Marpeh la'Nefesh, Fourth Treatise on Trust
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואם יארכו דברינואף שנצטרך להאריך קצת בזה אין לחוש כי במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר:
מפני שיש בזה מן הביוש כו' והם כת בעלי המשכונותרצונו לומר שלוקח משכון מאתו יתברך מהון העולם כדי שיהיה בטוח אם שנים הרבה יחיה שיהיה לו די פרנסתו עד סוף ימיו כשיהיה בידו כל טוב אזי ישלם לה' ויתן עבורם מצות ומע"ט:
באשראיבהקפה והלואה:
בגבור אפלת תאותוהב' בחירק והג' בשו"א. ר"ל מחמת שגבר עליו אפלת תאותו בעולם הזה ולכך חשך אור שכלו וכבה נר תבונתו שאינו מבין אפילו מושכל ראשון שאין שום אדם יוכל להכחיש אותו:
whose light of intellect has obscured, whose candle of understanding has extinguished due to being overpowered by the darkness of material desires -- i.e. since the darkness of his material desires has overpowered him, therefore "the light of intellect has obscured, and the candle of understanding has extinguished", to the extent that he does not understand even self-evident things which no man is capable of denying.
**הטוב לך לבקש כו'**מלת הטוב לך הה"א בפתח כלומר באמת זה הוא אשר טוב והגון לך לקחת משכון מרעך כו' אבל השכיר כו' עכ"ל והיא תמיהה קיימת:
**ומן התימה כי עבודת העבד כו'**ע"מ לקבל פרס הוא גנאי כמ"ש חז"ל:
**אל תהיו כעבדים כו'**נראה שדייק דבר זה מלשון המשנה שאפי' בעבדים דעלמא הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס דאלת"ה שכך הוא המדה לעבוד לאדון בשביל פרס הל"ל אל תהיו כעבדים המשמשים כו' למה כפל לשונו לומר אלא הוו כעבדים וכו' להורות בא שגם בעבדים הוא גנאי אם עובד ע"מ לקבל פרס לכך אמר אתם אל תהיו כאותן עבדים כו' והטעם הוא כמ"ש בפ"ו משער ע"ה שאמר אחד מן החסידים אני מתבייש מאלהים שאעבדנו בעבור הגמול והעונש ואהיה כעבד הרע אם ירא ויקוה יעשה ואם לאו לא יעשה אבל אעבדנו למה שיאות לו עכ"ל ר"ל בעבור רוממותו וגדולתו ובוודאי סוף הכבוד לבא כי אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה כידוע. ומעתה אם כך הוא בעבדים כל שכן וק"ו היאך יעיז האדם פניו לבקש משכון מהש"י לתת לו די והותר ועדיין לא עבד לו כלום מפני שאין לו תכלית אצלו ולא שיעור כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו אם כן אף אם יהיו לו כמה מאות אלפים לא יספיקו לו ואם כן תחלת טענתו הוא סכלות גדול:
**והשלישי וכו' אלא אם לא קדם עליו חוב כו'**למשל אם ראובן לוקח משכון משמעון בזמן שאין ראובן חייב לשמעון כלום ואין מאמינו אזי לוקח ממנו משכון אבל אם ראובן חייב לשמעון מקודם והיה מחויב לשלם לשמעון בלא שום טענה ועתה צריך שמעון להלוות ממנו דבר איך יעיז פניו לומר לשמעון שיתן לו משכון הלא הוא חייב לו ועדיין לא שילם לו:
**ואיך לא יתבייש זה כו'**שיתן לו השם יתברך טובות חדשות על הישנות ועל הישנות אנו בושים שעדיין לא שילם כלום להש"י והוא מבקש ושואל מאתו יתברך טובות חדשים ויגדל ויכבד החוב עליו ולא יוכל לשלם כ"כ ואפשר שלא ישלם כלום בעבור כלות ימיו:
בחובות מחרתשתעבדי היום על הטובות העתידות. הר"נ:
**ולא די לכם כו' אלא שאינכם כו'**שפעמים רבות שהייתם מתעלמים מלעבוד אותו כראוי ובכל זאת לא התעלם מכם ינתן לכם כל צרככם וטרפכם:
**והרביעי כו'**לאחת משלש עילות. סיבות וטעמים:
תנוח נפשו במשכוןהממשכן הוא במנוחה והשקט על מעותיו מפני שהוא מקוה אם לא ישלם לו ישתמש במשכון או שימכרנו:
**אבל מי שיחשוב כו'**תנוח נפשו מצד העולם שיהיה לו מנוחה בעולם הזה על ידי הממון:
טעותו שקרכי אף על פי שהוא טעות ליקח משכון מהש"י כמו שנתבאר מכמה טעמים אעפ"כ אם היה בטוח שהממון ישאר אצלו ולעשות בו כל חפצו לא היה טעותו שקר למשל אם לוקח משכון מאדם נכבד ועשיר שאינו מכיר אותו אע"פ שטעה ולוקח ממנו המשכון אך מאחר שאינו מכירו איננו שקר כי על כל פנים הוא בטוח בהמשכון מכמה פגעים אבל זה שלקח משכון מהשם יתברך לא די שטעה בדעתו כנ"ל אלא אף גם לא הועיל כלום בטעותו כי עדיין איננו בטוח שישאר הממון אצלו לעת הצורך שמא יפגע להממון פגע שלא ישאר אצלו או הוא ימות בחצי ימיו כמו שיקרה בכל יום:
Even though it is a mistake to demand a pledge from G-d for many reasons, nevertheless, if he were assured that the money would stay by him and that he could do what he wants with it, his mistake would not be a falsehood. For example, let's say he took a pledge from someone who he did not realize that the man is an honorable and wealthy person. Even though he was mistaken in demanding a pledge, nevertheless, since he did not know the man, it is not falsehood, since nevertheless, he is assured by the pledge from many possible mishaps. But this that he took a pledge from G-d, not only was he mistaken in his outlook, but also his mistake will not yield any benefit, because he is still not assured that the money will be by him at a needy time, perhaps the money will be struck by a loss and nothing will remain or maybe he will die at midlife as [we see] happens every day.
**ומה שטענו ממנוחת נפשם כו'**רצה לומר ואף אם נאמר שישאר הממון אצלו ולא יפרד ממנו עם כל זה איננו ידוע שיעבוד להשם יתברך על ידי הממון כי אולי יביאהו הממון לטירדא ולצער יותר ממה שהיה קודם לכן כי המרבה נכסים מרבה דאגה:
And even if we say that the wealth will stay by him, nevertheless it is uncertain whether he will serve G-d due to having wealth, because perhaps the money will bring him more mental pressure and anxiety than he had before he had it, since "more possessions, more worries".
**ויגמלהו תחת המתנתו כו'**בשביל שימתין לו חובו הוא משלם לו כפל מחמת חסדו וטובו בוודאי לא לקח ממנו משכון:
**והבורא יתברך כו'**במה שאינו עולה בדעת שישלם כ"כ שכר טוב על מצוה אחת:
reward that we cannot even imagine -- that He bestows so much good reward for one mitzvah.
**אלא אחר שהוא יכול למלאות כו'**דרך משל אם משכנו על מנת שילוה לו על משכון זה אלף זהובים לוקח המשכון ואם לאו לא יקח והאדם יודע שאין לו יכולת למלאות להשם יתברך עבודה וצדקה כנגד כל הטובות שמקבל מהשם יתברך ובפרט אם משלם קצת הוא בעזרת ה' יתברך כמו שאחז"ל על פסוק מי הקדימני ואשלם מי עשה מזוזה אם לא נתתי לו בית וכן אפילו חכמתו ותהלותיו הוא מאתו יתברך:
For example, if the lender takes a security pledge on condition that he will lend the borrower 1000 gold coins. Then, if the lender has the 1000 gold coins available, he can take the security pledge. If he does not [have the 1000 gold coins available], then he cannot take it. And a man knows that he does not have the ability to pay G-d in services and righteousness corresponding to all the benefits he gets from G-d. And especially, if he pays back a little bit, it is through G-d's help, as our sages expounded (Midrash Vayikra Rabba 27:2) on the verse: "Who has given Me anything beforehand, that I should repay him?" (Iyov 41:3) - Who put up a mezuzah before I gave him a house? [Who built a Sukkah before I gave him a place upon which to build it? Who performed the mitzvah of tzitzis before I gave him clothing?], likewise, even one's wisdom and praises is from Him, bb'h
כמו שאמר אחד מן החסידים כו' בך יצדקורצה לומר בעזרתך יצדקו: