Marpeh la'Nefesh, First Treatise on Unity
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**אך על איזה פנים כו'**כי הקדמנו ויעדנו שעל ידי הג' הקדמות יתברר מציאות הבורא יתעלה:
הואעל דרך זה:
כי כאשר נשתכל כו' נמצאהו מחובר ומורכבהחילוק שבין מחובר ומורכב נראה שמחובר הוא דבר שנתחבר מב' דברים שונים ונראה חבורם כמו העצמות באברי החי שצריכים זה לזה א"כ האבר מחובר מעצם ובשר ומורכב הוא דבר המעורב משני דברים שאינן נכרים כמו המים בתוך העיסה או חתיכה אחת שיש בה כמה חלקים. ואפשר לפרש איפכא ועיין ברו"ח פ"ט והיא היא:
מבלי חבור וסדורשהכל מחובר משני דברים וסדור ומסודר זה אצל זה כל דבר אל מה שצריך אליו במקומו הראוי לו:
השמים כתקרה והארץ כמצעכמטה מוצעת להילוך ולהשתמש האדם עליו:
וכל הגופות צבורות בו כמכמניםכמו שאוצר דברים הרבה באוצר שלו שיהיו מוכנים לו כל א' במקומו ובזמנו כל דבר למה שצריך כי אין שום דבר א' בעולם שלא יהיה צורך לעולם בו וכולם צורך לאדם כמ"ש לקמן וכ"כ הרמב"ם בהקדמת סדר זרעים וכתב הכוזרי וז"ל אע"פ שאין אנו יודעים מהו התועלת ברוב הברואים כאשר לא נדע כלי הספינה ונחשבם ללא צורך ויודעם בעל הספינה ועושיה וכאשר לא נדע תועלת הרבה מאברינו ועצמינו אלו היו מפורדים לפנינו לא היינו יודעים תועלת כל עצם ועצם וכל אבר ואבר אע"פ שאנחנו משתמשין בהם וברור לנו כי אם היינו חסרים אחד מהן יהיו מעשינו חסרים ונצטרך אליו וכן כל חלקי העולם ידועים וספורים אצל בוראם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע עכ"ל ע"ש:
ועליתה וירידתהבקיץ. היא הולכת ברום הגלגל נוכח ראשנו ומזה נתהוה החום בקיץ. וירידתה בחורף היא הולכת בשפל הרקיע ולכך הקור שולט בעולם והכל הוא לתועלת גדול לבני אדם כמו שיתבאר באורך בשער הבחינה וכאן הזכירם בדרך כלל:
**ושנותם תמיד כו'**לשון חזרה פעם אחר פעם כמו ועל השנות החלום פעמים:
על סדור אחד מבלי הפסקזה יורה שיש להם מכריח ואין להם יכולת לשנות תפקידם כמ"ש בשער הבחינה פ"א וז"ל והעילה בזה שהדבר שהוא עושה מעשה אחד תדיר מורה שמעשהו אינו כרצונו כו' ויש לו מכריח כו' ע"ש כל לשונו:
כדכתיב האומר לחרסלשמש:
ולא יזרחבלילה:
ובעד כוכבים יחתוםחותם וסותם בעדם שלא יאירו ביום וזה ראיה שהכל מאתו יתברך הן מה שיאירו והן מה שלא יאירו. ומצאתי בס' הכוזרי שכתב על פסוק זה תשת חשך ויהי לילה וז"ל וזכר תועלת הלילה ושהוא בכוונה מאצלו לא במקרה ולא תהו במעשהו ולא במקרים התלוים במעשהו כי הלילה הוא זמן העדר השמש אבל עם זה מכוון לתועלת כמ"ש תשת חשך ויהי לילה ופירש המפרש שם אף שנראה שהחשך הוא העדר ואינו נברא בכוונה מפני שאין בו תפיסת יד הפועל לכך אמר תשת חשך לומר שהוא בכוונה מאתו יתברך והחשך הוא בריאה כשאר כל הברואים ולהוציא אותנו מידי אמונה כוזבת שהביא המורה בשלישי פרק י' ע"ש עכ"ל. ובזה נתבאר כוונת המחבר שהביא פסוקים אלו הנה ולא הביא מפסוקי התורה במעשה בראשית והיא בחכמה נפלאה ולכך תקנו לומר בכל יום יוצר אור ובורא חשך ששניהם מאתו יתברך:
וסבוב הגלגלים אשר תנועותם מתחלפותשכל הגלגלים השמש והירח והמזלות הלוכם בגלגליהם ממערב למזרח. יש מהם שסובבים בחודש א' ויש בתקופה אחת ויש מהם בשנה אחת או בכמה שנים רק הגלגל העליון הנקרא גלגל היומי שבתוכו כלול שאר הגלגלים כמו גלדי הבצלים שמהלכו הוא ממזרח למערב והוא מכריח ומגלגל עמו כל הגלגלים שבתוכם ממזרח למערב בכ"ד שעות שבכל יום כידוע לחכמי התכונה:
לא יזח ולא ישתנהמטעם הנ"ל להורות שהם מוכרחים:
וכל זה חבורור"ל וכל מה שתראה בעולם אין לך דבר שלא יהיה מחובר ומורכב משני דברים:
והמה נחלקים ונפרדיםזה מזה. ר"ל הד' יסודות הם חלוקים ונפרדים זה מזה מפני שמקצתם משתנה אל קצתם העפר הקרוב למים משתנה העפר למים או המים לעפר. וכן אש עם אויר. או אויר הקרוב להמים משתנה ומתלבש צורת השני לגמרי כמו שזכר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ע"ש אבל שיהיה לנו יכולת לקרב ולחבר שני יסודות לאחד לעשות מהם דבר שלישי לא. שהרי הם זה כנגד זה כו':
וכבר חשבו כו' הם מתולדת האשכלומר שאפילו הנבראים העליונים והמלאכים שנקראים אישים העליונים הם ג"כ מחוברים משני דברים שהרי האש מחובר מחומר וצורה כמו שמסיים:
כי לא נמזגולא נתערבו:
ולא נתחברו בטבעןלחשוב ולומר כמו שטבע האש לשרוף כך טבעם להתחבר יחדו שהרי נראה שהטבע הוא להיפך:
מפני המחלוקת שביניהםוכיון שהוא כן:
**עלה בדעתנו כו'**שע"כ יש דבר אחר זולתם והוא מחברם וקושר אותם ומרכיבם אף שהוא כנגד טבעם והוא הבורא אותם:
והוא אשר תקן כו' חבורםהכל על מזג שוה כפי מה שראוי לכל אחד מהם לא פחות ולא יותר ישתבח שמו יתברך לעד:
וכאשר נחקור על היסודות ארבעהממה הם מחוברים:
נמצאם מחוברים מחומר וצורהכבר האריכו החכמים הקדמונים הפילוסופים ובעלי הקבלה האמתים בענין חומר וצורה כמו שתראה בספר המורה ובס' הכוזרי ובהקדמת הראב"ד לס' יצירה והרמב"ן על פסוק והארץ היתה תהו ובהו עיין בהם וקוצר הדברים העולה מדברי כלם הוא זה שכשעלה ברצונו הפשוט יתברך לברוא את העולם ברא תחלה חומר אחד שלא היה לו שום צורה כמשל החומר שביד היוצר וכברזל שעושה ממנו הנפח כמה מיני כלים שונים שצורת זה אינו כצורת זה וחומר שלהם שוה בכלם כן הדבר בד' יסודות שקודם שקבלו כל אחד צורתו הנראה לנו היה בתחלה חומר ראשון ונקרא אצל היוונים היולי ובספרי המקובלים נקרא נפש היסודות כי הצורה צריך לחומר הנושא דאל"כ אין לצורה תפיסה בלא דבר הנושא והחימר הוא עצם הדבר והצורה הוא מקרה כי לפעמים לובש צורה זו ופעמים לובש צורה אחרת והחומר והצורה של הד' יסודות לא היו מעולם זה בלא זה כי הם ראשונים מכל הבריאות ומהם נתמזגו כל הנבראים. והרמב"ם בריש הלכות יסודי התורה קורא אותם גולם וצורה וסיים שם לעולם אין אתה רואה גולם בלא צורה או צורה בלא גולם אלא לב האדם הוא שמחלק גוף הנמצא בדעתו ויודע שהוא מחובר מגולם וצורה כו' עכ"ל ומעתה בין תבין את אשר לפניך דברי המחבר:
There was already much discussion from the early Sages, the philosophers, and receivers of the true tradition on the subject of "physical and form", as you can see in the Moray, the Kuzari book, the Raavad's introduction to the book of Yetzira, and the Ramban's commentary on the verse: "And the earth was without form, and void" (Gen. 1:2), see them. The summary of what comes out of all of them is as follows: When G-d wished to create the world, He first created a primordial physical without form, similar to clay in the hands of a potter, or raw metal which the metal smith uses to make various objects of different forms, but of the same material. So too regarding the four elements, before each one received the form visible to us, it was first composed of the primordial substance, which is called by the Greeks, "hiyuli", and in the kabalistic books, "nefesh yesodot" (the spirit of the elements), since the form requires the underlying physical, without which it cannot hold its form, and the substance is the essence of the thing while the form is the incident (mikre), because sometimes it is embodied in this form and sometimes in another. The physical and the form of the four elements always existed simultaneously, because their existence preceded that of all the creations, and from them all creations were composed...now you will understand well the author's coming words.
והחומר שלהםר"ל החומר של הד' יסודות:
הוא החומר הראשוןשאין חומר לפניו כי שאר הנבראים החומר שלהם כבר הוא מורכב מכל הד' יסודות אבל החומר של ד' יסודות הוא חומר ראשון אשר הוא שורש היסודות הארבעה והוא פשוט בלא הרכבה:
והחומר וההיולי שלהםר"ל שהוא שורש היסודות שהוא החומר שלהם או ההיולי קרא אותו כמה שתרצה והכל א' כנ"ל:
והצורהר"ל וכן הצורה של הד' יסודות:
היא הצורה הראשונה הכלליתשאין לפניה צורה ובצורה זו נכללות כל הצורות שבעולם הן צורה עצמית הן צורה מקרית למשל החום באש הוא עצמי ובשאר דברים הוא מקרי וכן הקור והלחות והיובש יש בהן שצורה שבהן עצמי ויש שהם בו מקרי אבל כל הצורות שבעולם מקורן ושרשן מצורות הד' יסודות שצורתן היא הצורה הראשונה כמו החומר הראשון הנ"ל:
... which is inherent in fire but non-inherent in other things.
וההרכבה והחבור נראים בכל העולםר"ל ובעבור שנראה בכל תולדות העולם שהם מורכבים ומחוברים ע"כ מוכח שיהיה כלו מחודש כי כבר התברר כי כל מחובר מחודש כמו שמסיים:
בפשוטו ובמורכבור"ל אפילו הפשוטים שבהם והם הד' יסודות שהם פשוטים בערך שאר הנמצאים שהם אינם מחוברים רק משני דברים היינו מחומר וצורה ועוד שהחומר שלהם איננו מורגש רק מושכל כנ"ל וכ"כ הכוזרי. והמתכת הוא מורכב יותר מהיסודות והוא פשוט לערך הצומח שהוא מורכב יותר. והצומח פשוט יותר מן החי. והחי מן המדבר כי יש במדבר כל בחינותיהם כמו שהאריך הרמב"ם שם ודעהו:
... even in the four elements which are a union of only two things, namely the primordial matter and the Form.
בעליונו ובתחתונואפילו העליונים גם הם מחוברים מד' יסודות רוחניים והם מד' אותיות ההויה יתברך שמהם נתהוו הד' יסודות רוחניים וגשמיים ואין לך שום דבר בעולמות העליונים ותחתונים שאין בו מד' אותיות ההויה ואין סוף מתלבש בהם כמ"ש בס' שערי קדושה ובאלשיך פ' בראשית ע"ש:
And even the supernal realms (angels, mystical worlds) are also composite from the four spiritual elements. They are composed from the four letters of the tetragrammaton (YHVH, G-d's primary Name as He manifests Himself to His creations), which is the source of the four spiritual and the four physical elements, and there is nothing whether in the upper realms or in our world which is not composed from the four letters of the tetragrammaton, and the Ein Sof ("light" of G-d) which dons them, as written in Shaarei Kedusha part 3 gate 1, and the Alshich on parsha Bereishis, see there.
וכיון שכן הואשהעולם כלו מחובר ומחודש וזה ג"כ נמנע שהדברים עשו את עצמם כמו שהתבאר בהקדמה ראשונה וא"כ ע"כ צריך שיהיה לעולם עושה שהתחילו וחדשו רק שעדיין יש לבעל דין לומר שמא העולם אין לו תכלית והתחלה רק מחובר ממחובר והולך כן עד לאין סוף ולזה אמר שכבר נתברר בהקדמה שניה כי ההתחלות אי אפשר שיהיו מאין תכלית לתחלתם כמו שמבואר שם באר היטב. ועתה בין תבין את אשר לפניך. שכל הג' ההקדמות שבפ"ה כלם צריכים לדרוש את ה' לידע ולהודיע שהוא אל והוא היוצר והבורא יתברך והוא הראשון של הכל ואין ראשון לפניו כמו שנתבאר:
מאין דברמאין ומאפס המוחלט ברא יש:
לא בדברלא בעזר שום דבר אחר כי האומן לא יוכל לעשות מלאכתו מבלי כלים לסיועו אבל הוא ית' אינו כן:
ולא על דברלא בשביל דבר שלא היה לו שום מכריח שיהיה ח"ו מוכרח לברוא את העולם או להנאתו ח"ו אלא ברא את הכל להיטיב לזולתו כטבע הטוב להיטיב שהרי ראינו שכל מה שברא לא ברא אלא מה שנצרך אל האדם ולא יותר ולפי יכלתו וגבורתו שאין לו קץ ותכלית לא נחשב זה העולם למאומה רק שהוא מיטיב לכל דבר כפי מה שיוכל לקבל כמו שהביא במשל הנמרץ שבסוף שער הבחינה בילד היולד בבור מאסר המלך ע"ש והדברים ברורים:
that there was nothing forcing Him to create the world, neither was it for His benefit, but rather, He created everything to bestow good to another, like the nature of the good to bestow good, since, behold, we saw that of everything He created, it is only that which is needed for man and not more, and according to G-d's infinite power and ability, this entire world is as nothing, rather He bestows good on everything according to what it is capable of receiving.
ויש בני אדם שאמרו שהעולם נהיה במקרהשאומרים שהעולם קדמון ואין לו עילה וסיבה ויוצר שיצרו ח"ו:
**בדעת מדבר בעודנו בבריאותו כו'**איך יאמר כזאת אדם שהוא בריא בעוד שאיננו חולה או משוגע ממראה עינו או חסר דעה שיחשוב כזאת:
ושם כל כלי מכליו לעומת התועלתאפילו הכלים שעשה לזה בודאי היה מצייר בדעתו תחלה שהוא צריך אליהם לבנין הגלגל והגלגל צריך להשקות השדה שיצמיח לצורך האדם:
להפליא ולהגדילר"ל להגדיל התימה עליו:
**שידחה המאמר הזה כו' איך יתיר לעצמו לחשוב כו' והוא מוכן כו'**ובמורה חלק שלישי פרק י"ג כתב גם כן כדברים האלה וז"ל ואומר כל פועל שיעשה בכוונה אי אפשר לדבר ההוא אשר עשה מבלתי תכלית אחת אשר בגללו עשה אותו כו' וכן הוא מבואר ג"כ שהדבר אשר נעשה בכוונה הוא מחודש אחר שלא היה כו' וכבר ביאר אריסט"ו שהצמחים נבראו בעבור הבע"ח וכן שאר הנמצאים זה מפני זה וכ"ש באברי בע"ח. ודע שמציאות זאת התכלית בענינים הטבעיים הביא הפילוסופים בהכרח להאמין התחלה אחת זולת הטבע כו'. ודע כי מן הגדולה שבראיות על חידוש העולם למי שמודה על האמת הוא מה שיעמוד עליו המופת בנמצאות הטבעיות כי לכל דבר מהם תכלית אחר ושזה מפני זה והיא ראיה על כוונת מכוין ולא יצויר כוונה רק עם התחדשות מחדש עכ"ל וכתבתי זאת שאף שהרמב"ם הרבה לפלפל ולהשיב על כל המופתים הן על הקדמות הן על החידוש כמו שתראה בכל הס' ההוא וזאת אשר ישר בעיניו מכל המופתים והציגו בסוף כל דבריו והוא באמת יסוד ושורש ולכך בנה המחבר הזה גם כן כל בנינו עליו כי הם דברים מושכלים אבל להעמיק יותר בענינים כאלו הוא מסוכן ביותר כמ"ש הרמב"ם במורה חלק א' פרק ט"ז וז"ל וכאשר התבאר לי זה (ר"ל שיש להשיב על כל המופתים) והיתה זאת השאלה ר"ל קדמות העולם או חדושו אפשריות היתה אצלי מקובלת מצד הנבואה אשר תבאר ענינם אין בכח העיון להגיע אליהם כו' ע"ש. ובס"פ ע"ב כתב וכבר הלאו התחבולות קצתם עד שאמרו שהיחוד מקובל מן הדת וגנו המדברים זה ר"ל החוקרים וכחשו האומר זה. אמנם אני רואה שאמר זה מהם איש חזק הדעת מאד רחוק לקבל ההטעאה שהוא כאשר לא ישמע מדבריהם דבר הוא מופת באמת ומצא נפשו שלא תנוח למה שחשב שהוא מופת אמר שזה לקח בקבלה מן הדת כו' ע"ש ובפרק י"ז מח"ב המשיל משל נמרץ מאד נגד האפיקורסים מאמיני הקדמות ואמר שכל ראיותיהם ומופתיהם הם רק מטבע הנמצאים בעולם לאחר שחידשם הבורא ית' בכל אופן השלם כאשר המה עתה ואיך נוכל ליקח ראיה ומופת מזה איך היה קודם שנברא ונתהוה מאין ומההעדר מה היה אז והמשל בזה לילד הנולד באיי הים ומתה אמו והיתום הזה לא ראה מעולם שום נקבה וכאשר נתגדל מאביו עד שהגיע לשכלו השלם שאל לאביו איך נהיה יצירת האדם והשיב אביו שכל איש מאתנו נתהוה ונוצר בבטן נקבה ממיננו כמותנו בצורה כך וכך והאדם שם בבטנה קטן והגוף סגור ויתגדל שם מעט מעט בחדשים הידועים עד העת שמוכרח לצאת מבטנה בפתח הנפתח בגללו ואח"כ יתגדל עד היותו גדול באבריו ובחושיו ובשכלו כמו שתראנו עתה והיתום ההוא יתחיל להכחיש כל זה ויעמיד המופת על כל הענינים האמתים האלו לאמר שהם נמנעים ושקר כי איך יצוייר שהאדם החי יוכל לנשום באפיו בתוך כיס סתום בכל צד ונראה שזה נמנע שיחיה אפילו שעה א' בלי נשימה או אם אינו מוציא מה שאוכל ימות בכאב גדול ואיך יהיה פיו סתום וטבורו פתוח ועיניו סתומים ואבריו כפותים יחדו זה זמן ארוך וכאשר יצא משם יהיו כל אבריו ועיניו ופיו הכל בשלימות וזה הכל מבואר לו במופת שלא יוכל להיות יצירת האדם כך ואף שכן הוא באמת כו' ומסיים והתבונן זה המשל ובחנהו אתה המעיין תמצא זה ענינו עם הפוקר שוה בשוה שאנחנו עדת הרודפים אחר משרע"ה ואברהם אבינו ע"ה נאמין שהעולם נתהוה על צורה כך וכך והיה כך וכך ונברא כך וכך ואח"כ יבוא אריסט"ו לסתור דברינו ויביא עלינו ראיות מטבע המציאות הזה השלם ההוה בפועל אשר לא ידמה ממה שהיה עליו בעת ההויה שהוא נמצא אחר ההעדר הגמור כו' וסיים וצריך שתזהר בזה הענין שהוא חומה גדולה בניתיה סביב התורה מקפת בה מונעת אבן כל משליך אליה עכ"ל דפח"ח ושפתים ישק ועיין מה שכתוב בהקדמה מספר האמונות ואתה דע לך:
In the Moray (Rambam's Guide for the Perplexed) Chapter 13: "I say that any work done with intent must have a purpose for which it was done... and likewise it is clear that the thing which was made with intent is mechudash (created) after there was not... And Aristotle already clarified that the plants were created for the creatures, and likewise for other things, each one for the other, and all the more so for the limbs of the creatures. Know that this existence of plan and purpose in natural matters brought the philosophers to believe in a beginning beyond nature...Know that the greatest proof to the chidush of the world, for one who admits the truth, is from the natural world around us, since all of them have a purpose and that each one is for the other - this is a proof on intent from an Intender, and intent which is carried out..." End of the Rambam's words. I wrote this because even though the Rambam greatly engaged in debating and refuting all the different viewpoints, whether for kadmon (eternal existence of the world) whether for creation, as you can see in that entire book, this is what he found most proper in his eyes from all the proofs, and he brought it as his final words, and in truth, it is a foundation and root. Therefore, the author (of this book) also built all of his building on it, since they are things which can be grasped intellectually - but to delve deeper in these matters is extremely dangerous, as the Rambam wrote in the Moray part 2 chapter 16: "When it became clear to me [that arguments can be made against each of the proofs that Aristotle brought to show that the world was eternal (and not created), and therefore] the question of whether the world is kadmon (eternally extant) or created remains unresolved [through philosophical proofs], I chose to resolve the question based on the prophecy of the prophets, since prophecy is able to clarify matters that are beyond the power of the intellect to resolve and even those who believe that the world is eternal do not deny the existence of prophecy....", see there. And in part 2 chapter 17, he brought a very powerful analogy against the heretics who believe in kadmus (eternal existence of the world), and he said that all of their proofs and logic are only from the nature which exists in the world after the Creator has already created them in perfect form from all angles as they are now, and how can we possibly bring a proof from this as to how it was before it was created and brought to existence from nothing: "the analogy of this is to a child who was born in a deserted island, and then his mother died, and this orphan never saw a female. When he grew up and matured intellectually, he asked his father how a man was formed. His father answered him 'each person among us, came to be and was formed in the belly of a female, who is of our kind, like us, of such and such form, and the man was in her belly, small, and his body was closed. And he grew there slowly, slowly for fixed months until the time he was forced to go out from her belly through an opening which opened for him. Afterwards he grew until he became big in his limbs, senses, and intellect, as you see now. The orphan started to deny all of this, and built proofs against all these true things, saying that "they are impossible and are lies, because how is it conceivable that a live man can breathe through his nostrils inside a container which is closed on all sides, and it appears impossible that one cannot live for any time without breathing, or if one cannot excrete the waste of his food, he will die a painful death, and how could his mouth be shut and his navel open, and his eyes closed and his limbs constricted together for such a long time, and when he comes out of there, all of his limbs and his eyes should be intact". This is a clear proof that the formation of man could not have occurred in this way, even though it is truly so." He ends off: "contemplate this analogy and test it, and you will find the two matters to be identical, and that we are of these who pursue Moshe Rabeinu, peace be unto him, and Avraham avinu, we believe the world came to be in such and such a way, and it was such and such, and it was created such and such, and afterwards Aristotle came to refute our words, and he brought proofs from the laws of this nature, which are complete and with us, here in the present, but which are not comparable to what existed at the time of creation, for this was after absolute non-existence... He then finishes: "and you must be careful in this matter as it is a great protective wall, which I have built around the Torah.. to protect from the stones of all who hurl at it", until here is the Rambam, see also what is written in the introduction of the book "Haemunot". Note it well!
בצורות רשומות בהסכמת דעתנוהם צורת הכתב והמכתב כפי הנראה כל הכתבים מהלשונות הם בהסכמה שיכתבו כך או כך ואיננו דבר אלהי אעפ"כ אנו גוזרים ואומרים שלא נהיה במקרה רק בכוונה ומכ"ש איך יוכל כו':