Marpeh la'Nefesh, Tenth Treatise on Devotion to God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אבל וכו' והוא שהאנשים ידעו אלהיהםשהוא ראש לכל הידיעות דע את אלהי אביך:
והכירו חפצו בהםמה חפץ השי"ת בהם ולמה הוציאם לעוה"ז:
והנהגתו אותםואיך הוא מתנהג עמם בחסדו מעודם עד היום הזה:
**וכי הוא כו' ומשלו ואסרו בכל מה כו'**ר"ל וכי הוא מושל על הכל ויש במאסרו ובידו כל הדברים וכל הפעולות שנתן להם רשות להתעסק בו ולבחור אותם שהבחירה ביד האדם אבל הכל בידו וברשותו שיגמר או לא יגמר בין בעניני התורה ובין בעניני העוה'ז. וכל' הזה כתב בחתימת שער הבטחון ובחשבון השביעי ובכמה מקומות ולכך בטחו בה' בכל עניניהם שהכל בידי שמים:
even though man has free will, nevertheless, every matter, secular or religious, is in His hand and under His authority regarding whether the matter will be successfully carried out or not. Therefore, they placed their trust in G-d in all of their matters.
**וכאשר התברר להם מן התורה כו'**שהרי נאמר ראה נתתי לפניך וגו' החיים והמות ובחרת בחיים וכן עוד כמה פסוקים שנראה מהם שהשי"ת רוצה בבחירתנו:
עמדו בבחירתם במקום שהעמידםר"ל ועושין כן:
**לכלות אליו כו'**שיהיה הבחירה בעניני התורה מהה וכל זה נתבאר באורך בשער הבטחון בפירוש החלק הד' בטוב טעם ע"ש ובשער ע"ה פ"ח וביחוד המעשה פ"ה והוא מכנה אותם בשמות ההכרח והצדק ודעתו שראוי להאמין בשניהם כמה שאמרו חז"ל הכל בידי שמים חיץ מיראת שמים ע"ש כל הענין ותבין היטב ובמ"ה פירש בע"א והמבין יבין:
**והן במה שבלבותם כו'**ע"י שיודעים בלבם רוממותו ית' הם מגיעים להתפשטות הגשמיות ומציירם כאלו עומדים בעולם המלאכים ועובדים אותו עם המלאכים ביחד. פ"ל:
**כאלו עובדים אותו עם המלאכים כו'**וכמה שכתוב בש"ע א"ח סימן ל"ח וז"ל שהיו מגיעים בתפלתם להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה עכ"ל:
ונפסק חומהחמימות של תאות היצה"ר:
כמו שיארע לנר נוכח אור השמששהשמש מבטל כל שאר האורות דשרגא בטיהרא מאי מהני. כן נכבה מהם אש היצר מאור אהבת ה':
כאחי הבושתלמ"ה. בעסקם עם ב"א בענין מו"מ אינם מעיזים פניהם כנגדם לגזול ולחמוס ולדבר קשות אלא הם כאחים לבושת כלומר הבושת דבק בהם כאח באחיו או כאחים שמתביישים לעשות רעה זה לזה עכ"ל:
וכשמדברים עמהם חכמיםאע"פ שהם ביישנים גדולים כאלו לא ידעו מאומה וכשתדבר עמהם תראה אותם שהם חכמים ויודעים כל סתום:
**תראה צורותם כו'**חכמת אדם תאיר פניו מחמת שהם שמחים בחלקם ולזה מקבלים את כל האדם בסבר פנים יפות הפך דרך הנעצב על עניני העולם. למ"ה:
ובשיחתו נושבותבשיחות דברי אלהים חיים הם מלאים מכל חכמה ומדע כי שם עיקר ישיבתם ודירתם ולהפך בעסקי העולם אינן יודעים כלום כאלו העולם שממה מאין יושב ולא ידעו אפילו צורתא דמטבע:
in conversations of the everlasting G-d they are full of all wisdom and knowledge, because that is their primary occupation and residence, but in worldly matters, it is the opposite, they know nothing, as if the world is desolate without inhabitants, they don't even know the picture in a coin.
**ובזכותם מסתלקין היסורין ויורדין הגשמים כו'**כמה שאמרו חז"ל ביסירי הצדיקים ע"ש. וכתב אדוני מורי הרב החסיד זצל"ה שזה דכתיב ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך ר"ל שלא תצטרך ליסורי הצדיקים כמו רבי ור"א רק ועבדתם את ה' ואז גם לא תהיה משכלה ועקרה בארצך ואת מספר ימיך אמלא שלא ישכב אינש בלא זמנו עכ"ל:
הגיעו כו' בסבל ימים מועטיםבימים מועטים שסבלו טורח ועול עבודת ה' הגיעו עי"ז למעלות הגדולות והרויחו בזה שני העולמים:
**ומן התימה בענינם כו' בצד חובות טובתו כו'**ר"ל מאחר שהם רואים שאין ביכלתם לקיים כל התרי"ג מצות רק מצות מועטות כמו שמפרש והם מעט אצלם נגד הטובות הגדולות שהטיב להם:
בצד מה שמקבלכלומר נגד מה שקבלו או בעבור מה שקבלו כו' ולכך עבדו את הבורא במצות שכליות ומוסרים כו'. כי זה ביכלתם לקיים:
וכשיפקדוכשיחסרו:
מנפשותםכלומר מעצמם ומהם:
ולזכור סוגיהםסוגים הוא דבר הכולל הרבה מינים ואישים פרטיים נקרא סוג כמו שנתבאר בשער היחוד:
בחוביהםבמחבואיהם ובמצפונם:
אין צדקם נעלם בהיראה וישכיל שכל דבריהם אמת וצדק:
שכל אנשי הדעות הנצלותר"ל כל מי שיש להם דעה ישרה ונצול דעתם מכל סכלות ושגעון יעידו שדבריהם אמת וצדק. ומ"ה כתב או ירצה החושבים להנצל ולהציל את נפשותם:
לא בלבך וברצונךשלא תהיה לך מעסקי העולם הנאה ושמחה בלב למלאות רצונך רק כבעל כרחו כמו ששותה לרפואה מרה להסיר חליו ונזקו ממנו כו':
**וכן צריך שיהיו כו' וקבלת על עצמך להתעסק בהם כו'**באלה ובשבועה אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה ובאם לאו לא עמדו אבותיו על הר סיני:
ותפסידאת זהירותך ואמונתך:
ולא יועילוךחריצותך וטרדתך. כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר:
ושים השכל לעמוד מבוע מנהגך בכחךאפשר לפרש תשים שכלך כמו עמוד ברזל נגד מבוע ר"ל נגד ההרגל שהוא כמו מעין הנובע במנהג הרע וכל זה יהיה בכל כחך. ועיין במ"ה עוד ב' פירושים. וכתב שבס"א לא גרס לה ואפשר שיש בזה איזה טעות ור"נ גרס עמוד מרוע מנהגך והתנהל לאט ובמתון בקנות המדות הטובות. וז"ל מ"ה ר"ל אפילו במדות הטובות תעלה בהם ממדרגה למדרגה במתון כי אי אפשר לאדם לבא מיד למדה העליונה כגון בלמוד תורה לא ירבה שיעור רב בפעם אחת כי זה יגרום השכחה אך ילמדם מעט מעט וידקדק בהם. וההיקש הזה בכל המדות הטובות שא"א לקנותה אלא אחר הרגילו בהם לאט לאט כי צריך לדקדק בכל ענין וענין מהם עכ"ל. וכ"כ בסוף פ"ד משער ע"ה ע"ש ובר"ח האריך בזה מאד ע"ש:
put your mind like an iron pillar against the wellspring, i.e. evil habit, which is like a flowing wellspring, and that this be with all of your strength.
והיה בו מיושראתה בעצמך:
ואליו מישרר"ל תישר גם כן את אחרים שתזכה אותה:
אפי' שתמאסםלמ"ה. וזה כעין שכתוב בסמוך:
**כי אתה צריך בעת בדידותך הגופניות כו'**ר"ל אע"פ שתתבודד בחדר מיוחד אינו מועיל כלום אם תקשור המחשבה בעסקי העולם כו' אלא צריך לך עם זה בדידות הרוחניות ר"ל שתחשוב בלבך עניני עולם הבא ותורת ה' וקרבת אלהים וכיוצא דברים רוחניים:
i.e. even if you are in solitude in a special chamber, it won't help in the least if your mind is tied to the affairs of this world, etc. Rather you need along with this also "spiritual solitude", i.e. that you reflect on matters of the next world, G-d's torah, closeness to G-d, or the like of spiritual things...
**על כן השתדל אחי כו'**עד שתרגיל א"ע שגם גופך יפנה מעסקיו אבל בהפך שתפנה גופך ממנו ולבך הומה עליו כל היום עדיין לא הגעת:
until you habituate yourself that your body is free of its affairs, and even the opposite - that you free your body from itself, i.e. your heart contemplates on G-d all day long - [as long as you didn't reach this,] you have still not arrived.
**כי אתה צריך כו'**מפני שדרך המחשבה לחשוב תמיד על עסקי העוה"ז אע"פ שהגוף נוח מהם:
בעשרה בתים עברייםר"ל בלשון הקודש לפי שהמחבר חבר כל הספר הקדוש הזה בלשון ערבי כמו שכתב בההקדמה כי בימים ההם היו רוב הגולה מדברים בלשון ערבי וכן נתחברו בלשון ההוא כל הספרים הקדמונים כידוע:
**שאם תהיה במעשה ממעשי העבודה כו'**כאן הזכירם שלא כסדר כי עשה החרוזים האלה לזכרון דברים למי שכבר למד ויגע את עצמו בספרו הקדוש רק שמא יכוון במעשיו לשום איזה פניה שהיא משגת לעובד ה' יותר מהכל כמו שזכר כמה פעמים ולכך מזהיר אותו תחלה שאם תהיה במעשה העבודה יזכירוך ליחד לבבך לה' ואח"כ אם תהיה במעשה העולם שאם אין קמח אין תורה יזכירוך לחשב עם נפשך שתעשה כל מעשיך לשם שמים וכן כולם עד גמירא שאם תתרחק עוד יותר מזה יזכירוך תיכף לבל תתעלם וחשוב לקדמותך ולכך לא זכר דבר מאהבת ה' כי מי שיש בו כל המדרגות בלי ספק שיש בו אהבת ה' ואם חסר אחת מהנה לא יתכן האהבה כמו שנתבאר בשער ע"ה פרק ג' כנ"ל:
...therefore he did not mention anything of love of G-d since one who has attained all the levels, undoubtedly has also love of G-d, but if he lacks even one of them, it is not possible for the love to exist, as was explained in Gate 3 chapter 3.
והאלהים יורנועל עצמו הוא אומר:
ואותךואותי ואת זרעי וזרע זרעי את דרך עבודתו מעתה ועד עולם אמן ואמן:
יריבך לשון שכלך לסכלךלמ"ה. כל עניני המריבה שתתעסק בהם לא יהיו אלא שלשון שכלך יריב עם יצרך הרע שהוא הסכל הטפש בך כדי שתשוב מזדון לבך עכ"ל:
**פני אל הי אזי תראה בחשקך כו'**פי' כשתחזיק בחשק לבך באהבת הש"י תיחד יחידתו באמת:
לצורךליוצרו אזי תוכה לראות פני אל חי וליהנות מזיו השכינה ותזכה לרוח הקודש כמ"ש לעיל אנשי המדרגה הזאת קרובים מכל אדם אל מדרגת הנביאים וכו'. וסיים ביחוד האל ע"ד נעוץ סופו בתחלתו. וכמ"ש בהקדמתו כי ממנו התחלה ואליו התכלה עי"ש: