וגרו בה בימי יוסף כשבעים שנה בשלוהכי יוסף בן ל"ט שנה היה כשירדו יעקב ובניו למצרים וכל ימיו היו ק"י:

השמעיותהמצות שאינם מצד השכל נקראים שמעיות:

הפרישות הראויה להםכי ה' לא רצה להכביד להם:

והסמוך לווהדומה לזה והקרוב לזה ממותרים:

ע"כ הוצרכו להפנות ממנהמעניני העוה"ז בעת שעושין לעיה"ב. כלומר מאחר שאין יכולת בידים שיהו עוסקים בעניני העולם הזה וכוונתם לש"ש ולעשות שניהם כא' אבל הקדמונים עשו שניהם כאחד וכל מעשיהם היו לש"ש כמ"ש אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו:

תחת תוכחתי לךר"ל בתוך שאר תוכחתי שהוריתי אותך שמתי ג"כ התוכחה הזאת:

ובינותם מנופצותמפוזרות כמ"ש לעיל המקום יצילנו מפזור הנפש או שהוא מלשון ככלי יוצר תנפצם ור"ל נשברים:

והחודרות מן הנשיםלא זו שהנשים כשרות יורישו אותו אלא אף גם הנשים שהחביא אותם חדר בחדר והן הזונות הן יורישו ממונו כנ"ל לפרש וכ"כ (ביחזקאל כא) היא חרב חלל הגדול החודרת להם ופרש"י החודרת להם בכל אשר תצאו תרדף אתכם בחדרי חדרים כו' ע"ש:

**קובר כל איש מהם אביו ובנו כו'**כלומר שרואה זקנים ממנו ונערים ממנו אעפ"כ אינו משים על לבו יום מיתתו ואינו עושה מעשה הקיום לנצח לעולם הבא:

ומה תאמר בתוך שאבדו שתי קצותיומשל ודמיון לצרות ופגעים המתרגשות בעולם מכל הצדדים וישאר התוך והאמצע גלמוד ערירי אין לו עזר וכן אשר מתו אבותיו ובניו והוא נשאר לבדו ואין לו להשען אלא על אביו שבשמים:

ונוכח בהל' תוכחה ומוסר ר"ל ונתיישר בה בדרכי היושר או נוכח בהם לקחת מוסר מן הרשעים והכסילים שבודאי רעה תבא עליהם:

**כמה בינם ובין אנשים כו'**כלומר כמה מעלות טובות יש בין האנשים שעבדו יצרם שזכר לעיל. ובין אנשים אשר ברו מלפניהם. מל' בר לבב:

חוביהםמצפוניהם כמו טמון בחובו מלשון המקרא ונחבתם שמה:

ועיניהם נחותשבעלי התאות עיניהם משוטטות תמיד לתור אחרי הדברים הערבים ההם מה שאין כן אלו עיניהם נחות:

**והם בזכר האלהים כו'**אע"פ שהם בבדידות משתעשעים בזה מה שהם זוכרים את ה':

ומודים על טובתושהכל טוב אצלם:

**קרבו אל העיון המחשבי כו'**ר"ל קרוב אליהם כל הדברים שדרך ב"א להתלמד וליגע עליהם כגון העיונים בהם במחשבה ועיון שהוא בחכמת המנין והעצות טובות את הכל קל בעיניו וקרוב אליו כמו שכתוב לעיל:

**קרעו מסך הראות כו'**מה שהוא צפון ונסתר מנגד שאר בני אדם הוא יכול לראות ולדעת כאלו קרעו והסירו המסך המבדיל:

ביגיעהכמו שאמרו חז"ל יגעתי ומצאתי תאמין:

ולא איחרם אורך קצםלא אמרו מתר נעשה כי עדיין יש זמן רק עשו כל יום את חובו הפך כח בעלי המשכנות שבטחונם באריכות ימיהם סבה לאורך תאותם וסבה לקוצר תאותם בעניני אחריתם כמ"ש לעיל ע"ש:

קרואילשון קרואי העדה:

ולוהגידוברי:

אין טורדאין שום טרדה אחרת שיוכל להטרידם מזכור את האלהים:

התנכר להם העולםכאיש נכרי שלא יכירו את בגידתו כדי שילכו אחריו אבל הם הכירוהו היטב ויודעים שהעוה"ז הכל הבל והשליכוהו כי לא נעלם מהם בגדו ותרמיתו:

לבש להם בגדי חמודותיור"ל אף שלפעמים אינם חסרים מטוב העוה"ז אעפ"כ אינם בטוחים בו כו':

ויחשבוהו שוללשלסוף יבא העת וישלול מהם הכל או שהטובות יהיו לנקמה כמ"ש לעיל:

והתרפה להםלפעמים ישיגו כל תאוה במעט יגיעה והשתדלות ברפיון ידים והוא מעשה היצר כדי שילכו אחר ההבל ויהבלו ולסוף נופלים בעבודה קשה אבל החסידים ההם לא האמינו בזה. או ר"ל שהעולם אחרי ראותו שלא נמשכו אחריו קצף עליהם והתרפה מהם שלא לתת להם חוקם כדי שעי"כ יזדרזו להמשך אחר עסקיו אמנם לא שוה לו כי הם מצאוהו מוכרח לתת להם הצורך ההכרחי גם בזולת טרדא. פ"ל:

וימצאוהו מוכרחלתת לכל איש די מחסורו כפי שנגזר עליו מהש"י:

**שחק אליהם כו'**כמה דברים הם כפולים כאן כי כן דרך בעלי לשון והמליצה ישרה לחזק הענין במלות שונות וכן תמצא בתהלים משלי איוב:

ואין לור"ל לעולם:

אשרו אל האלהים ואושרוהוא ע"ד הבא לטהר מסייעין אותו. או אשרו לאחרים אל אלהים ואושרו גם הם:

**הצטיידו היראה כו'**אפשר שהוא מלשון צד ציד שצדו יראת ה' כמה פעמים בדרך רעה שהיה להם צער ויגונות עי"ז והם לא הניחו בשביל זה וניצולו וה' הצילם מכל רע. או שניצולו בזה מדינה של גיהנם או שהוא מל' צדה לדרך והיא היא וכה"א והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד:

האלהים יורנואנחנו וגם אותך הלומד זה והמסתכל בדברים האלה את הדרך הישרה:

ויטה אותנו אל נתיב ההצלחה ברחמיו ורוב חסדיו. אמן: