Marpeh la'Nefesh, Third Treatise on Service of God
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וראוי לנו לבאר צורת ההערה התוריהכמו שמפורש לפנינו שההערה התוריה היא חזון ונבואה מאת ה' כו':
וחלקי התורהשאף לפי הנראה יש בתורה תרי"ג מצות וכן כמה מצות הלבבות אבל המשכיל יחלקם רק לשני חלקים טוב ורע והם מצות עשה ולא תעשה כמו שביאר באורך לפנינו:
its divisions -- Even though the torah appears to have 613 commandments, and likewise many commandments of the understanding, but the thinking person will categorize them all into only 2 categories - good and evil, namely, the positive commandments and the negative commandments, as he will explain.
ומעלות אנשי החכמהוכמה מעלות יש בלומדי התורה כי יש עשר מדרגות בלומדי התורה כמו שיתבאר שזה לומד ומשתדל בתורה כך וזה לומד כך כמו שיתבאר:
various levels -- there are 10 levels of those who study the torah, as will be explained. That this person learns and toils like this, and another person like that.
ואמונתם בהבתורה:
וקבלתם אותהמחמת שזה מאמין בתורה כך וזה כך עי"ז תשתנה קבלתם ר"ל קיום התורה שזה מקיים התורה יותר מזה כמו שיתבאר:
their faith and acceptance of it -- since this person believes in the torah like this and that person like that, their acceptance, i.e. fulfillment of the torah varies, namely, this person fulfills the torah more than that one as will be explained.
במה שהוא טוב בעיניו מהם מעבודתומחמת עבודת ה' הגדולה שהיתה באיש ההוא ע"כ שרה עליו רוח הקודש והנבואה. והר"נ מפרש במה שרוצה השם יתברך שהוא טוב בעיניו שיעבדוהו באותן מצות לגמלם על קבלתם גמול כו':
חסר ונדבה וטובהכמו שכתב לעיל ברביעי כי לך ה' החסד כאשר תשלם לאיש כמעשהו מאחר שכבר קבל טובות גדולות:
צוויהוא מצות עשה:
ואזהרהמצות לא תעשה:
ומותרמה שהוא מותר שאין בו לא מצוה ולא עבירה:
אשר יתכנו באמונת הלבאשר יתכן לקיים אותם בלבבו בלבד רק על ידי אמונה בלב:
**כיחוד האל כו'**ומהן מצות הלבבות והאברים כיחוד הלשון עם הלב כאשר מיחד את ה' יתברך ואומר שהוא אחד והיה הלב עמו וידע מה שהוא אומר שאין יחודו יתברך כשאר האחדים שנקראים ג"כ אחד כמ"ש בשער היחוד עיין שם:
consistency in speech and thought -- when he recites the Shema Yisrael, and declares that G-d is One, that the heart (mind) should be with him, i.e. that he understands what he is saying - that G-d's Unity is not like other unities which are also called "one" as explained in Gate 1.
**וקריאת התורה כו'**כולם צריכים לכוונת הלב שיהיה לבו בהם לש"ש:
reading and studying, fasting, giving tzedaka, rest from labor, etc. -- all these things need intent of the heart, that in them, his heart needs to be l'shem shamayim (devoted to G-d).
בשתוף עם הבורא בסתרר"ל שמשתף כוונה אחרת בשעת עבודתו לאלהים דהיינו שכוונתו לשכר עולם הזה או עולם הבא זהו שיתוף בסתר שאין אדם יודע מזה ואינו מזיק לאחרים:
ובחונףהוא שיעשה עבודות כדי שישבחוהו ויגדלוהו במתנות ויוכל להזיק לב"א והוא כעובד עבודת כוכבים כמו שכתוב לקמן בשער יחוד המעשה ע"ש:
[*הג"ה **כשתוף וכו'**ועי' פי' מ"ל וק' הלא המחבר בעצמו כ' כמה פעמים שרשאי לעבוד את הבורא בשביל שכר עוה"ב או אפילו בשביל שכר עוה"ז רק שיצפה השכר מאתו יתברך ומזה יבא לעבודה שמצד השכל וכן אמרו חז"ל כמה פעמים הריני נותן סלע וכו' וצ"ע]:
**ואהבת עשות כו'**ר"ל שהוא מתאוה תמיד לעשות עבירות אע"פ שאינו עושה בפועל כמ"ש כמה פעמים:
he longs constantly to do sins, even though he doesn't actually do them.
**ולעוג לנביאים כו'**שהוא מלעיג על נביאי ה' או שהוא מלעיג על דבריהם שאמרו בשם ה':
ומאוס בטוב ואנשיוששונא את החכמים ואנשים הטובים:
ומצוא קורת רוח במרעיםשמתאוה לישיבת כנסיות של ע"ה לשון רעי איוב או שהוא ל' אל תתחר במרעים ברשעים:
ואהבת הרע לבני אדםששמח באידו של חבירו וברעתו:
יכלכל דבריו במשפטעניניו בצדק ובמשפט:
**והחלק השלישי כו'**עיין בשער הפרישות ספ"ג דברים האלה מבוארים יותר יעו"ש:
**מפני שהוא יוצא מנתיב הבחינה כו'**שהקדוש ברוך הוא נותן לכל אדם צרכו ומזונותיו כפי שמחייב חכמתו לבחון את דעתו כמו שיתבאר לפנינו ואם הוא מקמץ הוא חומס נפשו וגופו והוא קרח מכאן ומכאן מעולם הזה ומעולם הבא:
ואם יניח מעשותוויש לאל ידו שהיה יכול לעשותו ואינו עושה הוא נענש:
**כשיניחנו בעבור יראת ה'**ר"ל שהיה יכולת בידו לגמרו ולא עשה מחמת יראת ה' אבל אם יניח העבירה מחמת שלא מצא דרך לעשותו זה אינו ניצול מהעונש כנ"ל וכמ"ש באבימלך עם שרה ואחשוך גם אנכי אותך מחטו לי וכן אמרו חז"ל בספ"א דקדושין ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה וכגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנה וכמעשה שהיה כו' עיין שם כמו שיתבאר בשער הבטחון בפירוש חלק הד' ע"ש:
**והנה נחלקו כו'**והמשכיל מי ששוקל את מעשיו קודם עשותם כו' ר"ל מי נקרא משכיל וצדיק ישר בכל מעשיו מי שיעשה לו הרגל וטבע בדבר הזה שאינו עושה שום דבר בעולם הן בעניני עוה"ב או עוה"ז עד שיצייר בדעתו תחלה מה הוא עושה ואם יוצא ממנו דבר טוב עושה ואם לאו יניחנו וזה הדבר כולל כל עבודת ה' יתברך:
i.e. who is considered intelligent and righteous in all his deeds? He who makes it a habit and second nature in this - that he does nothing in this world, whether in religious or secular deeds, until he first ponders in his mind what he is about to do. If it appears something good will come out of it, he does it. If not, he will abandon it. This general principle includes the entire service of G-d....
וכן אמר דוד חשבתי דרכיעל ידי שחשבתי ונתתי לבי על כל דרכי מה יהיה תכליתם ע"ז ואשיבה רגלי אל עדותיך:
I thought on my ways -- Through my thinking and putting to heart, all of my ways, what will be their end, through this - "I turned my feet unto Your testimonies".
**ומפני שהיות התורה כו'**קאי בתחלת הפרק שאמר שיש כמה מעלות בלומדי התורה ועתה מפרש שהם נחלקים לעשר מדרגות כדי שידע האדם באיזה מדרגה שהוא עומד בו וישתדל לעלות ממדרגה למדרגה שאחריה כמו שמסיים בסוף פרק זה. ואמר שחלוקת הדעות נובעים מחמת היות התורה:
So that a man will know on which level he is holding, and will strive to ascend from level to the next level, as he concludes in the end.
מלותתיבות לפי פשוטה:
ועניניםויש הרבה פרושים וענינים שנאמרו למשה בתורה ולכך נחלקו בני אדם בלמוד התורה לעשר מדרגות:
**תחלתם אנשים למדו החומש כו'**בקטנותם ואף כי יזקינו לא סרו מדרך הזה והספיק להם כך ולא ידעו ולא יבינו מה שהם אומרים כמו אלו הקוראים שנים מקרא ולא יבינו דבר וכן הוא תפלתם:
who have learnt the torah, etc. -- from their youth, and even when they get older, they do not change from this path. They are satisfied like this, and they don't know nor understand what they are saying such as those who read shnayim mikra, without understanding anything. Likewise, their prayers are like this.
והשניתאנשים בקשו לברר קריאתם שלא יחטאו בלשונם שידברו לשון הקודש בניקוד ובטעמים כראוי אבל אינם מבינים הענין כאותן הקוראים בתורה ע"פ דקדוק ואינם יודעים מאומה:
People who sought to study their reading, so that their tongue does not mispronounce, that they recite Hebrew with proper vowelization and taamim (cantilation notes), but they don't understand the contents like those who read the torah merely by way of grammar. They do not understand anything.
והג' אנשים כו' לדעת עילות הנקוד והטעמיםשביקשו לידע הטעם למה תנקד התיבה זו כך וזו כך כמו יראה בחירק יראה בצירי שפי' זה אינו כזה וכן בטעמים תשתנה הפירוש והענין כמו באה שבה מלעיל או מלרע וכיוצא:
they sought the reason why this word is voweled like this and that one like that. For example yira versus yerae (same word different vowels) - that the meaning of this is not like the meaning of that.
וחברו אליהם דעת שמושלידע האותיות המשמשין את לה"ק:
ודקדוקושיש אותיות שהן משמשין להתיבה כמו הכצעקתה ששורש התיבה הוא צעק והשאר שמוש:
ודעת השמות והפעלים ותיבות הטעםהם שלשה חלקי הלשון שכל לה"ק נכללים בהן והן שם פעל מלה. שם הוא שם כל דבר כמו שמים וארץ ראובן שמעון. פעל הם התיבות המורים על הפעולה כמו הלך בנה אכל ושורש התיבה הוא לעולם שלש אותיות והוא בנין הקל ויש בפעלים שבעה בנינים בנין הקל הוא פעל נפעל פיעל פועל הפעיל הפעל והתפעל עי' במדקדקים פירושם:
ותיבות הטעםהוא הנקרא מלת הטעם שנותן טעם לשבח להבין ולחבר המקרא כמו גם למען בעבור אשר עם את:
והסמוךכמו זקן ביתו הוא דבוק לכך נקוד שו"א כי זקן יצחק הוא נפרד לכך נקוד קמץ ודומיהן:
וספור העבד בלשון העתידכמו על פי ה' יחנו חנו הל"ל ככה יעשה איוב עשה הל"ל בל' עבר רק מפני שהוא הווה נוכל לאמרו בל' עתיד וכיוצא:
והצווי בל' המקורכמו זכור בשו"א הוא צווי וזכור בקמץ הוא מקור ומצינו בתורה זכור את יום השבת שהוא צווי בל' מקור ונזקור פירושו ענין הפעולה עצמו בל"א (דענקען):
והשלםהוא מלה שאינה חסרה שום אות לא בעבר ולא בעתיד כגון פקד שהוא עבר ובעתיד יאמר יפקוד ויש בו בעתיד ג"כ ג' אותיות השורש שהם פקד:
והחסרהוא מלה שחסר ממנה אות מן השורש בעתיד כמו נגח שבעתיד יאמר יגח וחסרה הנון מן השורש ובא דגש בג' במקום הנון:
והנחהיא מלה שאינה חסרה אות השורש בעתיד רק שאות אחת מן השורש היא נחה ואינה נקראת כגון אכל יאמר בעתיד יאכל שהאל"ף אינה נקראת אלא נחה:
והכפולשאות אחת כפולה בה כמו סבב ותחסר בי"ת אחת בעבר ובעתיד ובהוה לומר בעבר סובבת ובעתיד יסובב תסובב וכו':
והנראההוא אות שבסוף המלה שאין תחתיה נקודה והיא נקראת במבטא כגון אברהם המ"ם הסתומה היא נח נראה. ונח נסתר הוא אות שאינה נקראת כגון קרא האל"ף היא נח נסתר:
והרביעית אנשים שהוסיפו על מה שהקדמנו זכרם בפירוש המלות המסופקות בספרי הקודששלמדו גם כן דקדוק לשון הקודש כו' כמו אלו שזכר דבלא ידיעת לשון הקודש על בוריה לא ירים איש את ידו בכל התורה כולה כמו שהוא ידוע ומבואר רק שאין לאדם לבלות כל זמנו בענינים האלו לבד ולא ילמד דברים אחרים שצריך לנשמתו וכבר האריכו בזה כמה מחברים. והאנשים האלה הוסיפו על הנ"ל לדקדק ג"כ על פירוש המלות שבתנ"ך שיש בהם ספק שלא נודע פירושם:
They also learned the grammar of Hebrew, since without clear understanding of hebrew grammar, a person cannot lift his hand anywhere in the torah as is known and evident. Only that a person should not waste all of his time in these matters, and refrain from learning other things which his soul needs. Many authors have already warned at length against this practice.
העובר והאמתישיש מלות ושמות בתורה שאין נקראים בעצם כך רק על דרך העברה ומשל כמו בלב ים ראש ההר בצורות בשמים ויש שהם על דרך האמת כך כמו שנתבאר בשער היחוד ע"ש:
והנגזריםכמו אדם מאדמה ואשה כי מאיש לקחה זאת:
והזריםמלות ותיבות שאין להם דמיון במקרא:
ותאריםכמו חכם עשיר:
**והה' אנשים כו' בדעת עניני ספרי הקדש כו'**עד הנה דבר באנשים שהשתדלו לפרש התורה רק ע"פ דקדוק. והאנשים האלה מפרשים ע"פ הענין אך כפי דעתם ורצונם ואינם רוצים בפירושי חז"ל ע"פ הקבלה והם כת הצדוקים והקראים:
Up until [and including] now, he is speaking about people who try to explain the Torah using only grammar. They explain the matter, but according to their understanding and desire. They are not interested in the explanations of our Sages of blessed memory, as received by the Tradition. These are the Sadducees and Karaites.
כגשמות הנזכרתבתורה כמו יד ה' עיני ה' ודומיהן כל זה הם מפרשים לפי דעתם וכמו שנזכר בשער היחוד:
והששית האנשים וכו' והגיעו לקצת חיובי התורהכי הראשונים שאין סומכין על הקבלה לא יעשו שום מצוה בשלימות כי יוכל לפרש התורה כפי דעתו כמו שירצה ולפטור עצמו מחיובם כמו שהאריך בזה ספר הכוזרי ע"ש:
והז' אנשים כו' בעיון התלמודשמעיינים ג"כ בתלמוד רק שאינם נותנים לב לפרק ולתרץ קושיותיו ולפתוח הדברים הסתומים שבתלמוד:
**והח' אנשים לא הספיק להם כו' לקנות בזה השם והתפארת כו'**כי מאחר שהם מתעלמים מחובות הלבבות כו' וכלו ימיהם בדברים שאין בהם צורך לעצמם דהיינו לנשמתם ור"ל שאינם לומדים ג"כ דברי יראה ומוסר כיוצא בוודאי כל למודם אינו אלא להראות חריפות ובקיאות לעיני ע"ה לקנות בזה כו' דאם לא כן קשוט עצמך תחלה ואח"כ קשוט אחרים וכבר האריך בזה המחבר בהקדמתו ג"כ בר"ה ואשר ידבנו לבו כו' ע"ש שהבאתי דברי רז"ל שאמרו גם כן כדברים האלה ואמרו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' וכאלה הרבה ורצה להודיענו בזה שאף שהשתדלו הכת הזאת בתורה כל מה שיוכל אדם להשתדל כמו שזכר עד הנה עדיין הם מבחוץ מאחר שאינם לומדים לש"ש רק לקנות כו' אבל על כל פנים הם קרובים להמדרגה הרמה אם יפקח עיניו על דרכיו ומתוך שלא לשמה יבא לשמה והחי יתן אל לבו שלא יירש חס ושלום תרתי גיהנם כמ"ש חז"ל:
i.e. since they don't learn any books on yira and mussar (ethical books), certainly all of their learning is only to show off their brilliance and breadth of knowledge to the masses, "to acquire a name"... and even though they toiled in the torah to the best that a human being is capable, nevertheless, they are still on the outside, since they are not learning l'shem shamayim (for G-d alone), rather only to "win a name, etc." for themselves. However, they are near to the exalted level if they will just open their eyes on their ways, and from lo lishma (undevoted), they can come to lishma (devoted). Let one put this to heart so as not to inherit a double Gehinom as our sages said in Yoma 72b.
**והתשיעית אנשים כו'**שמקיימים ראשית חכמה יראת ה' וכל שיראת חטאו קודמת כו':
ומפסידי המעשהושמרו א"ע שלא יכנס הפסד וקלקלה במעשהו לא ככת שלפני זה:
**והבינו פשט כו'**למדו התורה תחלה לפי פשוטו ואח"כ הנסתר מענינו כי שבעים פנים לתורה והתורה נדרשת בפרד"ס:
**ועמדו על אמתת הקבלה כו'**מה שקבלנו מרבותינו ומביא ראיות מן הכתוב ומן השכל על מה אדניה הטבעו:
והתחלקות מדיני כל מקוםז"ל מ"ה ר"ל לפי המקום והמדינה שבמקום זה יש יותר חיוב מבאחר כגון בא"י במצות התלויות בארץ וכן במקומות המשתנים בגליות כפי מו"מ שלהם וכעין שאמרו רב בקעה מצא וגדרה וכל כיוצא בזה מן התנאים כו' עכ"ל:
ונזהרו בםהם עצמם ואח"כ הזהירו עליהם את אחרים ע"ד התקוששו וקושו כו':
ונטות עם האמת באשר הוא נוטהואינם מתעקשים לנטות לדרך עקלקלות ושקר:
**והעשירית אנשים שירשו חכמת התורה מהנביאים כו'**והכת הזאת הם במעלה העליונה שאין למעלה מהם מאחר שירשו כל התורה כולה עם כל הפירושים דהיינו תורה שבע"פ איש מפי איש ועדיין לא היה בימיהם שום מחלוקת לכך היה כל למודם זך ונקי ועוד מאחר שלא הוצרכו לעיין ולפלפל בדברי הראשונים כמו האחרונים שאחר המשנה היה להם פנאי לעסוק בכל החכמות ובסודות האלהות עד שבאו ע"י מעשיהם וחסידותם למדרגה קרובה לנבואה לרוח הקודש ובת קול כמו שהוא מפורסם וכמ"ש על הלל ור"י בן זכאי שראוים היו שתשרה שכינה עליהם ובימיהם של אלו המנוין כאן היה בכל דור כמה אלפים חכמים שהיו תלמידים וחברים לאלו. כי בכל דורות ההם היו שבעים סנהדרי גדולה בבה"מ חוץ סנהדרי קטנה של כ"ג בכל עיר ובודאי אין יכולין לברר שבעים זקנים אלא מכמה מאות ואלפים חכמים שלמטה מהם ואלו שנזכרו כאן בכל מקום מפני שהם היו עמודי ההוראה שהאחד מכל זוג היה נשיא והשני אב"ד ומופלא שבסנהדרין כמו ששנינו במשנה ב' פ"ב דחגיגה ע"ש. כ"ז העתקתי מספר הכוזרי סוף מאמר השלישי עיין שם באורך דברים נמרצים:
**אך דעות אנשי התורה כו'**ועתה הוא מפרש שיש כמה חלוקים באמונת התורה ועי"ז תשתנה קבלתם את עבודת ה' מחמת אמונתם:
Now, he will explain that there are different classes of faith in the torah, and due to this, their corresponding undertaking of the service of G-d will likewise be different.
**תחלתם אנשים כו'**ע"י סכלותם ותאות עוה"ז שגברה עליהם ומצאו להם אמתלאות שיפרקו מעליהם עול תורה וחשבו שהתורה היא דומה לנימוסים שאין בהם טעם רק האמינו בהם ומקיימין אותם ואומרים שאין בתורה שום שכר ועונש:
Due to foolishness and worldly lusts, they found excuses to shed the yoke of torah, and they think that the torah is similar to the laws and customs which come from gentile kings - without reason, and only the fools will believe them and fulfill them. Likewise, they say that there is no reward and punishment in the torah (in the afterlife).
**והמדרגה השנית כו'**מחמת שידוע ומפורסם האותות והמופתים הגדולים שעשו הנביאים ובודאי האותות הם מאת ה' יתברך אבל על דבר הנבואה בעצמם יכחישו שידבר ה' עם האדם שהם יאמרו בעבור שהדבר גשמי והאלהים נעלה ומרומם ממדות הגשמיים כמו שזכר בספר הכוזרי הדעה הזו ועיין לקמן מה שהשיב עליהם ולכך הם אומרים שהתורה איננה מאתו יתברך רק שדעתו יתברך היה שינהיגו בני אדם בדרך הישר בעולם הזה שלא יהיה ענינם כהפקר לכך העיר את הנביא להנהיגם בדרך הישר לפי רצונו והראה לפניהם אותות ומופתים בעזר האלהים כדי שישמעו דבריו ומצותיו וג"כ אינם מאמינים שיש גמול ועונש על התורה וכמו שאמרו הכת הא':
who cannot deny the signs -- since the great signs and wonders performed by the prophets are so familiar and well known, and certainly the signs were from G-d, but the matter of prophecy itself they deny, believing it is inconceivable that G-d will speak with a human being. For speech is physical while G-d is exalted and above all physicality, as this view is mentioned in the Kuzari book. Hence, they claim that the torah is not from G-d. G-d's intent was only that people should conduct themselves justly in this world, that their matter should not be unrestrained. Therefore, G-d stirred the prophet to guide them in the right way, according to how he wants. G-d made signs and miracles so that they will listen to the prophet's words and commands. They also do not believe in reward and punishment like the first class.
ואני רואה לדבר כו' על דרך המניעותשנמנע ובטלה דעתם מלהאמין כך כי יש לסתור ולהשיג על דעתם:
וההסכמהאפילו אם ח"ו נסכים לדעתם הנזכר אעפ"כ ראוי לאשר ולקיים כל התורה כלה ובודאי יש גמול ועונש מה' יתברך על מקיימי התורה:
**ע"ד המניעות כו'**שנמנע הוא שיעשה ה' אותות ומופתים למי שאמר על ה' כזב דהיינו שאמר בשם ה' שצוה לו כל התורה כלה ולפי דבריהם בדה הנביא מלבו ומעצמו את כל דברי התורה ואיך ישנה ה' בשבילו מנהגו של עולם מאחר שהוא כזבן:
It is inconceivable that G-d would make signs and miracles for one who will say falsehood in His Name, i.e. that the person will utter in G-d's name, that G-d commanded him on everything in the torah. And according to their view, the prophet (Moses) made up on his own the entire torah. How could G-d change the natural order for him if he were a liar?
**ואם הוא מישר כו'**ואע"פ שהנביא מיישר את העם:
בכזבו על אלהיםשאמרו בשמו מה שלא נאמר לו אבל עכ"פ היא:
אל האלהיםר"ל הוא מיישר אותם איכה יעבדו את האלהים ור"ל אם כן נוכל לומר שלכך משנה מנהג להנביא כדי שיישרם אל אלהים. זה ג"כ נמנע דא"כ יקשה מאד למה לא יצוה ה' בעצמו במה עושין רצונו ויצוה בעצמו את כל דברי התורה:
If you say, G-d changed the natural order for the prophet so that he will be able to direct the people to the way of G-d. This is also inconceivable since why wouldn't G-d Himself command as to how to do His will?
**כי אין החזון הנראה כו'**כי בוודאי אין חזון הנבואה הנראה אל הנביא לצוות אותו דברי התורה יותר נפלא וקשה לפניו יתברך משנות המנהג לו כי אם טוב לפניו לשנות מנהג בשבילו למה לא יצוה לו בעצמו דברי התורה וכי זו קשה מזו וכי יד ה' תקצר. אע"כ שבאמת כי ה' נתן חכמת התורה מפיו אל הנביא וכתב בספר הכוזרי תשובה על הדעה הזאת וז"ל אמנם הדין עלינו שלא נדחה מה שקבלנו מן המעמד הר סיני ונאמר שאין אנחנו יודעים איך נגשם הענין האלהי יתברך עד ששב דבור וקרע את אזנינו וגם לא נדע מה שברא לו יתברך ממה שלא היה נמצא מכל מה שהעביר לו מן הנמצאים כי לא יחסר לו יכולת כאשר נאמר כי הוא יתברך ברא את הלוחות וכתב אותם כתב חרות כאשר ברא את השמים במאמרו בלבד ורצונו יתברך ונגשם על השיעור אשר חפץ כו' כאשר קרע את הים כו' וכן יצטייר האויר המגיע אל אוזן הנביא בצורות האותיות שהם מורות על הענינים שהוא חפץ להשמיעם אל הנביא או אל ההמון ע"כ עיין שם:
For certainly the vision of prophecy to the prophet, to command him on words of the torah is no more wondrous and no more difficult before G-d than performing miracles. If G-d wants to change the natural order for the prophet why would He not command him also. Is one more difficult than the other? Is G-d's power lacking? Rather, certainly G-d spoke the words of torah to the prophet. See also Kuzari maamar 1 siman 89
**ועל דרך ההסכמה כו'**אפילו אם היינו מסכימים לדעתם דהיינו אם היה זה מבורר בראיות ברורות שלא ידבר אלהים את האדם וחי והנביא בדה מעצמו כל התורה אעפ"י כן:
היה מן הדין להמשך אחריוולעשות מצותיו מאחר שהבורא יתברך משנה המנהג בשביל שישמעו לדבריו בוודאי יודע ה' שהנביא ההוא יודע הדרך הטובה והישרה א"כ ראוי הוא שנסמוך על דבריו:
בהרכבתנוהם דברים שהאדם וש לו קיום והעמדה על ידם והוא מורכב על ידם דהיינו במאכלו ומשתהו ומשגל ראוי לעשות הכל עפ"י צווי הנביא וכן שאר הנהגתינו וכ"כ לקמן בחשבון השלשים:
**ואנו חייבים בזה למלך כו'**אם מלך או שלטון יצוה עלינו לעשות מצותיו מצות ה' הוא לשמוע אליו:
כמ"ש ירא את ה' בני ומלךוגם את המלך תירא וכן מי שנראה מופת על ידו שנראה בחוש שהוא שליח מאתו יתברך כל שכן שחייבים לשמוע אל מצותיו:
And likewise, one who has demonstrated miracles, that you can see tangibly that he is a messenger of G-d, how much more so that you are under duty to abide by his commands.
ועל שני הפניםדרך המניעה ודרך ההסכמה:
והמדרגה השלישית כו' והטעם בזהלמה מאמינים כזאת. ומ"ה פירש והטעם כמו והטעה אותם:
מה שהושבמה שהוזכר בתורה והוא ל' חזרה על הדבר כמה פעמים נזכר בתורה גמול עולם הזה ולא בעולם הבא:
**וכבר האריך כו'**עיין לקמן בשער הבטחון פ"ז בחלק הששי דברים מספיקים על קושיא זו גם כן ועיין בשל"ה דף י"ב שהאריך להביא כל דעות הראשונים בתירוץ קושיא זו ומה שתירץ הוא בעצמו מאחר שתורתנו הקדושה הוא ל' הקודש ור"ל שהלשון בא ממקום קדוש דהיינו מעולמות העליונים ואם כן כל הייעודים הנזכרים בתורה שאף לפי דעתנו הם גשמיים כמו ונתתי גשמיכם בעתם וזולתם הם בעולמות העליונות יעודים רוחניים ששם נקראים כך בעצם והשמות הם מושאלים כך בעולם הזה לדברים גשמיים ואם כן הקושיא מעיקרא לאו קושיא היא עיין שם באורך דפח"ח ובזה הוא מתרץ המדות הגשמיים הנזכרים בתורה והבאתי דבריו לעיל בשער היחוד. ובזוהר ובתיקונים מתרץ שלא יעבוד האדם ע"מ לקבל פרס העולם הבא ומה שנזכר שכר עוה"ז בתורה הוא להודיע למקיימי התורה שלא יחסרו כל טוב ויהיה להם פנאי לעבודת ה' אבל אין זה שכר האמתי כי הוא רק לגוף עיין שם וכ"כ הרמב"ם:
ועסותם רשעיםלשון דחיקה ומיעוך:
**והמדרגה הרביעית כו'**אלה שנפשותם מחמת גודל תאוותם בנעימות העוה"ז לקחו מעשה העבודה למצודות יצודו בהם העולם הזה שלא יכלו להגיע לתאוותם מחמת דלותם ועניותם ע"כ הם מראים עצמם לחסידים ופרושים ולובשים בגדי ת"ח כדי שיאמינו בהם ויתנו להם מתנות ויפקידו אצלם ממונם וגונבים דעת הבריות והמקום. ומסיים בשער הפרישות פ"ד שהם הכת הרעה שבכל הכתות:
Due to their great lust for worldly enjoyment they undertake the religious service as a snare to trap this world. They are not able to attain their lusts due to their weakness and poorness. Therefore, they pretend to be pious and ascetics and wear garments of torah scholars so that others will believe in them, give them gifts, and deposit their money by them [for safekeeping]. They are hypocrites to people and to G-d. In the Gate of Abstinence ch.4 the author concludes regarding them that they are the worse class of all human beings.
**והמדרגה החמישית אנשים כו'**שיודעים שיש גמול ועונש בעולם הבא אלא מחמת גודל אהבתם את עולם הזה לכך כוונתם בעבודת הש"י שייטיב להם השם יתברך תיכף בעוה"ז הטובה הגדולה וגם רוצים שישבחום בני אדם ויכבדום בעוה"ז על גודל עבודתם וחסידותם אע"פ שאינם רוצים להזיק לבני אדם כמו המדרגה הד' אע"פ כן הוא שער משער החונף והוא שיתוף הנסתר כי הוא משתף עבודת עצמו והנאתו עם עבודת ה':
והמדרגה הששית אנשיםהם עובדים רק לשם שמים רק שכוונתם לגמול העולם הזה בעבור שאינם מבינים גמול העולם הבא:
These people are worshipping only l'shem shamayim (solely to G-d). But their intent is for worldly reward because they do not understand the bliss of the afterlife.
והמדרגה השביעיתעדיין הם מבחוץ בעבור שמקווים לשכר טוב על עבודתם ולולא שהיו מקווים לשכר לא היו עובדים עבודת ה' ובאמת ראוי לעבדו לשמו לגדלו ולכבדו כו' וסוף הכבוד לבא כי בוודאי אין הקב"ה מקפח שכר שום בריה אפי' שכר שיחה נאה שהיא לש"ש כמו שידענו חדשים גם ישנים כמו שהאריך בזה במקום אחר:
They are still outside [the goal] since they hope for reward in their service. If not for hope of reward, they would not be doing the service of G-d. And in truth, it is proper to serve Him for His own sake, etc.
**והמדרגה השמינית כו'**שאינם חשים לגמול אך עובדים מחמת מורא ויראת עונש עולם הזה או בעולם הבא ומתוך דברינו אלה יתבאר לך ההפרש שיש בין המדרגות שהם עולים ממטה למעלה מהפחותה להעליונה כדי שידע האדם לעלות ממדרגה למדרגה כמו שמסיים בסוף הענין ועיין בשל"ה בדף נ"ב ע"ב ותבין כל המדרגות האלה:
They are not concerned about the reward, but they are serving G-d out of fear of punishment of this world or the next. From our words, one can see the difference between each of the degrees, which are going up in ascending order, from the lowly to the lofty, so that a man will know how to ascend from level to level, as the author ends off. See the [book] Shl"Habris and you will understand all these levels.
**והמדרגה התשיעית כו'**אלא שלא נשמרו ממפסידי העבודות כו' כמ"ש לקמן בשער יחוד המעשה שאין ענין מעניני הטובה שלא יהיה לו פגעים המפסידים אותו והוא הרהורי היצה"ר שרוצה להאבידו מעוה"ז ומעוה"ב ע"ש לכך ילמוד האדם הפגעים המשיגים כל מדה טובה להבדל ממנו ואחר כך יוכל לעשות הטוב ע"ש באורך:
He wrote later in Gate 5 that every good thing has corresponding bad things which ruin it. These are the musings of the evil inclination which desires to topple him from this world and the next. See there. Therefore one should study all the things detrimental to avoid them and only then he will be able to do good. See there at length.
יביעמל' אבעבועות או נביעת מעיין בל"א (מאכין יערין). מ"ה:
וחוטא אחדלשון חטא. ר"ל אילו לא היה לכם שום עון הייתי מפחד עליכם שלא יכנס במעשיכם עון מה שהוא גדול משאר העונות וזהו הגאוה והגבהות כי אילו לא למד ולא עשה מצות ומע"ט לא היה לו במה להתגאות וע"י מעשיו הוא בא לידי גאוה ועוד לעשות עבירה יתבייש האדם וזה הולך ומתגבר בגאותו שסבר מצוה קעביד ועוד שעל עבירה יתעורר לעשות תשובה וע"ז אינו שב ולכך הוא גדול מהעון וע"ש לקמן בשער התשובה דברים כאלה ג"כ:
If you did not learn torah nor do mitzvot and good deeds, you would have nothing to be proud about. Through good deeds one comes to arrogance. Furthermore, a person is embarrassed to do sins, but one who is arrogant becomes increasing more and more without realizing it. Furthermore, when one commits a sin, he will rouse himself to repent for it. But if he does not do sins and is proud of this, he does not arouse himself to repent [for his pride], therefore pride is the worst sin.
**והמדרגה העשירית כו'**ונתעוררו מהתעלמות אם נתעלם מהם דבר טוב מלעשות או שלא לעשות תיכף נתעוררו ועמדו על עצמם כנגד יצרם שלא יהיה ליצר דרך לחזק עליהם:
have become aroused out of their neglect -- If they neglected to do some good thing or [neglected] not to do some [bad thing], immediately they aroused themselves and stood up against their evil inclination, so that the Yetzer (evil inclination) has no opening to strengthen himself over them.
וסחרו עמווכן כתוב לקמן בסוף שער הפרישות וסחרו עמו והרויחו עיין שם:
והסכימו עליור"ל וסמכו עליו:
**ובזכרנו אותו תועלתו מוכיח כו'**ר"ל תועלתו מבואר כמו לכו נא ונוכחם וגו':