Marpeh la'Nefesh, Third Treatise on Service of God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אמרה הנפש כבר כו' במשובח ובמגונה במדותיר"ל באיזה מקומות אוכל להשתמש אפילו במדות מגונות ואעפ"כ ישבחו אותי עליהם:
i.e. which occasions may I employ even bad traits, and even so I shall win praise for them in the next world.
**[*שם**פי' בעוה"ב]:
**ואופני השמוש בשמחה כשתבטחי בהנאה קיימת תמיד כו'**נ"ל לפרש שכוונתו אם תעשה דבר מצוה שהבטחון ממנה להגיע על ידה להנאה קיימת ור"ל לגמול לעוה"ב התיר מדה זאת דהיינו לעשותה בשמחה רבה כמ"ש לעיל פ"ג דאל"כ לשמחה מה זו עושה ולהפך מקום השמוש באבל ר"ל בעצבות אם יפגשך דבר שמוכרח אתה לעבור עבירה שעי"ז יגיע לך צער קיים בגיהנם מותר להשתמש במדות העצבות וכן במיתת קרובים וצדיקים מותר להתאבל בעצבות אבל בלאו הכי העצבות מדה גרועה מאד כמ"ש בספר שערי קדושה וכמש"ל עי"ש:
If you do a mitzvah, which you trust that through it you may attain an enduring pleasure, namely, the reward of Olam Haba. Release this trait, i.e. to do the mitzvah with great joy as we wrote earlier in chapter 3. For otherwise [the wise man wrote:], "and of joy, what use is it?" (Eccl. 2:2). And the opposite, the proper place to use grief, i.e. sadness, is if an occasion happens that you are forced to commit a sin, that through this you will get enduring pain in Gehinom, it is permitted to use the trait of sadness. Likewise, for the death of righteous people or your relatives, it is permitted to mourn in sadness. But otherwise, sadness is a very bad trait as written in Shaarei Kedusha.
ומקום המוראכו' ר"ל שעתה אתה עוסק באיזה ענין וזה הענין מבוא אל אחר שיצטרך שמוכרח להיות וזה הדבר לא יהיה אחרית טוב שאין לך יכולת לדחות מעליך אזי התירי מדת המורא הא בלא"ה אל תירא ואל תחת ובטח עליו והוא עושה הטוב לך כמה שכתוב קוה אל וגו':
i.e. now you are engaged in some matter, and this matter is a path which leads to another matter which will have a bad ending that you cannot avert. Then, release the trait of fear. Hence, if this is not the case, do not fear and trust in G-d that He will do what is good for you.
**מקום התקוה כו'**בעשות המצוה כו' ר"ל שתשתדל תמיד באותן דברים שיהיה האחרית מהם טוב כמו עשות המצות כשתשתדל בהם אז בודאי יהיה האחרית מהם טוב וכן כל כיוצא בזה למשל שתעסוק במו"מ באמונה ויהיה בטחונך בה' שתהיה האחרית מעסק זה טוב בזה ובבא:
For example, to do your business dealings faithfully, i.e. according to the torah even though this may [seemingly] cause you losses, and trust in G-d that the end of this matter will be good in this world and in the next.
וסבול כל עצב וכל נסיון ברצון ה' יתברךלהיות גבור כארי שלא לעבור על רצון ה' יתברך אפילו לסבול כמה נסיונות ועצבון וכלמה או לקיים מצות ה' ומצות חסידיו אף שיש כמה מונעים לנגדך אל תחוש וסבול כלמתם:
to be strong as a lion, to not transgress the will of G-d, even if this entails enduring many trials, distresses, and humiliations. Likewise, to fulfill the commandments of G-d and the commandments of His saints (the Rabbinical decrees), even though there are many obstructions against you - do not be swayed and endure their difficulties.
**כמ"ש יהלמני צדיק וגו'**פירש רש"י טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד עכ"ל:
ושתתאחרי מעמוד כנגד מוכיחךר"ל אף שאינו גדול ממך מ"מ תכניע לבבך לדבריו מאחר שהוא מוכיחך בדבר שיש בו טובתך ואל תעמוד כנגדו:
**כמ'"ש יען רך לבבך וגו'**ביאשיהו כתיב ששלח אל חולדה הנביאה ע"ד הספר הנמצא בבית ה' והשיבה יען רך לבבך ותכנע מפני ה' לכן אספך אל אבותיך ונאספת על קברתיך בשלום וגו':
**ומקום הבושת בהמרות המטיב לך כו'**ר"ל אז תתבייש ותכלם כשהש"י מסלק ממך הטובות שעשה עמך עד הנה:
על פניו ובין ידיור"ל אעפ"י שהמטיב לך חי וקיים וכן הטובות ישנם בין ידיו לעשותם לך כמאז גם עתה ואעפ"כ יסלקם ממך ואינו רוצה להטיב לך עוד אז יש לך לבוש מפניו לאמר על מה עשה ה' ככה אין זה כ"א חטאתי לו ותתחרט ותשוב בתשובה שלימה. ועל פניו מלשון לא יהיה לך אלהים אחרים על פני:
That you feel ashamed and humiliated when G-d removes the good which He bestowed on you until now. "to His face, in His hands" - i.e. even though your Benefactor is eternal and so are His benefits, therefore He has the ability to continue to bestow good to you, and even so, He retracts them from you and no longer wishes to bestow this good to you, then it is proper for you to feel ashamed before Him and to ask yourself why did G-d do this? It must be due to my sins. Then feel remorse and repent completely.
בהוכיחו אותך בעדיו הטוביםוגם תבוש כאשר הש"י מוכיח אותך בעדים טובים הם המוכיחים בדברים טובים ורכים:
And likewise be ashamed when He rebukes you either through good means, i.e. preachers who use good and nice words,
והרעיםהם היסורין ששולח הקב"ה עליו ועל הרוב הם מדה כנגד מדה או שמגרה הרשעים עליו שמייסרין אותו:
or through bad means, namely, sufferings G-d sends on you which are usually measure for measure.
ופגיעת נביאיואם הוא בזמן הנבואה וכן כאשר הגיע דבריהם אליו שלומד בהם ורואה שאינו עושה כדבריהם יבוש ויכלם:
**כמ"ש הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם וגו'**הודיעם איך יהיה הבית האחרון מפואר ורחב מאד ומסיים שם בפסוק שלפני זה את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי וגו' ושכנתי בתוכם לעולם ואחר כך אמר לו הגד את בית וגו' כי אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה כשאנו רואין ושומעין איך יהיה בנין הבית האחרון מפואר ורחב מאד וגדולה מזו שהבטיחנו שישכון בתוכנו לעולם ועדיין לא נתקיים ובעונותינו ירושלים ועמו לחרפה וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו והן לא קצרה יד ה' מפדות אם כן אין לך בושה וכלימה גדולה מזו כנ"ל לפרש הפסוקים האלו:
...
**ואמר עזרא אלהי בושתי ונכלמתי וגו'**כי עונותינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים שעיקר הבושה הוא שיבוש האדם על עונותיו מעצמו:
**ומקום מדת העזות וכו' להוביש החוטאים כו'**אף ע"פ שכתב בשער יה"מ שהוא מפתוי היצר להכלים בני אדם ושהוא דרך גאות עיין שם באורך צריך לומר דכאן מיירי ברשעים גמורים שידוע ומפורסם רשעתם וכן אם הוא בר הכי שראוי להוכיח ודבריו נשמעים אבל שם מיירי שעושה דרך גאות וגם לא ידע בברור רשעתם כן משמע מלשונו כאן ושם ושאר מקומות וכן כתב הר"נ:
even though he wrote in Gate #5 that it is a ploy of the evil inclination to go and shame other people and that this is to induce arrogance, see there at length (ch.5). We must answer that here he is referring to thoroughly wicked people whose wickedness is well known. And likewise, if he is fitting for rebuking them and that his words are heeded. But there it refers to when he does this arrogantly, and also he does not know clearly their wickedness. It appears to me to make this distinction due to the different expressions used here and there.
ומקום הכעס בנטות מדרך האמתכאשר ינטו בני אדם מדרך האמת וכאשר יגביר השקר על האמת:
when people sway from the way of truth and when the falsehood strengthens over the truth. Likewise it is permitted to be angry at people of falsehood [who adopt the ways of falsehood].
ואנשיווכן מותר לכעוס על אנשי השקר:
ומקום הרצון בהפיל כל הדברים על אופניהםכאשר יתנהגו כל הדברים בדרך טוב וישר ואיש איש על אופניו ועל מקומו יבא בשלום זה יהיה רצונך ומגמתך:
When all things are done in the good and just way, and each and every person's direction and place will come in peace - this should be your desire and wish.
ומי שאינו מכיר אופני טובותיוואתה תוכל להטותו לדרך הטובה להשיאו עצה טובה לטוב לו ותרחם עליו:
ומי שפקד טובה רבהומי שחסר ממנו טוב הרבה כגון שהיה עשיר ונעשה עני והוא אביון האמור בתורה התאב לכל דבר ועליו אמרו חז"ל די מחסורו אפי' סוס לרכוב ועבד לרוץ לפניו:
**ומי שיש לו כו'**כל שכן מי שגדלו ועצמו טובותיו מגמולך. שאין אתה תוכל לגמול לו כפי טובותיו שטובותיו וחסדיו הם גדולים ביותר פשיטא שאתה מחויב להיות עניו ושפל לפניו ומזה תקח ראיה ולדון קל וחומר בעצמך כמה אתה מחויב להיות עניו ושפל לפני הבורא יתברך שטובותיו רבים מתמידים שאין אתה יכול לגמול עליהם אפי' כמלא נימא כנ"ל:
**כמ"ש או אז יכנע לבבם הערל וגו'**כשילכו בבבל ומוכרחים להכניע לכל מי שעושה עמהם טובה אז ידעו ויכירו ויצדקו הדין למה לא נכנעו לפני הבורא ית' כמו שכתוב תחת אשר לא עבדת את ה' וגו':
שישמחך באחרית ענינךבדבר שתהיה תועלתך לעוה"ב:
**ומקום הכילות על האכזרים כו'**אע"פ שהכילות והקמצנות היא מדה גרועה כנ"ל. וכתב רבינו תם בספר הישר וז"ל הכילות או הדומה לו מרוע הנפש כו' כי המדה הזאת תשחית העבודה כי כל מי שיהיה כילי לא יעשה צדקה בעתה ולא יעזור אביון כי אם בעל כרחו וכל מצוה אשר יכיר בה תועלת יעשנה כמשפט ואם יכיר בה אפילו הפסד מועט מהונו יקל בה ויביא ראיות עליה עד שיתירנה ויעשה בה חרטה ופשרה כגון כו'. וע"כ אי אפשר לכילי להיות עובד אלהים בשביל רוע לבבו ועיניו אשר בשביל פרוטה יתיר כל איסור וכל שכן בינו לבין עצמו כי לא ישמור לא איסור ולא היתר כלל אם לא בדבר תועלת וע"כ צריך לעובד אלהים לבל ילכד במוקשי הכילות כי ירמה אלהיו בחלק שפתיו ויראה לו תכלית החסידות וכשיזדמן לו שום תועלת או ריוח על מנת שיתיר איסור או יאסור היתר יעשה וכו'. עיין שם שהאריך בדברים נמרצים:
**ומי שאינם מכירים את עצמם כו'**כמ"ש לעיל והמדה השלישית שאינך מכיר את עצמך כו' עיין שם פירושו:
ואמרו חז"לחולין דף קל"ג:
כל העושה טובה למי שאינה מכירהשאינו מחשבה לכלום וכן הלומד תורה לתלמיד שאינו הגון:
כזורק אבן למרקוליסכי זה היה עבודתה ואם אדם זורק אבן למרקוליס לבזותה ולהכעיס לה וסבר שמצוה קעביד אעפ"כ הוא חייב מאחר שעבודתה בכך והכומרים עובדים עי"ז עבודתם כמו שאמרו בגמרא פרק ארבע מיתות בענין פוער לפעור עיין שם כן הוא בענין המלמד תורה לתלמיד שאינו הגון שלא לבד שאונו עושה בזה מצוה כשאר ת"ת אלא אף גם נענש ע"י לימודו אותו כי הוא יקח דברי תורה ועושה בהם כל דבר רע וכאותם האפיקורסים וכמו שאמרו שנה ופירש יותר מכולם והדומה להם:
so too one who teaches torah to a student who is not worthy, not only are you not doing a mitzvah, but you will also be punished for this. Because he will take the torah teachings and do all kinds of bad things with it, and like those apikorsim (heretics), and as the talmud says (Pesachim 49b) "those who learned torah and left it [hate the torah sages] more than all of them".
ומה שזכרתי בשער הזה כו' ומבקש האמת לעצמועל דרך אם אין אני לי מי לי ולמה יונה האדם את עצמו כי כל מה שיעשה האדם עושה רק לעצמו הן לרע או לטוב:
seeks the truth for himself -- as in (Pirkei Avot 1:14) "if I am not for myself who is for me?" Why should a man oppress himself, for all that a man does, whether good or bad, is ultimately for himself.
וחפץ בחכמה למענםכלומר לשמה למען החכמה עצמה ולא לשום כוונה אחרת:
והאל יפק אותנוויוציאנו אל אור האמת דהיינו אל דרכי עבודתו ברחמיו אמן: