אבל תנאי גדרי התשובההשייכים והתלוים לגדרי התשובה:

**ויכנעו עמי וגו'**ויתפללו ויבקשו פני וישובו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם כך הבטיח הש"י לשלמה:

והשלישי לשנות מלבושיו כו' ובמאכליוכמו שמצינו באחאב שהיה למוד לאכול בד' שעות ביום ואכל בששית ונתקבל תשובתו עיין בר"ח מזה באורך ובספר היראה לרבינו יונה כתב שהגדר הגדול המעולה והמופלא מניעת המאכלות כי מי שאינו יכגל לסבול ענויים קשים ותעניות ימשוך מתאותו ואל ימלא כל תאותיו במאכל ובמשתה אף שיכולת בידו ימשוך עצמו מהם בתוקף תאותיו לתשובה ודרך זה ימנענו מחטא ויזכרנו אהבת הבורא יותר מתענית א' בשבוע כי זה בכל יום תמיד וישים לבו בתורה יותר אם היה רגיל ללמוד דף א' ילמוד שני דפים כי גדול ת"ת שמביא לידי מעשה וכתב שכן שמע מהחסיד עולם הראב"ד ע"ש באורך:

פלגי מים ירדו עיני על לא שמרוהעינים תורתך כי עינא ולבא תרי סרסורי דעבורה עין רואה והלב חומד ואמר החכם אין חוצץ בפני התאוה כעצימת העינים:

עזיבת המותראף שהוא מותר ראוי לעזבו אם יש בו שום ספק וכו' וכמו שאמרו חז"ל על יחזקאל שלא אכל מבהמה שהורה בם חכם דהיינו שהוא מותר מן הדין כמו ס"ס או ספיקא דרבנן:

**והשלישי כו' אחר יכלתו עליהם כו'**וכמ"ש חז"ל (יומא דף טו) היכי דמי בע"ת כגון שבא דבר עבירה לידו שנכשל בה כבר פעם ראשונה ושניה וניצל ממנה מחוי רב יהודה באותה אשה ובאותו מקום אע"פ שיצרו מתגבר עליו והרי הכל מזומן לפניו כמאז כן עתה והוא נמנע ה"ז בע"ת גמור:

ולא לתקותו אותםשהוא מקוה מהם טובות וכאשר יהיה בעל עבירות לא ייטיבו עמו:

ותהי יראתם אותי מצות אנשיםלא בלב שלם כי אם במצות אנשים המלמדים אותם התראו נכנעים מלפניו וכדי לפתותו בפיכם. רש"י:

אנשים מלומדהכמו שמצווה מאנושי כמוהו שעושה מצותיו רק לפנים ולבו בל עמו כמ"ש ברישא דקרא יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ותהי יראתם וגו' לכן הנני יוסיף להפליא וגו':

והחמישי וגו' תנאי בקשת המחילהשיתענה ביום והתנאי הזה הוא בדרך כלל שיתענה הבע"ת וכמ"ש ושובו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד. כבר האריכו כל המחברים בפרטי התשובה וסדר תעניתם על כל חטא וחטא הרוקח והבאים אחריו ובר"ח שער התשובה האריך מאד בענינים כאלו וכתב בפ"ו שאם בתעניתו הוא חוטא בשום חטא ועון אזי אין תעניתו נחשב לפניו ית' ואז איננו נמלט מפגעי העולם כי הוא קרח מכאן ומכאן כי איננו ניזון ע"פ הטבע וגם ע"פ החסד איננו ניזון ולזה יזיק לו התענית ולכן צריך הבע"ת המתענה ליזהר בכל דרכיו בדקדוק גמור ולהזהר בכ"ד דברים המעכבים התשובה שמנה הרמב"ם ע"ש בר"ח באורך כל פרטי התשובה הנשנה ובס' קנ"ח ובס' משנת חסידים ומאן דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא ק"ו לחולי הנפש שילך לדרוש את דבר ה' בספרים ההם וכיוצא בהם כי רופאי הגוף ספק מרפא והמה ודאי מרפאים נפשו ורוחו ונשמתו. ואני עתיד לבאר תועלת תפלה בסוף פ"ו משער אהבת ה' ע"ש:

ויעטוף אליו תמידמלשון תפלה לעני כי יעטוף כלומר הרבות תפלה:

לעת מצואלבו פנוי לחשוב ולהבין בעונותיו ובקיצורו בעבודת ה' ובכן יתפלל לאלהיו להזהיר ב"א מכמות עבירותיו ובפרט מי שיש בידו עון חילול השם שחטא ואחרים למדו ממנו ואז תקנתו שיזכה אחרים עמו כ"כ בר"ח וע' בשער אהבת ה' פ"ו מגודל זכות המזכה את הרבים דברים נמרצים ובשל"ה כתב בשם ספר החרדים דברים פרטים המסוגלים לכפרת עונות והם שמירת שבת כהלכתו במעשה ובדבור ובמחשבה כמו שמבואר בר"ח והבאתי בס"ז בקיצור והמעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו ומכ"ש עונות וחטאים והעונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו ר"ל בכל כוונתו ושירת הים בשמחה ולשמוע תוכחת מוסר מהחכם הדורש ע"ש באורך:

שישקול ערבות מהרה וכלהאם יעשה העבירה יהיה לו ערבות לפי שעה ויכלה תיכף וגם מעורבבת עם כמה פגעי העוה"ז שאין לאדם מנוחה בהם:

**בערבות מתאחרת כו'**ישקול מה שהפסיד עי"ז ערבוב ותענוג עוה"ב שהוא דבר קיים ומתאחרת ומתמיד לעולם וגם שהתענוג ההוא הוא זך מבלי צער וערבוב של יגון כמ"ש לעיל. ל' ר"ת בס' הישר:

ושישקול צער מהר כלהר"ל אם יכבוש יצרו ויהי לו צער על שעה מועטת:

בצער מתאחרוימלט עי"ז מצער של גיהנם שאינו כלה ואין לו הפסק לעולם והחי יתן זה אל לבו ובודאי לא ישנה עוד למעשיו הרעים:

ויצאו וראו בפגרי האנשיםהפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר:

וכל עשה רשעהקש ולהט אותם היום הבא. פי' רש"י הוא החמה רשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאים בה וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה:

כי מעולם שברתי עולךשהוצאתיך ממצרים ואעפ"כ ותאמר לא אעבור בבריתך:

חבול ישיבהמשכון ישיב לבעליו כבוא השמש כדין תורה ובב"ח משתעי קרא:

רשע גזילה ישלםבחוקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות. עכל"ה:

**ואמר האותי לא תיראו נאם ה'**אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו וגו' ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו: