Marpeh la'Nefesh, Fifth Treatise on Devotion
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וראיתי לבאר כו' דמיוניםדמיון ודוגמא ליקח ראיה ממנו על שאר פתויי היצר כי אין קץ לפתוייו ומי יוכל לכתוב כולם:
These are examples and illustrations to learn to apply to other enticements of the yetzer because there is no end to his enticements, therefore who can possibly mention all of them?
והוא שאומראני לך:
בן אדם ראוי לך לדעת כו' הוא יצרך הנמסך בכחות נפשךהיצה"ר הוא מעורב בכל הכחות שיש בנפש האדם וכן הוא מעורב וממוזג ברוח האדם ובחושיו הגופניים שהם חוש הראות השמע והריח והמשוש בכולם הוא מעורב ומשותף להטותם לפי רצונו עיין בסוף ספר שער קדושה מהו היצה"ר ע"ש באורך ואשרי עין ראתה כל דבריו ותבין משם:
He is interwoven in the forces of your soul -- the yetzer is mixed in all of the forces in a human being's soul. Likewise, he is mixed and merged in the spirit of a man, and in his physical senses, namely - sight, hearing, smell, and touch. He is mixed in and associates with all of them, to steer them according to his will. Examine closely the book Shaarei Kedusha to see what is the evil inclination. See there in detail. Fortunate is the eye which saw all its words. You will understand from there.
וצפון חובךמה שאתה מחשב במצפון לבך ובמחשבתך שהוא דבר שבהחבא ונסתר מכל בריה והוא מושל בכולם להטותם לפי דרכו הרעה:
has control of the secrets of your soul... -- That which you think in your heart and in your thoughts, which is something concealed and hidden from all creatures - he rules over all of them, and can steer them according to his evil way.
שתהיינה ברצונךאתה סובר שתנועותיך הנראות והנסתרות הם לפי רצונך ואינך נותן לב שבכל תנועותיך הוא נותן לך עצה לפי רצונו ואם אין אתה עומד כנגדו לדעת האם דרכיך ישרים אם לאו תיכף תפול ברשתו ותלכד כצפור בפח:
He is your advisor in all of your movements whether visible or invisible that you wish to do -- you think that your physical movements and invisible movements (thoughts, decisions, etc.) are according to your will. But you don't put to heart that in all of your movements, he counsels you according to his will. If you don't stand up against him to reflect on whether or not your ways are just - immediately you will fall into his net and be ensnared like a bird in a trap.
והוא מורה אותךלשון יורה קשת:
בחציו הממיתים לשרשך מארץ חייםמעוה"ב שהרי ראינו שהוא מפתה את האדם מדבר קל על דבר חמור עד שאומר לו לך ועבוד עבודת כוכבים וכמה יוצאים לתרבות רעה ר"ל והוא הכל מפתוי היצה"ר ולכן הזכיר הכתוב מאד לשמור ממנו מאד כמ"ש השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ר"ל כאשר סרתם מדרך התורה אפי' בדברים קלים סוף ועבדתם אלהים אחרים וגו' וסוף וחרה אף ה' בכם וגו' עד ואבדתם מהרה וגו' וכמו שאבותינו ספרו לנו בספריהם וכן ראינו בעינינו וז"ל המגיד להרב בית יוסף פ' וארא חזק ואמץ בתורתי ויחד לבבך שלא להפריד מחשבותיך מתורתי יראתי הדבק בנצחי בנקיותי בסודי בעוזי כו' ובטל מלבך כל הרהורים הבאים לך מיצה"ר ונחש והם מכניסים אותם בלבבך לאבדך להוממך ולהשמידך ואתה עמוד כנגדם ובטל אותם בלבך ואל יכנסו דבריהם באזניך ובכן תאבדם תהוממם תשמידם כי אליך תשוקתם ואתה תמשול בהם כו' ובפרט בעת התפלה צריך אתה שלא תסיח דעתך כלל כי ברגע אחד שתסיח דעתך יצרך הרע יאבדך יהוממך ישפילך ישמידך ויפילך בבור תחתיות לכן אתה תהיה תמיד ער לתחבולותיו ואל תתעלם אפי' רגע אחד ממנו כו' וראה כי כל הרהורים שיהרהר האדם בעסקיו לא מוסיף ולא גורע ולא מבטל מהנגזר עליו דבר לכן בטל הרהורים מלבך ותשרוף אותם בקש דק"ש ובכן תתעלה ותתנשא עכ"ל:
to kill and uproot you from the land of the living -- from Olam Haba (the afterlife), since, behold, we see that he entices people from small things and builds up to big things, until he tells you "go and serve idols". How many have gone off to evil ways, r"l, and it is all due to the enticements of the yetzer hara. Therefore scripture tells us to guard "very much" from him, as written (in the Shema - Devarim 11:16): "guard yourself lest your heart be enticed, and you stray and will serve other gods, and worship them" i.e. when you stray from the way of the torah, even for small things, eventually you "will serve other gods, etc." (ibid), and in the end "then the L-ord's wrath be kindled against you", etc. (ibid) until finally, "you'll be swiftly destroyed from the good land" (ibid), like our Sages told us in books, and likewise we saw with our own eyes. Here is a quote from the "Magid" (angel) to the Beis Yosef (Rabbi Yosef Karo, sefer magid Parsha Vaera): Yom Revii (Wednesday) at the time of mincha, while I was studying mishnayot: (The heavenly messenger said:) Chazak v'Ematz (be strong and courageous) in my torah, and unify your heart to not separate your thoughts from my torah, my yira, cleave to my nitzchi, my nekiyus, my sod, my oz, etc, my tiferet, my torah, my teshua, my teshuva (see the book Tomer Devorah for an explanation of the Divine attributes), because that which you seek from the Holy One bb'H, that He guide you in the ways of His teshuva, these are the ways I am teaching you, i.e. these are the ways of His teshuva. Strengthen yourself so that you do not part your thought for even a second from my torah and my yira. Annul from your heart all the hirhurim (urges, thoughts) which come to you from the yetzer hara, the serpent, the Samal (Satan). They put these in your heart to make you lost, to confuse/disorient you, to destroy you. And you, stand up against them, annul them from your heart, let not their words enter your ears. Thereby, you will cause them to be lost and confused/disoriented, and you will destroy them. Their desire is in you but you will rule over them. That which you see that sometimes I speak to you but the words do not "arise", behold you know what the Sages said: "shema yigrom hachet" ("sin may cause" [the forfeiture of future good]). Furthermore, even if it does not cause, nevertheless, the hirhurim (thoughts) which enter your heart cause that my words do not arise and they also cause my words to stagger and I do not reveal to you all the words. Therefore, be watchful and guard yourself from these hirhurim, and especially at the time of prayer, annul all these thoughts and unify your heart to my prayer and my service. It is necessary for you to not mesiach daat (become distracted) at all, because the moment you become distracted, your yetzer hara will make you lost, confuse/disorient you, topple you, destroy you, and cast you in the bor tachtis (depths of the pit, i.e. Gehinom). Therefore, you must be constantly alert to his strategies. Do not be forgetful of him for even one second. Be always watchful of him, because zehirus (watchfulness) brings to cleanliness. And thereby, you will make him lost and will destroy him, confuse/disorient him, submit him under you. You must exert yourself exceedingly to not neglect your watchfulness of him for even one second. And especially during the time of Shema and prayer, to burn all hirhurim and machshevot betelot (useless thoughts) with the straw of kerias shema. And thus, you will become elevated and exalted. See and reflect that all the thoughts that a man ponders on his affairs, they do not increase, decrease, or annul in the least from what was decreed for him. Therefore, annul the hirhurim from our heart.(later on Parsha Bo) Friday night 4th of Shevat: "G-d is with you, etc. only cleave in me and in my yira and in my mishnayot. Do not part your thoughts for even one second because, I, I am the mishna (i.e. the Shechina) which is speaking through your mouth. I am the mother which is chastising her child (i.e. the Shechina). Strengthen and cleave to me, because I and all of my legions are all around you. And you are among us like a king with his army. If the eye had permission to see, you would see out as far as your eye could behold in every direction everything full of troops (angels) which were created from the breath of your mouth, when you toil in mishna. They are encamped all around you, and they surround my troops. And you are in their midst like a king in his army. And all of them proclaim and say 'give honor to the holy form of the King, because he is our teacher, etc.' Therefore, be careful for yourself in all your way to be constantly clinging to me, and do not part your thoughts for even an instant from Me, and I will elevate you exceedingly in lofty levels.
כמתלהלה היורה זקיםפי' רש"י לשון עיפות ויגיעה כמו ותלה ארץ מצרים:
זקיםניצוצות כלומר המייגע עצמו כאילו אינו מכוין ומורה ומשליך על האדם ניצוצות וחצים וכלי מות ואומר לא נתכוונתי עליך:
כן איש רמה את רעהו וגו' יטריד אותך בהם מתועלותיךע"י מחשבותיך הרעות שמעלה תמיד בלבבך כדי שעי"ז תהיה טרוד מלהסתכל ולחשוב מה שהוא תועלתך דהיינו תורתך ואמונתך:
to draw you away from what is for your benefit -- i.e. by putting bad thoughts in your heart constantly, so that through this you will be distracted from looking and thinking about what is for your benefit, namely, your torah and your faith.
ואם תהיה נזהר ממנו כו' תנצל ותמלט בע"הכמו שאחז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו בידו וגו' רק שאתה מחויב להלחם בו בשכלך:
כמ"ש בסעיף מסעיפיו כו' כי רבים חללים הפילהנאמר באשה זונה והתאוה באשה זונה וההדרכה אליה הוא חלק וסעיף אחד מתחבולות הסתת היצה"ר והנמשל לאשה זונה הוא אפיקורסות ועבודת כוכבים כפל הפסוק שתי מיתות בעוה"ז ובעוה"ב:
The proverb is referring to a promiscuous woman, and the lust for her, and the guidance towards her is one branch of the strategies of enticement of the yetzer hara. The [hidden] meaning of a "promiscuous woman" is to apikorsus (heresy) and idolatry as the Talmud says (Avodah Zara 17a). The verse gives a double expression of death corresponding to death in this world and in the next.
**ע"כ אל תטרידך כו'**שלא תהיה טרוד ללחום שאר מלחמות עם אויביך:
ממלחמתוועי"ז לא תלחם עם היצה"ר:
וקרבגם הוא לשון מלחמה כמו המלמד ידי לקרב כי מלחמת היצה"ר הוא יותר הכרחי לך משאר מלחמות כי שאר אויביך רחוקים ממך והיצר קרוב עמך וגם שאר אויבים שואלים מעמך אם תעשה עמם מלחמה והיצר איננו שואל כלום רק לוחם מלחמתו תמיד כי הוא נמצא עמך תמיד:
**ואמרו על חסיד שפגע כו'**והר"מ אלשיך בפ' כי תצא כתב ג"כ כדברים האלה ע"ש וסיים שם ומחמת ב' טעמים גדולים ויקרים הוא מלחמת אנשים קטנה בערך מלחמת היצה"ר הא' כי מלחמת אנשים לא לאדם היא רק לה' כי ה' איש מלחמה ובלעדו לא ירים איש את ידו אבל מלחמת היצה"ר לאדם היא ולא לה' כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים כי הבחירה בת חורין אל כל אשר יחפוץ יטה. והשני כי הלוחם על יצרו הלא ידמה אל נער קטן יקרב אל עיר אשר לא ידע תמול שלשים ובא גבור זקן מלומד מלחמה מנעוריו בקי בכל מוצאי העיר ומבואיו כי כל ימיו גדל בתוכה ואנשים בה כשש מאות איש והמותר כולם כעבדים לגבור הזקן ההוא וסרים אל משמעתו גבורי כח עושי דברו והעיר סוגרת ומסוגרת והמה והגבור בקרבה והנה זה בא נער קטן ויערב אל לבו לעשות מלחמה עם הגביר הזקן ההוא ולהפילו ארצה וללכוד את העיר כולה ולשבות את כל אנשיה ולכבוש אותה ואת כל עמו להיות לו לעבדים ולהפך לבבם אליו לכהנו לו והן אמת אם ככה הוא עושה האדם עם יצרו הרע הוא תכלית הגבורה עד אין קץ שהוא כמשל הקטן הלוחם עם הגבור הזקן הנ"ל וזהו מה שאמרו חו"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר הנ"ל כו':
Rav Moshe Alshich wrote in parsha ki tetze similar to these words, see there. He concluded saying: "for two great and important reasons war with human beings is small compared to the war of the yetzer. The first: War with humans is not in a man's hands, but rather it belongs to G-d since "Ha-shem Ish Milchama" (G-d is the master of war) (Shmos 15:3) and without Him "no man shall lift up his hand" (Bereishis 41:44). But the war of the yetzer belongs to man, not to G-d, since "Everything is in the hands of G-d, except for fear of G-d" (Berachot 33b). Free choice is unrestrained, to whatever way one desires, he may pursue. The second: One who wages war with his yetzer is like a young lad who approaches a city he does not recognize. Inside it is a seasoned warrior, trained in warfare from his youth, knowledgeable in all the roads and alleys of the city, since he dwelled there all of his life. And there are over 600 troops there who are all like slaves of that seasoned warrior and follow his orders, powerful warriors which do his will. The city is barricaded shut, with the seasoned warrior and his troops inside it. And behold, this young lad comes and bold heartedly decides to wage war with the seasoned warrior and topple him and conquer the entire city, capture all of its inhabitants, and enslave them all to himself, and change their hearts to accept him as their master. And in truth - if a man does thus with his yetzer hara, this is the ultimate degree of mightiness, because this is like the lad who wages war with the seasoned warrior as above. And this is what our sages said (Pirkei Avot 4:2): "Who is mighty? He who conquers his yetzer, as it is written (Proverbs 16:32) "One who is slow to anger is better than the mighty, and one whose temper is controlled than one who captures a city", [a city] as above.
התעתדותרגום התיצבו כלומר הכינו עצמכם:
לדעתו יתרון כחךמאחר שהוא יודע שכחך גדול מכחו ע"כ לא יעלה על לבו להלחם עמך עוד:
**ואינו מקיל בקטנה כו'**כמו שאמרו חז"ל עבירה גוררת עבירה ואמרו כל השובר כלי בחמתו כאילו עובד עבודת כוכבים שנאמר לא יהיה בך אל זר זהו היצה"ר שהיום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שאומר לו לך עבוד עבודת כוכבים כמ"ש לעיל כאשר וסרתם אח"כ ועבדתם וגו' כנ"ל:
As the sages said (Avot 3:2) "one sin induces another sin", and (Shabbat 105b) "whoever breaks an object in anger is as if he worshipped idols...since today he tells you to do this and tomorrow that until he tells you to go worship idols.
ואליך תשוקתופי' רש"י תמיד הוא שוקק ומתאוה להכשילך:
ואתה תמשל בוואם תרצה תתגבר עליו וכ"מ בגמרא ספ"ק דקדושין ע"ש. ומ"ה פי' כי במהרה תהיה תשוקתו אליך כלומר שיצרך ישמש לצרכך להכרחך לבד שאי אפשר לאדם בלא יצר כלל שהרי צריך לו לתאות המאכל לקיום גופו ולתאות המשגל למצות פו"ר וע"ז אחז"ל יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת עכ"ל ור"נ פירש תשוקתו שיהיה נכנע לך וכ"כ לקמן ועם חולשת השכל כבר סיפר מהירת תשוקת היצר אליו בהלחמו בו:
ואם עצמו חייליואע"פ שיש לו הרבה חיילים עצומים והם כל האברים וחושים שבאדם:
וכמו שספר עליו החכםשלמה בקהלת עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה וגו' וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא עכ"ל:
ומעטו אצלו כו' ואורך מאוייולפי ערך תאות האדם בעוה"ז וחשקו להיות לו כל העולם ומלואו כל כלי גופו ואבריו המעטים לפי ערך תאותם:
מפני שהוא מקיף את האדםבעבור צורך האדם לצרכי גופו כנ"ל ומן ההיתר יסיתנו למותרות ולאיסור והשכל הוא איש מסכן מפני שאין משתמשין בו רק בעבודת השי"ת בתורה ובמצות וכיוצא וחכמתו בזויה:
ועם חולשתוואף שהשכל חלש נגד היצר כבר סיפר הכתוב מהירת תשוקת היצר אליו כמ"ש ומלט הוא את העיר וא"כ כל העיר וכל אשר בה עבדים להשכל וגם היצר עבד להעיר הוא הגוף שיהיה לו רק קיום והעמדה בעולם כנ"ל וע' באלשיך פ' כי תצא וגו' שמבאר כל הפרשם במלחמת האדם עם יצרו ואיך יתגבר עליו ע"ש דברים נמרצים באורך:
See [Torat Moshe] by Rabbi Moshe Alshich on parsha Ki Tetze who explains the account of Ki Tetze to be referring to the war of a man with his yetzer, and how he can overcome it. See there amazing words.
**ויש בזה הערה וכו'**שלא יאמר האדם מי יוכל להלחם ביצה"ר כיון שיש לי כ"כ צבאי צבאות והרהורים רעים וסובב את האדם בכל דרכיו ע"כ אמר הלא העירותיך עליו והבאתי לך ראיות שאינו יכול לעמיד לפני השכל רק חזק כנגדי השתדלות וחריצות גדולה או אז ינגף לפניך:
ותחלת מה שיספק אותךועתה הוא מפרש מה הם פיתויי היצר ואיך יוכל לעמוד כנגדו:
שיספקלתת ספק בלבך שנפשך ונשמתך אין להם שארית בעוה"ב וא"כ אין לך להשתדל רק להיות טוב בעוה"ז כי מחר נמות ושם לית דין ולית דיין ח"ו:
**ואם תתיעץ כו' בראיות כו'**ונתבארו בספר הזה כמה פעמים דוק ותשכח:
ויאמר לך כי העוה"ז אינו חדשולא נתחדש:
ולא סרלא פסק מעולם שהעולם ח"ו קדמון וכן לא יסור לעולם עד עולם לא יתבטל העולם ממילא א"כ אין מי שברא את העולם ואינו מחויב לעבוד לשום דבר:
that the universe never ceased existing, that it is eternal, and likewise will never cease to exist. Therefore, nobody created the world and one is not under duty to serve anything.
וכאשר יקרר בזהלשון קרי ומקרה להעלות ברעיונך מחשבה זו בלתי טהורה:
שוב לשכלך כו' במה שימציאךבאמת תמצא בשכלך שיש לעולם בורא כמו שנתבאר בשער היחוד ע"ש כי אפי' גלגל קטן אחד לא יתכן שיתהוה כך מעצמו כ"ש וק"ו לעולם הגדול הזה והגלגלים הנפלאים מה שאנחנו רואים ומה שלמעלה מהם ע"ש באורך:
Really you can deduce intellectually that the universe has a Creator, as explained in the first gate, since even a small pebble cannot possibly create itself, all the more so for this entire vast universe.
כמו דעת מניחי הרבוישאומרים שיש הרבה אלהות שנים וכו':
ודעת אנשי התולדותר"ל אנשי הטבע שאומרים שאין הטבע יכול להשתנות לעולם ובוטחים בטבע בשיתוף. למ"ה:
מצד חיוב עבודת הבוראאם יש חיוב. ר"נ:
כי המושכל אם לא תגדור לנו הקבלה כמותועד כמה תכבד עבודת ה':
ואיכותוואיך יהיה עבודתו יתברך:
וזמנובאיזה זמן:
ומקומוובאיזה מקום:
לא יתכן לנו מצד שכלנווע' בריש הקדמת המחבר בד"ה והשעורים שפתחם הבורא כו' מה שכתבתי שם מספר הכוזרי דברים רצויים ותבין היטב דברי המחבר בזה ובספר זכירות שלי:
**ועוד כי התורה השיבה אותנו כו'**ר"ל התורה בעצמה החזירה אותנו להשיב לשואל כשיהיה לנו שום ספק בשום דבר בתורה שנלך לדרוש אל הכהנים הלוים העומדים בבהמ"ק כי הם עמודי הקבלה שלא מש מהם פי' התורה מן משה עד אליהם באשר שהם היו פנויים לעסוק בתורה כי את לחם אלהיהם היו אוכלים שם ולכך חייבים לשמוע להם כמ"ש והאיש אשר יעשה בזדון וגו':
The torah itself tells us that whenever we have any doubt in a torah matter, we should go to ask the Kohanim in the temple, because they are the pillars of the tradition. The explanation of the torah never left them from Moshe until then, since they are free to toil in the torah due to being supported from the priestly gifts.
**בשער הרביעי כו'**ע"ש בד"ה ואם יאמר האומר כו' ע"ש באורך ותבין:
גמול העוה"בכתבתי מזה לעיל בכמה מקומות:
וכאשר נשמע אליורצה לומר להיות טרוד בו תמיד. הר"נ:
ייפה לנו המותריםר"ל היצר מיפה לאדם לרוץ אחר המותרות והתענוגים שהמה גרמא לכל עון ולכל חטאת כמ"ש בזה סוף שער היחוד ובשער הפרישות שהוא אל זר שבגופו של אדם ע"ש:
he will make superfluous things that are secondary to food appear so embellished -- i.e. the yetzer embellishes to a man to run after the superfluous and the enjoyments which are the causes of all iniquities and all sins, as this is written at the end of the first gate and in the gate of abstinence, "that it is the El Zar (strange god) in the body of a man. see there.
הגבר המוסתהניסת:
**בחכמת הלשון ותוכן המשקל וכו'**הם הפיוטים והשירים שמחברים ע"ד המשקל ביתד ותנועה כידוע במלאכת הדקדוק והשירים כי כל מי שמיגע באותן דברים ומבלה זמנו בהם הוא מבטל בזה התורה והתפלה ועל הרוב נראה שמראים חכמתם בעיני כל ומעשה ידם להתפאר:
**ותתמיד לשבת עם כו'**ותמיד תשב עם האנשים המדברים בלשון צח:
**ותלמוד מהם לדבר עם כל כת כו'**ואם לא יתן לנו הש"י יותר נסתפק במועט:
ולא נצטרך אל זולתואל המותרות:
ואם נשמע אליו בהםלרדוף אחר התענוגים נצא ממדרגה למדרגה עד כו':
וזה הדמיון בחלק ראשוןמשני החלקים שזכר לעיל סוף פרק ד' שאמר אבל הרהור היצר מתחלק לשני חלקים כו' ע"ש:
**ואם יהיה לך שכלך זך וכו' בעת הדברים כו'**כלומר אם בשעת מעשה כשמפתה היצר אותך יהיה שכלך זך ותדע ותשכיל היטב איך כל ראיותיו ופתוייו הם טעות וסכלות ותרגיל את עצמך בדרכי המופת ויתברר לך:
תראהכמו יראה כל זכורך:
ותמלט חכמתךכלומר תוכל להציל חכמתך מן הספק כו':
ואם תקצר דעתך מזהר"ל אבל אם תתעצל בדבר זה ולא תתן דעתך ולבך עליו לעמוד כנגדו בחכמה ובתבונה ובדעת אזי יהיה פתוייו לך יותר חזק כו':
וגברו עליך יותר מזדמןבכל עת הוא מזומן לגבור עליך:
וכאשר יפתה שכלךרצה לומר אשר יפתה את שכלך שיאמין לעצתו אזי יטה את שכלך מעליך שיעקר השכל שניתן באדם להנהיגו בדרך ישרה והיצר יטנו מעליך שיהיה עוזר לו לעשות כל תועבת ה' ע"פ השכל. לכן אמרו חז"ל שנה ופירש יותר מכולם:
When your mind is seduced to believe his advice, then your intellect will depart from you, i.e. the intellect/conscience was given to a man to guide him to the just path, and the yetzer will divert it from you to help him do all the things G-d considers abominations with support of reason. Therefore our sages said (Pesachim 49b): "[Greater is the hatred wherewith the amme haaretz (ignorant Jews) hate the torah scholar than the hatred wherewith the gentiles hate Jews...It was taught:] He who has studied and then abandoned (the Torah, hates the torah scholar) more than all of them."
ויפילך ממדרגות הגמול בעוה"בר"ל אף שתהיה חכם בתורה ותעסוק במצות לא יהיה לך שום שכר בעולם הבא כשתשמע לעצת היצר הרע שיהיו כל מעשיך שלא לשם שמים כמו שמבאר לפנינו ותהיה כדואג ואחיתופל וכיוצא בהם והאפיקורסים שבכל דור שאין להם חלק לעוה"ב אף שהיו חכמים גדולים:
and topple you from the levels of reward in the next world -- i.e. even if you are a torah scholar and toil in mitzvot - you will not have any reward in the next world when you heed to the yetzer that all your actions be not l'shem shamayim (for G-d), as will be explained. You will be like Doeg and Achitofel or the like, and the apikorsim in every generation who have no portion in the next world despite that they were big Chachamim,
כמ"ש כי ישרים וגו' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בםע"י התורה יכשלו והם חכמים להרע:
... through the torah they became wise men to do evil.
כי באש ה' נשפטואיזו אש ה' זו התורה כמ"ש הלא כה דברי כאש וגו':
והיה בלבי כאש בוערתוהיה הנבואה בלבי כאש:
ע"כ הזהר שלא תטה אשורךמעגלותיך מדרך האבות שהוא דרך התורה והמצות בתנ"ך ושאר מוסרים ישרים שנזכרו בגמ' ובזוהר ובשאר ספרי מוסר שהלכו בה והזהירו ונחלו לנו ללכת בה כי בודאי לא נחלו לנו אבותינו דברים שקרים שאין בם מועיל ח"ו:
אל הבדיאותכצ"ל ר"ל שלא תבדה מלבך ומעצמך מנהגים חדשים ודרכים שלא דרכו בהם אבותינו כי זה הריסת כל התורה והמצוה כמ"ש אם לא תדעי לך וגו' צאי לך בעקבי הצאן בעקבי אבותינו. עי' פי' רש"י:
וכתיב אל תסג עולםאשר עשו אבותיך. עכל"ה:
עולםהם העולים ממצרים שקבלו התורה מסיני:
שמע בני מוסר אביךשהוא בוודאי דרך הישר שמייסר האב לבנו ולכך מהפך הפסוקים וכן הפסוק:
דור טהור בעיניוהולך אחר עיניו ודעתו. ובאמת:
ומצואתו לא רוחץשהם הדעות הרעות המטונפות שלא רוחץ מהם. ולכך:
**דור אביו יקלל וגו'**שאינו רוצה לשמוע לעצת אביו הטובה ואין לך קללה וקלות יותר מזו ולכך מהפך הפסוקים שזה נתינת טעם לזה וע' ברמב"ם הלכות עבודת כוכבים פ"ב שכתב כדברים האלה והבאתי דבריו לעיל בשער היחוד ע"ש:
**אך אם תראה כו'**ר"ל לעשות צדקות וג"ח ושאר מנהגים ישרים אף שאין התורה מחייב אותם שהם לפנים משורת הדין בוודאי טוב וישר הוא ובלבד שתצא תחלה ידי חובתך מהמצוה והתורה הכתובים שזה הוא העיקר כמו שמסיים:
ואמרו אמר רב הונא כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוהפי' רש"י להגין עליו מהיסורין ומעלילות ועל פירושו באר היטב לעיל בהקדמה ואחז"ל ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי:
**ואמר אחד מן החסידים מי שאין לו תוספת כו'**ר"ל שאינו עושה סייגים וגדרים משמרת למשמרתו נוגע תיכף בגוף האיסור כשיחטא כמ"ש הר"מ אלשיך במשלי ב' על פסוק למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמור ר"ל אם תלך בדרך טובים שהוא לפנים משורת הדין אזי תוכל לשמור ארחות צדיקים שהוא שורת הדין שאף שתחטא באיזה דבר אין אתה נוגע עדיין בגוף המצוה אבל אם אין אתה הולך בדרך טובים אזי לא תוכל לשמור אורח צדיקים כי אין צדיק בארץ וגו':
**ואין התוספת מתקבלת כו'**כי היתכן שיעשה לפנים משורת הדין וחסידות ויעזוב גופי התורה ועיין בספר הכוזרי מ"ב שהאריך בזה:
וכבר התירו לנושלא נאמר שיש בזה בל תוסיף:
**וחייבו אותנו להתנהג בתוספת המצות כו'**וכתב הרמב"ן שכל הנהגות טובות אף שלא נזכרו בתורה הזהירה אותנו התורה כמ"ש ועשית הישר והטוב שכל מה שטוב בעיני אלהים ואדם מחויב אתה לעשות הכל ע"ש וכ"כ על פסוק קדושים תהיו שהוא צווי על האדם שיהיה קדוש וטהור בכל הנהגותיו ומדותיו של עצמו שיהיה כלו קדוש והאריך להביא כל הנהגות הטובות ע"ש באורך וסיים כי אע"פ שאלו מצות מדבריהם עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים עכ"ל ובספר שומר אמונים העתיקו ע"ש:
The Ramban wrote (on Devarim 6:18) that all the good conducts, even though they are not [explicitly] mentioned in the torah, the torah nevertheless exhorts us on them, as written there: "And you shall do that which is right and good" - that everything which is good in the eyes of G-d and man, you are under duty to do it all, see there. Likewise he wrote on the verse (Vayikra 19:2): "You shall be holy", that this is a commandment on a man to be holy and pure in all of his conducts and traits. That he should be entirely holy. He then went to explain the good conducts, see there. He ended off: "even though these enactments are Rabbinical, the main intent of the verse is to exhort us in this, to be clean, pure, and separated from the masses of men who dirty themselves with superfluous and ugly things".
**ומהרבות הדברים אפילו כו'.**כי מדברים בטלים נובעים כל תועבת ה' ודברים מגונים הרבה כאשר יתבארו בחשבון י"ז ע"ש ובאלשיך על פסוק ועשית את מעיל האפוד ע"ש דברים נחמדים:
**ומהפליג בשבח אדם כו'**ואמרו חז"ל מתוך שבחו בא לידי גנותו ע"ש ונאמר מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם קללה תחשב לו כו' ע"ש:
**ושלא יספר בגנותם וכו'**שלא ירגיל לשונו לדבר בב"א ויהיה לו לטבע ועוד שישכח עי"ז מומי עצמו כמ"ש לקמן:
ואם הםאע"פ שהם ראוים בכך:
וראוי שנבאר עתה מן החלק השני הזהמה שמפתה היצר לאדם השלם בתורה כנ"ל רק שהפסיק בענין הזירוז וכיצד יעמוד כנגד היצר. ועתה חוזר לענינו:
כי אין ענין כו' אלא אם יש לור"ל שאין לך דבר טוב שלא יהיה לו פגע שיוכל להפסיד ולקלקל הדבר הטוב ההוא וכל הטוב ביותר יוכל להתקלקל במהרה יותר כמו שנראה בבגדי חופש ומשי שמתקלקלים במעט שמן ורבב ואצ"ל הכלי שעות שקורין זייג"ר או אוה"ר שמתקלקל במהרה מה שא"כ במלאכות הנבזים ובגדים העבים והשקים:
i.e. there is no good thing which does not have a corresponding damaging thing which can ruin and spoil that good thing. And the more good something is, the more quickly it can become spoiled. Similar to silk clothing which can be ruined with a bit of oil or a stain...unlike coarse cloth..)
**לא ימלט לו ממנו דבר כו'**ר"נ לא יוכל להמלט מעשיו הטובים אפי' א' מהן מהרבה פגעים המשיגים אותם כמו שיתבאר:
**נירו לכם ניר וגו'**תחלה חורשין השדה לנקותם מהקוצים והברקנים ואז צומח תבואה נקיה אבל מי שזורע על קוצים אין התבואה טובה ומה שמצמחת מעורבת עם קוצים ואמר הנביא להם שיעשו כן במעשים הטובים כנ"ל:
**ואמרו אמרן ומהאי קרא כו'**ומזה ראיה שאין למנוע מלהודיע ולפרסם כל חלקי הסתות היצר לאדם ולא חיישינן שמא ילמדו לשקר מתוך הדברים רק צריך להודיע כל חלק הטוב והרע וצדיקים ילכו בם וגו':
From here is a proof that one need not refrain making known and publicizing the various types of incitements of the yetzer on a man. And we need not worry lest people may learn from these things to deceive others.
ממה שמספקמה שנותן היצר ספק בלב האדם:
ישוב לפתותך ולהטעותך בנפשךר"ל אם בכל אלה לא תאבה ולא תשמע אליו רק שאתה תתחזק בתורה ובמצות שמא תאמר שאין היצר שולט בך ואינך צריך להשגיח עליו ולראות האם ישרים דרכיך רק תדע שעדיין השטן מרקד עליך לפתותך:
בנפשךר"ל בעצמך ובחכמתך אשר אתך:
וכבר הגעת ממעלת החסדר"ל במעלת אנשי החסד והאמת כלומר מכת החסידים והישרים:
**וראוי לך להנהיג עצמך ג"כ כו'**ר"ל לעשות מעשיך שתמצא חן בעיני הבריות וע"י זה תהיה לך תועלת מהם:
ואמר הכתוב חדלו לכם וגו' אשר נשמה באפו כי במה נחשב הואפירש"י אשר כל חיותו וכחו תלוים בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו ע"כ:
והוא לראיה וכו' על רצות הבורא אותומזה נראה שהש"י רוצה בו ובמעשיו מאחר שב"א נוחים ומרוצים במעשיו כי כשם שהמחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי בוודאי מדה טובה מרובה והירא את ה' אף בסתר הקב"ה מכריז עליו בגלוי:
**אבל שיהיה האדם החסיד כו'**כי זה הוא החונף הגמור שעובד לב"א והוא כעובד כוכבים כמ"ש לעיל בפ"ד ע"ש:
this is the complete flatterer, who worships human beings. He is like the idol worshipper, as written earlier in chapter 4.
והשב עליו כו' מדעתי חובות האלהים עליור"ל מה שאתה משבח אותי שאני חכם גדול ושאר מעלות שיש בי כנ"ל אני יודע שאני מחויב עי"ז להודות להש"י יותר משאר אנשים שאינם יודעים כ"כ וכמ"ש חז"ל לפום גמלא שיחנא:
וכי הוא כי אם לטענה עליכמו שאחז"ל ששגגת תלמוד עולה זדון ואמרו וסביביו נשערה מאד הקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה:
כל הבשר חצירכמו חציר מעשב השדה אשר ימולל ויבש במהרה כן ב"א:
All flesh is like grass -- Like a flower of the vegetation of the field which wilts and dries up swiftly, so too are human beings.
וכל חסדו כציץ השדהחסד שעושה כציץ הפורח ונופל מהרה מהפרי ואינו מתקיים כן מעשי ב"א אינם מתקיימים וא"כ איך יתגאה האדם:
all its kindness is like the flower of the field -- the kindness that a human being does is like a flower which blossoms and swiftly withers and falls from the fruit and does not endure. So too the deeds of human beings do not endure. And if so, how can a man be haughty?
ואחז"ל אם אין אני לי מי לימי ידאג בשבילי:
וכשאני לעצמיר"ל אם אני עושה כל מעשי רק לעצמי ולהנאתי מה אני נחשב אם לא אעשה לש"ש ולתת נחת רוח ליוצרי:
ואם לא עכשיובעודני חי לעשות:
אימתישמא לאחר מיתה ואז אדם חפשי מן המצות ואין אדם בטוח לחיות אפי' שעה אחת:
**וכאשר כו' מצד אהבת השבח כו'**יפתה אותך שתאהב שישבחו אותך ושיצא לך שם טוב בעוה"ז:
והשבתך כל עניניך אליוכלומר שהשלכת כל יהבך ובטחונך על ה' לבדו:
שתראה מעשיך לב"אכאן הוא מפתה אותו שיראה מעשיו הטובים לב"א כדי שישבחוהו ויקנה השם והכבוד ולעיל אמר אחר שכבר פרע חובות הבורא די כפי מחשבת יצרו כנגד מה שקיבל טובות הבורא וישתדל לפרוע חובת ב"א דהיינו שיעשה מעשים לתועלתם לבד שאינם מענין עבוות ה' כדי שיאהבוהו ב"א ויכבדוהו וכאן נתיאש מן הפנים הנזכרים ומ"מ יפתהו שיעשה עבודת הש"י בדרך שיראו ב"א וישבחוהו על עבודתו (עכ"ל מ"ה):
**ואין להם יכולת להועילני כו'**כמו שהצמח ובע"ח אין ביכלתם להועיל ולהזיק לאדם בלתי רצון הבורא יתברך כן אין ביכולת ב"א להועיל או להזירן כמו שנתבאר בשער הבטחון ע"ש:
ונאמר למלך אחדממלכי ישראל. כך מצאתי:
ולא ישאר לי לעוה"ב וכו' כלוםכמו שמצינו בר"ח בן דוסא שנתנו לו מן השמים רגל משולחן של זהב לחלץ עניותו וכאשר ראה שכל הצדיקים ישבו על שולחן של ד' רגלים ושולחנו חסר רגל אחת התפלל שיקחוהו ממנו ולא רצה ליהנות ממנו בעוה"ז וכן אמרו בר"א בן פדת וזולתם ע"ש:
ומה שזכרתר"ל היצר מאנשי עבודתו וזולתם דהיינו הן מאמינים הן כופרים כמ"ש ורחמיו על כל מעשיו: *(ר"ל הכוונה בזה בהבטחתו ית' על השם כמו שבאה הבטחתו בשער וכו' אבל אין כוונת הצדיק בעבודתו עליהם. פ"ל):
וכבר אמרו כו' הנשתויתכלומר האם שוה לך:
השבח והגנותכמו שאם מגנים אותך אין אתה שנוח בזה כן יהיה בעיניך אם משבחין אותך לא יפעל בך שום שמחה מטעמים שכתב לעיל בזה ובשל"ה כתוב שזה מה שאמר דוד אם לא שויתי וגו' שהוא מלת הנשתוית ע"ש:
**וכאשר כו' ישתדל לחבל את מעשיך בטרוד לבך כו'**ר"ל שמכניס בלבך שתדאג ותחשיב תמיד על העוה"ז ואיך יהיה פרנסתך ותאותך ושתשכח אחריתך אלא עוד שאף בשעה שאתה רוצה להתפלל או ללמוד שום חכמה מכניס בלבך מכל אופנים שיוכל כמו שמסיים:
He will cause your mind to always worry and think on this world, and from where will come your livelihood and desires, so that you forget your end. Not only that, but even at the time you want to pray or learn torah, he will put in your heart every which way he can [to distract you] as will be explained.
ויאמר לך אח"כאחר שהכניס בלבך כל זה בשעת התפלה והלמוד אומר לך הן עתה יש לך פנאי ואתה בטל משאר עסקים טוב הוא לחשוב עתה כל עסקיך ועניני גופך כי בזמנים אחרים תהיה טרוד במו"מ ולעשות צרכיך ועתה בשעת התפלה תוכל לחשוב על כל אלה נמצא שהוא מבלבל תפלתך וחכמתך ומה שעליך ומה שאתה חייב לאחרים:
מפני שאתה בעת עשותו מזומן בגופךמפני מה מצא מקום להכניס בלבך כל אלה מפני שאתה מדבר תפלתך בלא כוונת לבך אבל אם היית מתפלל בכל כוונתך להבין כל דבר מה שתוציא מפיך לא יארע לך כל אלה:
Why was he able to put in your mind all these things? Because you recite your prayers without kavana (intent/direction) of your heart. But if you would pray with all of your kavana, to understand every word that comes out of your mouth - none of this would happen to you.
או בפספסיםבל"א ברעט שפיל (ובלשוננו נקרא דאמין טשעכטשאווים) או קארטין:
***[בשאלה ותשובה**להוציא דבר חדש ד"מ אם יהיה כך איך דינו וזה נקרא שאלה ותשובה. וקושיא ופירוק הוא ממה שקשה לאדם במה שלמד כבר והישוב לזה נקרא פירוק. פ"ל]:
**ויפסיד עליו וכו'**אע"פ שיחשוב בדעתו בעת התפלה לעשות מצות וצדקות ולתרץ קושיות שהם דברים טובים ותקנה אבל ההפסד מה שמפסיד תפלה זו במחשבות זרות יותר עבירה בידו מכל מה שהעלה בלבו ויצא שכרו בהפסדו ואמרו חז"ל זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד ואמרו אין עומדין להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה פי' רש"י שאינה צריכה עיון כדי שלא יהרהר בה בתפלה והטעם שאם יהרהר בהלכה לא יכוין בתפלה כהלכה והתפלה צריכה כוונה כמו שנתבאר בש"ע א"ח סימן צ"ח וק"א ע"ש וז"ל שם התפלה היא במקום קרבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה שלא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים וכן שאר דברים הנזכרים שם ע"ש:
Even though he will think, during the time of prayer, on doing mitzvot and good deeds or to answer (Talmudic) difficulties, which are good things, nevertheless, the loss, namely that he ruined his prayer with outside thoughts is a greater sin in his hand and outweighs all of what he gained, and our sages said (Shabbat 10a): "Torah and Tefilah each have their own time"...as in the Shulchan Aruch: "prayer is in place of the temple korbanos, therefore one must be careful that it is like a korban with kavana, to not mix it with other thoughts just like improper thoughts can invalidate a korban", see there
**ואפשר שיבקש כפרת המקום כו'**וכתב באורחות חיים סימן ל"ו כוון בתפלתך כי התפלה היא עבודת הלב ואם בנך ידבר לך ולא מלבו הלא יחר לך. מה תעשה טפה סרוחה לפני מלכו של עולם ולא תהיה כעבד שמסרו לו מלאכה נכבדת לטובתו ומכלה אותו ואיך יעמוד לפני ממ"ה הקב"ה ומה טוב לבקש סליחה על אמרך סלח לנו בלא כוונה ואם א"א בכל התפלה עכ"פ ברכה של י"ח וק"ש אל יחסר כי לא יצא ידי חובתו מי שלא כוון בהם עכ"ל:
In the Orchos Chaim of the R"Osh siman 47 "have intent in your prayer, for prayer is the service of the heart. If your son spoke to you not from his heart, would it not anger you? What will you do, putrid drop, before the King of the Universe, the Holy One BB"H. Are you not like a slave charged with an important job, for his own benefit, who then corrupts it? How then can you stand before the King of kings, HKBH... if you cannot do this for the entire prayer, at least do not lack this for the first blessing of the Amida and for the Shema because one who did not have intent in these did not fulfill his obligation."
ובחבור"ל במסתרו:
ואם ייקץ וכו' ויחשוב עם נפשועם עצמו וכתב בשל"ה ויחשוב בלבו אלו היה מדבר לפני מלך ב"ו והיה מערב בין דבור לדבור דברים אחרים זרים בודאי יחייב ראשו למלך והנה אצל ממ"ה הקב"ה מחשבה כדבור כי כל הלבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין ומה לי אם מפסיק במחשבה אחרת או בדברים אחרים בתוך התפלה כו' ע"ש:
In the Shl"A (Mesechet Tamid p.ner mitzva): "Let one reflect in his mind, if he were to speak before a flesh and blood king and between his words, he would speak other nonrelated things, certainly, he is liable for his head to the king. And behold, for the King of kings, HKBH, thoughts are just like words, "for the L-ord searches all hearts, and understands all the plans of the thoughts" (Divrei Hayamim 28:9). Therefore, what is the difference if one interrupts with other thoughts or other words during the prayer?"
**ואיך לא אבוש מבוראי כו'**כי הוא יודע מחשבות לבבנו ומה שנחשוב בתוך תפלתנו ואיך לא ישפוט כפי ידיעתנו כמ"ש לעיל בשער ע"ה ספ"ט הלא תראה כי הדיין כו' ע"ש. ויותר מה שנתבאר כאן בענין התפלה תמצא בחשבון הט' באורך מענין זירוז התפלה ע"ש:
שארצה לו מנפשישאני אעשה להש"י דבר מה שאני עצמי לא רציתי מב"א חלש כמוני וכן אם אני עשיתי כן לנברא כמוני ג"כ לא היה רוצה בזה ואיך לא אבוש מבוראי כו':
וכאשר יתיאש כו' בהנחת החונףר"ל שיניח החנופה מכל וכל וכוונתו שלא יעשה דברים טובים במעמד ב"א וא"כ הוא מניח עבודת הבורא בשביל שבח ב"א שלא ישבחוהו עליה והוא בורח מאש הקטנה ממדת החנופה אל אש הגדולה שלא יעשה שום מעשים טובים אחת לאחת:
i.e. to abandon flattery completely. The intent is to not do any good things before people. Hence, he abandons the service of G-d because of the praises of people, so that they do not praise him for it. He is fleeing from a small fire, namely, the trait of flattery, and into a big fire, namely, he will abandon all good deeds one by one.
ומהשלמת אופני זריזותךויאמר עוד היצר אם תרצה להיות זריז בשלימות:
שתתרער"ל שתהיה ריע וחבר כמו ריע דוד:
שלא להזדייןר"ל להתקשט וליפות עצמו לב"א:
והשני שתדע מנפשך שאם היית מהיחדר"ל ביחידות בפני עצמך:
**ההיית עושה המעשה וכו'**האם היית עושה הדבר הזה ג"כ:
If you were alone by yourself, would you have also done this?
הרבה ממנואזי תוכל להרבות עוד כמעשה ההוא אפילו בפני כמה ב"א ולא יזיק ואם לאו שעדיין אין לבך שלם כ"כ מוטב שיניח אותה ולא יעשה דבר מזויף בכוונות רעות:
If yes, then you can do more deeds like this one, even in front of people and it will not damage you. If no, that your heart is not yet whole so much, it is better to refrain from it, and not to do a fraudulent thing with bad motives.
**אולי תגיע לזה במעשך ובהמשכך אחרי עבודת כו'**ר"ל וכשתמשוך עצמך אחרי עבודת הש"י אזי תגיע לגמול העוה"ז והעוה"ב א"כ יפה לך בשיתוף הנסתר:
והוא ששמת נעבדךר"ל עבודתך:
לנפשךלעצמך בשביל עצמו שיהיה לו עוה"ז או עוה"ב ואם לאו לא היה עובד עבודת הש"י בלב טוב:
Your worship is for yourself, so that you obtain this world and the next. And if not, you would not serve G-d with a complete heart.
ושמחהשלא תעשה אלא אותה שיש בה שמחה. ר"נ:
"in that you exert yourself in things that will bring you selfish pleasure and joy" - you only do those things that bring you joy.
***[תאות**ל' יאות כלומר ראוי ונכון]:
וכאשר כו' מעניני ההכרה והצדקכמו שנתבאר לעיל בשער ע"ה פ"ח ששני דברים האלה נראים לנו שהם פותרים זה את זה דהיינו שפעמים נראה שהאדם מוכרח בכל מעשיו א"כ אין לו שכר ועונש ונראה להיפך שהש"י מזרז לאדם לעבודתו ושיש לו שכר ועונש על מעשיו הטובים והרעים והכל צדק מאתו ית' וע"ש באורך ובשביל כך מצא היצר מקום לפתות את האדם ולהפך הטענות עד שמחטיאו:
***[ההכרח**ומה שנותנים שכר לצדיק ועונש לרשע הוא שלא בצדק או שהבחירה חפשית והשכר ועונש הוא בצדק. ר"נ]:
**ואם תיקץ ותתן אל לבך כו'**ר"ל ששניהם אמת דהיינו בעניני העולם:
הכל בידי שמיםהן הבחירה והן לגמור הדבר או לא אבל ביראת שמים הבחירה בידך לבחור המעשים הטובים אע"פ שגמר כל הדברים בידו ית' כמו שנתבאר לעיל בשער הבטחון בפי' חלק רביעי ושם תמצא מרגוע לנפשך שלא יהיו סותרים זה את זה:
see the gate of trust chapter 4. There you will find peace of mind (an explanation) so that these two things are not contradictory.
ומעוט הענוהואם לא יוכל לפתותך מצד הגאוה יראה שיהיה לך מיעוט ענוה. פ"ל:
**ותזכור רעותיהם כו' ותוכיחם כו'**עיין מ"ש בסוף שער ע"ה שלא יהיה סותר וא"ז:
מי שאיננו יודע ענינו לבבור"ל עם לבבו ומצפונו שמא כוונתו לטובה ורחמנא לבא בעי:
ויש לו טענה יותר ממניר"ל שיש לע"ה תירוץ וטענה שלא יהיו נענשים כ"כ על עונם מפני שהם עושים בשגגה כפי חכמתם בתורה ות"ח בזדון כמ"ש חז"ל שגגת תלמוד עולה זדון:
מפני יתרון חכמתי על חכמתו עליור"ל שאני חכמתי עלי יותר מחכמתו עליו:
מפני יתרון קצורישקצורי מה שאני מקצר בעבודתו ית' הוא יותר גדול ורע:
על קצורומה שהוא מקצר מפני שאני מקצר וממרה את הבורא בדעת ובמרי והוא ממרה בשוגג ובסכלות:
וכן בשער העבירותר"ל בדרכי ובמנהגי של עבירות:
**ועוד כשאטריד לבי כו'**כמו שאמרו חז"ל התקוששו וקושו קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים:
As the sages said (Sanhedrin 19a): "first fix yourself, then correct others".
ואם כו' בעתות הצלחתך ובצר לךכלו' או בצר לך:
ויקרא בשמך ותענהלשון עינוי כמו אם תענה את בנותי כלומר תהיה מעונה במחשכי הקבר. ויש ליישבו ויקרא בשמך לבא להיות מזומן אל מחשכי הקבר ואתה תענה ותאמר הנני על כרחך. למ"ה:
**כל אשר תמצא וגו'**וכתב הרח"ו בס' שע"ק הפי' האמתי וז"ל כל אשר תמצא ידך לעשות רצון קונך בעוד שאתה בכחך ר"ל בעודך בחיים עוה"ז עשה:
כי אין מעשההם מ"ע החסרים לך שהם נקראים מעשה:
וחשבוןעל מצות ל"ת לעשות שם תשובה לתקן העבירות:
ודעתעל ידיעת התורה עצמה ר"ל לתקן שם מה שלא למדת:
בשאול אשר אתה הולך שמהרק היום לעשותם כי לאחר הפטירה הוא מעוות שלא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות ע"ש:
ודוחק תכליתשאין לבא לתכלית העבודה וסופה אלא ע"י צער ודוחק גדול: (*או ר"ל שתכלית של עבודת הש"י הוא להתפרנס בדוחק. ר"נ):
ותנוח לו ממנומלת לו שב אל הלב כלומר תנוח את לבך מן העבודות אזי היית שמח:
**רק אתכם ידעתי וגו'**אפקוד עליכם את כל עונותיכם:
יגדיל עליך ענינור"ל שיאמר לך כי מצוה זו ראוי לאדם חשוב ביותר ולפניך היא גדולה וחציפות:
והחסרוןוהחסרון שמגיע מזה לעבודת הש"י. פ"ל:
כי כל צער שעבר עליךבשביל עבודת הש"י:
ועברועבר מזכרונך. פ"ל:
הנאתך מהרה המותר והאסור שבהםר"ל כל הנאות שבעולם. הן מותר או אסור הכל הוא רק לפי שעה ואח"כ חלף ועבר וא"כ לא יעלה בידך אם תעשה דבר איסור להנאתך רק אותה שעה והחרפה והעונש על העבירה תשא עליך בעוה"ז ובעוה"ב אם כן למה תעשה כה לעבדך לנשמתך. בשביל גופך הכלה תמכר נשמתך לעולה:
וכאשר כו' ושיקבלהו הבורא ממךר"ל ימנעך היצר שלא יקבל הבורא ית' את מצותך ותורתך באשר שאתה מתחרט עליהם א"כ איך יגמלך עליהם. כ"כ מ"ה. ואפשר לפרש יקבל הבורא גמולך שהיה ראוי לך על מעשיך ויתנהו לרעך הטוב ממך מאחר שנתחרטת על מעשיך כמ"ש חז"ל זכה נוטל כו':
ותעזר באלהים להנצל מהםכמ"ש חז"ל יצרו של אדם מתגבר כו'. כמ"ש לעיל וכמה מחז"ל שהתפללו רחמנא יצילני מיצה"ר:
אל עיקר האמונה ושורש התורהדי לך ללמוד מה שהוא עיקר ושורש דהיינו החומש וכיוצא ושאר קצורי דינים:
the elementals of faith and the foundations of the torah -- it's enough for you to study the main fundamental things such as Chumash, or the like, and halachic summaries.
ואח"כ למור מה שתזדייןמה שתתקשט ותהיה נכבד בעיני בני אדם:
מענין השיר והמקצבשתרגיל ללמוד איך עושין שירים בקצבה וחלקים וחרוזים בבתים ודלת וסוגר ויתד ותנועה כידוע או שהוא חכמת המוזיקא שכמה אנשים בלו זמניהם בחכמות הללו:
**והנח לך דברי הדינים וכו'**למה לך ללמוד הפוסקים ראשונים ואחרונים:
ומחלוקת החכמיםבגמ' ופי' תוס' ומפרשים רק למוד קיצורים ואח"כ יהיה קרח מכאן ומכאן כידוע לכל רואי שמש מי שלא למד גמרא ופוסקים לא ידע בין ימינו לשמאלו מאותן קצורים לבד:
ואיכות הדבורהמבואר במלאכת הגיון. למ"ה:
ואיכות הלוך העילה עם המעוללואיך מתנהג העילה הוא הפועל עם המעולל הוא המקבל הפעולה כי כן הולך מעילה לעילה עד שהולך כך לעילת כל העילות וסבת כל הסבות הוא הש"י ויתעלה כאשר נתבאר בשער היחוד ובבחינה ע"ש:
**והתחברות החכמה כו'**כי מן החכמה הנראה והידוע לנו נוכל לידע ולהודיע החכמה הנסתרת והעליונה כי מאחר שכולם מלאכת חכם אחד ובורא אחד ע"כ נובעים כלם מחכמה אחת כמ"ש בשער הבחינה פ"א:
ואם יגיעו לחכמה מבלעדיךר"ל שהם חכמים יותר ממך:
ואם תחכם מבלעדיהםשאתה חכם יותר מהם:
ותתנאה לנפשךלעצמך:
ויגבה רוחך מלמודמחמת הלמוד ותבוז לכל אדם:
ותתכבד בסכל חבריךואחז"ל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה"ב:
**ותהיה שולל כו'**כלומר נשלל והוא במלאפו"ם ואפשר שהוא טעות וצ"ל ותהיה שלול במשקל ואת שדוד ור"ל אחת לאחת יסיר ממך המוסר והעצות הישרים מהחכמים לידע את ה' ואת תורתו. והרב ר' יעקב בן ח"צ ז"ל גרס בספרו ותכפור באלהים ובתורתו:
השיא עליוהתגרה בו כמו אל ישיא אתכם חזקיהו: