין בשער האהבה בפ"ו ממעלת המוכיח לחבירו והמזכה את הרבים באורך: