אחזו לנו שועלים¹ המתהללים באלילים², ותהלתם פסילים³ אהלי אדום ,וישמעאלים⁴ שתו בשמים פיהם⁵ על יי' ועל משיחו⁶ דברים אשר לא כן אם לא התולים⁷ ועצת נפתולים⁸. ובכל מקום מהתורה והנביאים אשר דבר המלך⁹ יי' צבאות¹⁰ ודתו, מגיע לשוב ולבנות ירושלים להחיות רוח שפלים¹¹ ושישישו אתה משוש כל המתאבלים¹², כסו פניו חרולים¹³, באמרו כי הוא הלא ממשל המשלים והנבואה עודד הנביא, ומחזיקה לקרוא לשבוים דרור דרך לעבור גאולים¹⁴, וכי שנת רצון ויום נקם¹⁵ למי החותמת והפתילים¹⁶. הפכו דברי אלהים חיים¹⁷ ימוטו פגולים¹⁸ באמרם אין זה כי אם משל ומליצה לתשועה האנושית ועל רוח האדם דבר אלינו הנביא, אזן וחקר משלים¹⁹ ופשוטו של משל אינו כלום, והוא הבל הבלים²⁰.

footnotes: ¹ לפי שיש השירים ב, טו. ² לפי תהלים צז, ז. ³ לפי ישעיה מב, ח. ⁴ לפי תהלים פג, ז. ⁵ לפי תהלים עג, ט. ⁶ לפי תהלים ב, ב. ⁷ לפי איוב יז, ב. ⁸ לפי איוב ה, יג. ⁹ לפי אסתר א, יג. ¹⁰ לפי ישעיה נד, ה. ועוד. ¹¹ לפי ישעיה נז, טו. ¹² לפי ישעיה סו, י. ¹³ לפי משלי כד, לא. ¹⁴ לפי ישעיה נא, י. ¹⁵ לפי ישעיה סא, ב. ¹⁶ לפי בראשית לח, כה. ¹⁷ לפי ירמיה כג, לו. ¹⁸ לפי ישעיה סה, ד. ¹⁹ לפי קהלת יב, ט. ²⁰ לפי קהלת א, ב.

עוד תשוב תראה, שגם אלה שמות בני ישראל²¹ אשר קראו להם מלידה ומבטן²², ואף בגלותם לא שינו את שמותם ברוב הטלטולים, חשבו מחשבות²³ לזייפם ויחפאו²⁴ עליהם דברים ובחינות תלי תלים²⁵. כי בראותם בנבואות ייעודי צרות רבות²⁶ ורעות לבני ישראל, ושיהודה גלה יגלה²⁷ בראש גולים²⁸, אמרו אלה הם יהודים האמללים²⁹, זה יקרא בשם יעקב ובשם ישראל³⁰ יכנה להיות ארצותם לשמה ולבתי גולים בנפול מגדלים³¹, אבל שם ישראל ויהודה שנזכר בנבואות הנחמות הסמוכות אליהם, לנחם כל אבלים³², פירשו שעליהם נאמרו. וכי הם נקראים ישראל ששרו עם אלהים³³ ושרגליהם רגל ישרה³⁴ כרגל הבעלים? ושהם יהודה שהודו באלהות משיחם ועלימו³⁵ זרחה אור שלוחיו המאורות הגדולים³⁶?. ובדרך הזה הם פוסחים כל היום על שתי הסעיפים³⁷, מימינים ומשמאילים³⁸, כאילו אנחנו העניים והאביונים³⁹ את הרע נקבל מאת האלהים⁴⁰ ואת הטוב לא נקבל.

footnotes: ²¹ לפי שמות א, א. ²² לפי הושע ט, יא. ²³ לפי ירמיה יא, יט. ²⁴ לפי מלכים ב יז, ט. ²⁵ לפי עירובין כא, ע"ב. ²⁶ לפי תהלים עא, כ. ²⁷ לפי עמוס ז, יא. ²⁸ לפי עמוס ו, ז. ²⁹ לפי נחמיה ג, לד. ³⁰ לפי ישעיה מד, ה. ³¹ לפי ישעיה ל, כה. ³² לפי ישעיה סא, ב. ³³ לפי בראשית לב, כט. ³⁴ לפי יחזקאל א, ז. ³⁵ לפי איוב כט, כב. ³⁶ לפי בראשית א, טז. ³⁷ לפי מלכים א יח, כא. ³⁸ לפי דה"י א' יב, ב. ³⁹ לפי ישעיה מא, יז. ⁴⁰ לפי איוב ב, י.

ואויבינו פלילים⁴¹ הגם הלום⁴² ראיתי חכמי עמנו ההולכים בתורת יי'⁴³ ומחזיקים בבריתו⁴⁴, הלוך הלכו⁴⁵ בנבואות בשני שבילים: לאחד קראתי 'נועם', ולאחד קראתי 'חובלים'. כי ראשונים פירשו אותם כפי פשוטם ואמתתם נעימות בימינם, קדש הלולים⁴⁶ מה שהיה בדרך עבר ומה שיהיה לעתיד, שצדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה שתולים⁴⁷, הכל פירשו יפה בעתו⁴⁸, וזהו כת הבוטחים בה'⁴⁹, כל המיחלים⁵⁰. אך אמנם ממעונות אריות ומהררי נמרים⁵¹, מזרע קדשים⁵² יצאו על הר ציון ששמם שועלים⁵³ אנשים חכמים⁵⁴ בעיניהם. ועם היותם מבני ישראל באשר הם נמולים, המה היו במורדי אור ורועי כסילים⁵⁵, באמרם שייעודי הנבואות וספר תהלים נאמרו ונתקיימו בבית שני, ששם היו אלופינו מסובלים⁵⁶ ועם יי'⁵⁷ במחנות דגלים ושרים כחוללים⁵⁸, ושאמונת ביאת משיח אינה מכח הכתובים, כי אם מקבלת הראשונים ויכתבו זה על ספר⁵⁹ בעזות פנים, כי אין מכלים, וכמו שסיפר מהם בעל ספר העיקרים⁶⁰ בפרק מ"ב מחלק ד' מספרו ונתן בפלילים⁶¹.

footnotes: ⁴¹ לפי דברים לב, לא. ⁴² לפי בראשית טז, יג. ⁴³ לפי תהלים קיט, א. ⁴⁴ לפי ישעיה נו, ד. ⁴⁵ לפי שופטים ט, ח. ⁴⁶ לפי ויקרא יט, כד. ⁴⁷ לפי תהלים צב, יג. ⁴⁸ לפי קהלת ג, יא. ⁴⁹ לפי תהלים קכה, א. ⁵⁰ לפי תהלים לא, כה. ⁵¹ לפי שיר השירים ד, ח. ⁵² לפי ישעיה ו, יג. ⁵³ לפי איכה ה, יח. ⁵⁴ לפי דברים א, יג. ⁵⁵ לפי משלי יג, כ. ⁵⁶ לפי תהלים קמד, יד. ⁵⁷ לפי במדבר יא, כט. והרבה. ⁵⁸ לפי תהלים פז, ז. ⁵⁹ לפי דברים יז, יח. ⁶⁰ רבי יוסף אלבו (1380-1444) מחבר "ספר העיקרים". רי"א נוהג ברוב ספריו לבקר אותו קשות. ⁶¹ לפי שמות כא, כב.

מזה הכת הנזכרת⁶² היו קצת מהמפרשים, בן בלעם⁶³, ורבי משה הכהן⁶⁴, ורבי חיים גליפאפא⁶⁵ – במגילותיהם ופירושיהם אנשים מרגלים⁶⁶, מוציאי דבת⁶⁷ הנבואות, טח עיניהם מראות⁶⁸ כוונת החוזים מהשכיל לבותם, דברי הנביאים וצעקתם העתיקו מהם מלים מגואלים. וגם הראב"ע נמצא בו שמץ דבר מזה בהרבה מהנבואות, אבל לא בכולם ורבים חללים הפילה⁶⁹ המחשבה הנפסדת הזאת, ושם ראינו את הנפילים⁷⁰ מאמונת ביאת משיחנו, ורבים מעמי הארץ המתיהדים⁷¹, יצאו מבוהלים נרפים הם⁷² נרפים, יתיצבו הוללים⁷³ על אלה המפרשים בנים משחיתים⁷⁴ במסתרים תבכה נפשי⁷⁵. אחבירה עליהם במלים⁷⁶, בינו בוערים בעם וכסילים⁷⁷, אם מדברי הנביאים הקרובים אל ה' בני אלהים⁷⁸ לא אאמין, כי תסופר הגאולה העתידה מי יועידני⁷⁹ להאמין בה האם אלהים⁸⁰ ראיתי עולים או מלאכים קלים⁸¹ חשמלים ואראלים יורוני, יאמרו לי בא יבא איש⁸² אל רב פעלים⁸³ קווצותיו תלתלים⁸⁴ וכרת הזלזלים⁸⁵. אויבים וצרים וקויי ה' יחליפו כח⁸⁶ כל הנחשלים⁸⁷, או מי נתן לחכמים הקדושים אותה קבלה, שאמרו בגאולה מפי עוללים⁸⁸ גם עוילים⁸⁹ או סובאי יין⁹⁰ וזוללים, אם לא מדברי הנביאים שעמדו בסוד ה'⁹¹ ומשח אותם לבשר ענוים⁹² ולומר לנשברי לב⁹³ גמול ה'⁹⁴ הוא יבא⁹⁵ ויושיעכם שפעת גמלים⁹⁶ ומעין מבית ה'⁹⁷ יוציא המשלח מעינים בנחלים⁹⁸ להשקות עמי בחירי⁹⁹ ישובו יושבי בצלו¹ ושבתם איש אל אחוזתו² הקטנים עם הגדולים³.

footnotes: ⁶² אותם החכמים שפירשו שהנבואות התקיימו בבית שני. ⁶³ רבי יהודה בן שמואל אבן בלעם (1000-1070) היה פרשן מקרא רבני מדקדק ואיש הלכה בספרד. ⁶⁴ משה בר שמואל הכהן אבן ג'קטילה (הרמ"ך או משה הנקדן) (1020-1080), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן מקרא, פייטן ומדקדק נערץ על ידי הראב"ע, שנהג לכנותו "הגדול שבמדקדקים", אולם לא נמנע מלהשיג עליו. ⁶⁵ רבי חיים (בר' אברהם) גליפפא (1310-1380), חי בנווארה שבספרד, בעל ספר "עמק הבכא" תיאור מרטיט על צרותיהם של ישראל; וכן 'דברי הימים למלכי צרפת'; וכן 'אגרת הגאולה' המוזכר על ידי רבי יוסף אלבו בספרו 'העיקרים' (ד, מב). ⁶⁶ לפי יהושע ב, א. ⁶⁷ לפי במדבר יד, לז. ⁶⁸ לפי ישעיה מד, יח בהיפוך. לשון הכתוב: "טח מראות עיניהם". ⁶⁹ לפי משלי ז, כו. ⁷⁰ לפי במדבר יג, לג. ⁷¹ לפי אסתר ח, יז. ⁷² לפי שמות ה, ח. ⁷³ לפי תהלים ה, ו. ⁷⁴ לפי ישעיה א, ד. ⁷⁵ לפי ירמיה יג, יז. ⁷⁶ לפי איוב טז, ד. ⁷⁷ לפי תהלים צד, ח. ⁷⁸ לפי איוב לח, ז. ⁷⁹ לפי איוב ט, יט. ⁸⁰ לפי שופטים ו, לא. ⁸¹ לפי ישעיה יח, ב. ⁸² לפי שמואל א ב, כז. ⁸³ לפי שמואל ב כג, כ. ⁸⁴ לפי שיר השירים ה, יא. ⁸⁵ לפי ישעיה יח, ה. ⁸⁶ לפי ישעיה מ, לא. ⁸⁷ לפי דברים כה, יז. ⁸⁸ לפי תהלים ח, ג. ⁸⁹ לפי איוב יט, יח. ⁹⁰ לפי משלי כג, כ. ⁹¹ לפי ירמיה כג, יח. ⁹² לפי ישעיה סא, א. ⁹³ לפי ישעיה סא, א. ⁹⁴ לפי איכה ג, סד. ⁹⁵ לפי דברים א, לח. ⁹⁶ לפי ישעיה ס, ו. ⁹⁷ לפי יואל ד, יח. ⁹⁸ לפי תהלים קד, י. ⁹⁹ לפי ישעיה מג, כ. ¹ לפי הושע יד, ח. ² לפי ויקרא כה, י. ³ לפי תהלים קטו, יג.

שועלים קטנים היו אלה המתעים⁴, וחכמת מה להם⁵ לרעות בגנים⁶ סודות הנבואה עליונים ותחתונים⁷, חדשים מקרוב באו לא ידעו ולא יבינו⁸. ונגד פניהם נבונים⁹, הנמצא כזה¹⁰ בחכמי המשנה והתלמוד המה הגיבורים יסודי התורה ולוחות האבנים, הלא הם הוכיחו הגאולה העתידה מכח הכתובים ויחפרוה ממטמונים¹¹ מעדן עדנים ורמזים אחרים מכתובים שונים, הקימו ניחוחים, כי כן קבלו פירוש הכתובים בקבלה מהנביאים פנים אל פנים¹², וכתבו זה בתלמוד ובמדרשות, להשיב לב אבות על בנים¹³ ונפשות אביונים¹⁴. גם המפרשים הראשונים כיונתן בן עוזיאל שומר אמונים¹⁵, ואחריו רש"י צדיק יסוד עולם¹⁶ מעין גנים¹⁷ שפירש כל ספרי הקודש מרוח אונים, וגם בני הקמחי¹⁸ חכמים ונבונים וזולתם מהמפרשים האמתיים, הציבו להם ציונים שנים עם עדנים¹⁹ בכתובים, להוכיח ולהכריח תשועת יי'²⁰ אשר יעשה לעמו. ונקמת אויביו משתה שמרים משתה שמנים²¹, ועל מה נשמו אמונים, ומה הגיע אליהם לשפוך חמת תנינים²² תחת רוח חן ותחנונים²³, ולחם אונים²⁴ תחת כנף רננים²⁵ לסלף דברי הנביאים, ששפתותיהם שושנים²⁶, ולהשלכים אחרי גום²⁷ באמרם שבא יומם ועבר ענינם וקיצם, ועלה כולו קמשונים²⁸. אין זה כי אם שבאנשים האלה פסו אמונים²⁹ והצרעת זרחה במצחם³⁰, ויתערבו בגוים³¹ בבני יונים וילמדו ממעשיהם³² ולעשות כוונים כוזבים בכתובים ובעו מצפונים שמא יאמרו הלא רבי הלל חכם גדול היה וחסון הוא כאלונים³³, והיו דבריו זה כמה שנים אין משיח להם לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה³⁴, האוכלים למעדנים³⁵ יסכר פי דוברי שקר³⁶, אין להם לתלות באילן גדול כזה, כי יש בדבריו חכמה ודעת³⁷ פרדס רימונים³⁸, כוונות נכבדות מזהב ורב פנינים³⁹, שלא בא רבי הלל חלילה להכחיש הגאולה העתידה, כפושעי הגוים מואבים ועמונים כי אם לומר שלא יבוא משיח בזכות ישראל ומכח תשובתו. ולכן אמר: "אין להם משיח לישראל" (סנהדרין צט, ע"א), ולא אמר אין בן דוד בא כמנהגם. וישארו אם כן הייעודים כולם על הגאולה העתידה בשם יתברך בעתה יחישנה⁴⁰, נתונים נתונים⁴¹.

footnotes: ⁴ לפי איכה ג, ה. ⁵ לפי ירמיה ח, ט. ⁶ לפי שיר השירים ו, ב. ⁷ לפי תמורה טז, ע"א. והרבה. ⁸ לפי ישעיה מד, יח. ⁹ לפי ישעיה ה, כא. ¹⁰ לפי בראשית מא, לח. ¹¹ לפי איוב ג, כא. ¹² לפי בראשית לב, לא; שמות לג, יא. ¹³ לפי מלאכי ג, כד. ¹⁴ לפי תהלים עב, יג. ¹⁵ לפי ישעיה כו, ב. ¹⁶ לפי משלי י, כה. ¹⁷ לפי שיר השירים ד, טו. ¹⁸ הרד"ק ואביו. ¹⁹ לפי שמואל ב א, כד. ²⁰ לפי איכה ג, כו. ²¹ לפי ישעיה כה, ו. ²² לפי דברים לב, לג. ²³ לפי זכריה יב, י. ²⁴ לפי הושע ט, ד. ²⁵ לפי איוב לט, יג. ²⁶ לפי שיר השירים ה, יג. ²⁷ לפי נחמיה ט, כו. ²⁸ לפי משלי כד, לא. ²⁹ לפי תהלים יב, ב. ³⁰ לפי דה"י ב' כו, יט. ³¹ לפי תהלים קו, לה. ³² לפי תהלים קו, לה. ³³ לפי עמוס ב, ט. ³⁴ ראה: סנהדרין צח, ע"ב. ³⁵ לפי איכה ד, ה. ³⁶ לפי תהלים סג, יב. ³⁷ לפי משלי ל, ג; קהלת א, יז; ב, כו. ³⁸ לפי שיר השירים ד, יג. ³⁹ לפי משלי כ, טו. ⁴⁰ לפי ישעיה ס, כב. ⁴¹ לפי במדבר ח, טז.

ורב יוסף האשימו⁴², לפי שהיה מחליש כח התשובה והוכיח מדברי זכריה (זכריה ט, ט), שאמר: "הנה מלכך יבא לך" – שיבא בזכות ישראל, וכמו שאמר שם: "שובו לבצרון אסירי התקוה" (שם שם, יב), וכל זה לתת שפה לנאמנים⁴³. ואולי כיוון באותו מאמר, שבזמן הגאולה העתידה בשבת ישראל על אדמתם, לא יהיה להם מלך משוח בשמן והיתה ליי' המלוכה⁴⁴ הנותן לאין רוזנים ושנבואת ישעיהו בפרשת "ויצא חוטר" (ישעיה יא, א) כבר נתקיימה ואכלוה בימי חזקיהו לא שיכחיש גאולת ישראל ונקמת האויבים, ושאר הייעודים הטובים, כדברי הנביאים וטעם זקנים⁴⁵. ורב יוסף הכריח שימלוך מלך המשיח מדברי זכריה, שהיה אחרי מות חזקיהו שנים ושנים.

footnotes: ⁴² את רבי הלל. ⁴³ לפי איוב יב, כ. ⁴⁴ לפי עובדיה א, כא. ⁴⁵ לפי איוב יב, כ.

וכבר ביארתי במאמר 'ישועות משיחו'⁴⁶ אשר יעדתי לבאר מאמרי חכמינו זכרונם לברכה במשיח ובגאולה פורש זה המאמר וחמודותיו הגליונים והסדינים⁴⁷, על כן אמרתי חלילה חלילה לחכמי התלמוד משלוח מדנים⁴⁸ תלונות בני ישראל⁴⁹, אשר המה מלינים הבוז לגאיונים⁵⁰ אלה שאחרונים שהיו לעמנו סרבנים וסלונים⁵¹, ויחליפו את משכורתם וגמולם אשר קנו לגאולתם עשרת מונים⁵² יען וביען⁵³ כלל עמים, עם היותם רבבה כצמח השדה⁵⁴, המונים המונים⁵⁵ וגובה להם, ויראה להם כגובה ארזים⁵⁶ והרים גבנונים⁵⁷. ואם כל טובה והצלחתם, שיושבים על אדמתם דשנים ורעננים⁵⁸, הנה כי ידברו אלינו תועבות גדולות⁵⁹, והביאו בכליותינו חצים שנונים⁶⁰, טענות כוזבות ומילים מכבידים, וילדי זנונים⁶¹ לא ירעו ולא ישחיתו⁶² דבריהם אלינו, ובכל עת יהיו בגדינו לבנים⁶³. כי זה יאמר ליי' אני יתן אל לבו⁶⁴ כי הם נחשים צפעונים⁶⁵, לשונם חרב חדה⁶⁶ וראש פתנים⁶⁷, אין בפימו נכונה קרבם⁶⁸, בתימו לעולם⁶⁹, בית הבר, מחסה לשפנים⁷⁰.

footnotes: ⁴⁶ פרק ג'. ⁴⁷ לפי ישעיה ג, כג. ⁴⁸ לפי משלי ו, יט. ⁴⁹ לפי במדבר יד, כז. ⁵⁰ לפי תהלים קכג, ד. ⁵¹ לפי יחזקאל ב, ו. ⁵² לפי בראשית לא, ז. ⁵³ לפי ויקרא כו, מג. ⁵⁴ לפי יחזקאל טז, ז. ⁵⁵ לפי יואל ד, יד. ⁵⁶ לפי עמוס ב, ט. ⁵⁷ לפי תהלים סח, יז. ⁵⁸ לפי תהלים צב, טו. ⁵⁹ לפי יחזקאל ח, ו. ⁶⁰ לפי ישעיה ה, כח. ⁶¹ לפי הושע א, ב. ⁶² לפי ישעיה יא, ט. ⁶³ קהלת ט, ח. ⁶⁴ לפי קהלת ז, ב. ⁶⁵ לפי ירמיה ח, יז. ⁶⁶ ישעיה מט, ב. ⁶⁷ לפי דברים לב, לג. ⁶⁸ לפי תהלים ה, י. ⁶⁹ לפי תהלים מט, יב. ⁷⁰ לפי תהלים קד, יח.

ומי יאמין לשמועתם והיא שנאה תעורר מדנים⁷¹, אבל שלומי אמוני ישראל⁷² זרע קדש⁷³, נטע נעמנים⁷⁴ חכמים וזקנים גם שב גם ישיש⁷⁵. ואם בגבורות שמונים⁷⁶, כי יצא אש⁷⁷ מדבריהם ומספריהם הלא ימס לב העם⁷⁸ ותאכל בקצה המחנה⁷⁹, ונתון להם זרעונים⁸⁰ זרע רע לזרוע אפיקורוסות בלבם לפני לפנים⁸¹, לאמר משיח אלהי יעקב⁸² חמק עבר⁸³ מה אנחנו יושבים פה ולא נבא עוד בעיר יי'⁸⁴ ובית מקדשו שער הפנים⁸⁵. כי הנה בלכת החיות המתחכמות האלה בדעות לעומתם ילכו אופנים⁸⁶. ואמנם מה יהא דינו של כל אחד מהאנשים, ובמה יתחטא על חלומותיו⁸⁷ ועל דבריו הלא לאלהים פתרונים⁸⁸, כי הם החטיאו את הרבים ואשר באו מתוך דבריהם באש ובמים הזדונים⁸⁹, ויתנו אנשי אמונה⁹⁰ בני ציון⁹¹ היקרים, מינים ובלתי מאמינים כארחות דדנים⁹² כמשפט הצידונים⁹³.

footnotes: ⁷¹ לפי משלי י, יב. ⁷² לפי שמואל ב כ, יט. ⁷³ לפי ישעיה ו, יג. ⁷⁴ לפי ישעיה יז, י. ⁷⁵ לפי איוב טו, י. ⁷⁶ לפי תהלים צ, י. ⁷⁷ לפי שמות כב, ה. ⁷⁸ לפי יהושע יד, ח. ⁷⁹ לפי במדבר יא, א. ⁸⁰ לפי דניאל א, טז. ⁸¹ לפי יומא מד, ע"א. ⁸² לפי שמואל ב כג, א. ⁸³ לפי שיר השירים ה, ו. ⁸⁴ לפי תהלים מח, ט. ⁸⁵ לפי זכריה יד, י. ⁸⁶ לפי יחזקאל א, יט; י, טז. ⁸⁷ לפי בראשית לז, ח. ⁸⁸ לפי בראשית מ, ח. ⁸⁹ לפי תהלים קכד, ה. ⁹⁰ לפי שבת קיט, ע"ב. ⁹¹ לפי יואל ב, כג. ⁹² לפי ישעיה כא, יג. ⁹³ לפי שופטים יח, ז.

מחבלים כרמים⁹⁴, היו האנשים האלה⁹⁵ על ההרים הרמים⁹⁶, על הרי בשמים,⁹⁷ כרם יי' צבאות⁹⁸ בית ישראל⁹⁹, אשר מצא את האימים¹ באורך הימים². ואיש יהודה נטע שעשועיו³ העם נכלמים⁴, זאת נחמתם בעניים ואורך גלותם, תקוות גאולתם, ומאמר האל תמים ארפאהו ואנחהו ואשלם נחומים⁵. ועתה כי יראו חכמים הסבו את לבם אחורנית, חבלו תקוותם ותוחלתם, חבלים נפלו להם בנעימים⁶, חבליהם תשלחנה⁷ ידיהם על תורת האלהים⁸ וייעודיה, ויורו בהם פירושים נשחתים ופנים נזעמים⁹ חבלי נביאים, כי חבלו וזייפו כוונות ייעודיהם הגדולים והעצומים, כחשו ביום נקם שנת שלומים¹⁰, אשר הוגה יי'¹¹ תוכחות בלאומים¹² לאחרית הימים¹³. אבל פרשו רשת משטח חרמים¹⁴, בפינת תחיית המתים גבורת גשמים¹⁵ וחזור נשמות לימי עלומים, שאנחנו ישני אדמת עפר¹⁶ היינו כחולמים¹⁷. ועם היות אמת הדבר, גלוי לכל העמים¹⁸ שבחוהו כל האומים¹⁹ ועובדי צלמים. הלא אלה חכמינו הנכבדים, פירשוהו משל על בני הגלות הנחשבים כמתים ושמלתם מגוללה בדמים²⁰, ואמרו שהתחייה היתה גאולתם, שחן וכבוד יתן יי' לא ימנע טוב להולכים בתמים²¹. ועם זה אמרו לא כחדו, שאותה גאולה שכינו הנביאים בשם התחייה היתה פקידת בית שני, ששמם יהלוך עליו אימים. ובדרך הזה שרפו כל מועדי אל בארץ²² עם גחלי רתמים²³, את החסד ואת הרחמים²⁴, הגאולה והתחייה תשועת עולמים²⁵. ויהיו שניהם ערומים²⁶, בעלי מומים ועדים זוממים, כהבלי הגוים מגשימים²⁷, שמעו זאת כל העמים²⁸, החכמים האלה בעינם המה אשורים ולטושים ולאומים²⁹ חורשי און³⁰, ומחשבות ערומים³¹ שקופים אטומים³², וזורעי עמל יקצרוהו³³ אלומים אלומים³⁴ לא שמעו בקול יי'³⁵ ולא האמינו בנפלאותיו, האורים והתומים מהרסינו ומחריבינו ממנו היו, ועליו חרפה שברה נפשי אנושה ואקוה לנוד ואין למנחמים³⁶ ואיננו.

footnotes: ⁹⁴ לפי שיר השירים ב, טו. ⁹⁵ לפי בראשית לד, כא. ⁹⁶ לפי בראשית יב, ב. ⁹⁷ לפי שיר השירים ח, יד. ⁹⁸ לפי ישעיה ה, ז. ⁹⁹ לפי שמות טז, לא; מ, לח. ¹ לפי בראשית יד, ה. ² לפי תהלים כא, ה. ועוד. ³ לפי ישעיה ה, ז. ⁴ לפי שמואל ב י, ה. ⁵ לפי ישעיה נז, יח. ⁶ לפי תהלים טז, ו. ⁷ לפי איוב לט, ג. ⁸ לפי נחמיה ח, ח. ⁹ לפי משלי כה, כג. ¹⁰ לפי ישעיה לד, ח. ועוד. ¹¹ לפי איכה א, יב. ¹² ישעיה נה, ד. ¹³ לפי בראשית מט, א. ¹⁴ לפי יחזקאל כו, ה; יד. ¹⁵ לפי תענית ב, ע"א. ¹⁶ לפי דניאל יב, ב. ¹⁷ לפי תהלים קכו, א. ¹⁸ לפי אסתר ג, יד; ח, יג. ¹⁹ לפי תהלים קיז, א. ²⁰ לפי ישעיה ט, ד. ²¹ לפי תהלים פד, יב. ²² לפי תהלים עד, ח. ²³ לפי תהלים קכ, ד. ²⁴ לפי ירמיה טז, ה. ²⁵ לפי ישעיה מה, יז. ²⁶ לפי בראשית ב, כה. ²⁷ לפי ירמיה יד, כב. ²⁸ לפי תהלים מט, ב. ²⁹ לפי בראשית כה, ג. ³⁰ לפי איוב ד, ח. ³¹ לפי איוב ה, יב. ³² לפי מכלים א' ו, ד. ³³ לפי איוב ד, ח. ³⁴ לפי בראשית לז, ז. ³⁵ לפי יהושע ה, ו. ועוד. ³⁶ לפי תהלים סט, כא.

על כן, על האגרת הזאת דברתי אל לבי אני יצחק בן השר אדון יהודה אברבנאל זכר צדיק לברכה**,** ואמרתי עת לעשות לה'³⁷ מנחה וזבח שלמים, ועל דבר כבוד שמו³⁸, לבי לבי שא נא כליך וצודה לי ציד³⁹, בשר שגיא⁴⁰, אלים מאדמים⁴¹ או כמו בן ראמים⁴², קח לך סמים⁴³ מרוקחים ועשה לי מטעמים⁴⁴ – פירושים יפים אמתיים, חכם ממתקים וכולם מחמדים⁴⁵ בביאור נבואות העתיד, באופן שלא יוכלו החרטומים מלכי הארץ⁴⁶, וכל לאומים ומפרשי עמנו המשקרים, הוי חכמים לדבר עוד על דברי הנביאים כזבים תשביח שאון ימים, שאון גליהם והמון לאומים⁴⁷.

footnotes: ³⁷ לפי תהלים קיט, קכו. ³⁸ לפי תהלים עט, ט. ³⁹ לפי בראשית כז, ג. ⁴⁰ לפי דניאל ז, ה. ⁴¹ לפי שמות לו, יט. ⁴² לפי תהלים כט, ו. ⁴³ לפי שמות ל, לד. ⁴⁴ לפי בראשית כז, ד. ⁴⁵ לפי שיר השירים ה, טז. ⁴⁶ לפי יהושע יב, א. ועוד. ⁴⁷ לפי תהלים סה, ח.

ואחרי אשר חננך האלהים⁴⁸, דעת לב שומע⁴⁹ בלימודים, מנעך מבוא בדמים⁵⁰ מחשבות דקות ושדופות קדים⁵¹, והבדליך מן התועים⁵² חובר חבר⁵³ קוסם קסמים⁵⁴, החזק מגן וצנה⁵⁵ וקומה, בעזרת יי' כגבורים עד אשר ישימו יד לפה⁵⁶ המתפקרים יהיו כולם כלבים אלמים⁵⁷. אז אמרתי, הנה באתי במגלת ספר⁵⁸ ולחפש אמתחות הנבואות, בגדול אחל מקרני ראמים⁵⁹, משה איש האלהים⁶⁰ הוא מיומים⁶¹ ובלעם שולח ברגליו להיותו יודע דעת עליון⁶², אף כי היה איש בליעל⁶³ ואיש דמים⁶⁴. ואחריהם כל שאר הנביאים שנבאו על הגלות מקדם שנות עולמים⁶⁵. ואבחר מהם הייעודים המורים בהכרח על הגאולה העתידה, ושבתי בבית ה' לאורך ימים⁶⁶, שאין דרך לפרשם בדרך רוחני על עניני הנפש בלבד⁶⁷ כאשר רגשו גוים ולאומים⁶⁸. ולא גם כן על ימי חזקיהו ובבית שני כדברי המשחיתים⁶⁹, שנתנו את הכסף באבנים ואת הארזים כשקמים⁷⁰.

footnotes: ⁴⁸ לפי בראשית לג, יא. ועוד. ⁴⁹ לפי מלכים א ג, ט. ⁵⁰ לפי שמואל א כה, כו; לג. ⁵¹ לפי בראשית מא, כג. ⁵² לפי תפילת שחרית. ⁵³ לפי דברים יח, יא. ⁵⁴ לפי דברים יח, י. ⁵⁵ לפי ירמיה מו, ג. ⁵⁶ לפי משלי ל, לב. ⁵⁷ לפי ישעיה נו, י. ⁵⁸ לפי תהלים מ, ח. ⁵⁹ לפי שבת קז, ע"ב. ⁶⁰ לפי דברים לג, א. ועוד. ⁶¹ לפי הושע ו, ב. ⁶² לפי במדבר כד, טז. ⁶³ לפי שמואל ב כ, א. ⁶⁴ לפי שמואל ב טז, ח. ⁶⁵ לפי תהלים עז, ו. ⁶⁶ לפי תהלים כג, ו. ⁶⁷ כדעת חכמי הנוצרים. ⁶⁸ לפי תהלים ב, א. ⁶⁹ חכמי ה'כת הנזכרת'. ⁷⁰ לפי מלכים א י, כז.

ואפרש הנבואות ההמה כאשר עם לבבי⁷¹, כי ראיתי בדברי המפרשים להם ספקות ודחקים מפורסמים, ולא אכריח פירושם מדברי חכמינו זכרונם לברכה ודרשותיהם כי אם מפשוטי הכתובים, כפי השכל הישר כדרך המתווכחים אשכילה בדרך תמים⁷². וכבר עשיתי גם כן על ספר דניאל ומראותיו, מאמר⁷³ בפני עצמו מה יפו פעמיו⁷⁴ ודבריו הנעימים.

footnotes: ⁷¹ לפי יהושע יד, ז. ועוד. ⁷² לפי תהלים קא, ב. ⁷³ ספר 'מעיני הישועה'. ⁷⁴ לפי שיר השירים ז, ב.

ואזכור הנביאים בשם מבשרים, כי כולם יחדיו ירננו תהילות יי'⁷⁵, יבשרו בהסכמה רבה והיו תואמים. והיה כל מבקש יי'⁷⁶ מחכה לתשועתו יבא אל הספר הזה, אז יבין יראת יי'⁷⁷ ודעת קדושים, יפר עצת גוים יניא מחשבות עמים⁷⁸.

footnotes: ⁷⁵ לפי תהלים עח, ד. ⁷⁶ לפי שמות לג, ז. ⁷⁷ לפי ישעיה לג, ו. ועוד. ⁷⁸ לפי תהלים לג, י.

ויען וביען⁷⁹ המאמר הזה צופה, נתתיו לבית ישראל⁸⁰ וקורא בראש ההרים⁸¹, לכן קראתיו משמיע ישועה, כי הוא ישמיע תשועת ה'⁸² ובנין ביתו אשר יעשה במקדשו, ויבן כמו רמים⁸³. אך שתים⁸⁴ ראיתי להודיעך פה אמת היא, שכבר באו לנביא אחר נבואות רבות על הגאולה ויחדיו יהיו תמים⁸⁵. כי כן ראה ישעיהו מפלת בבל וירמיהו חורבן מצרים פעמים הרבה, והיה זה לחוזק אימות הנבואה ונדיבות הנותן יתברך בהודיעו חסדיו שיתן אותם לרחמים⁸⁶. ולכן אין סתירה ביניהם בעצם הדבר, כי כולם נתנו מרועה אחד⁸⁷, והם אחים לא יפרדו, מבטן אחד יצאו⁸⁸ והנה תאומים⁸⁹. והשנית, שבדברי הנביאים פעם יהיה הדיבור לנכח⁹⁰ ופעם לנסתר. כי כן היה דרך המדברים מימים קדומים, פעם ידברו על ישראל בלשון יחיד להיותו כלל, ופעם בלשון רבים בבחינת הפרטים. ואין בדיבור הזה חולשה אין לו דמים⁹¹. פעם יכנה ישראל בלשון זכר – כנגד העם, ופעם בלשון נקבה – כנגד האומה. ולכן נקראו אלמנות ויתומים, וכמו שאעיד במקומות.

footnotes: ⁷⁹ לפי ויקרא כו, מג. ⁸⁰ לפי ישעיה סג, ז. ⁸¹ לפי ישעיה ב, ב. ⁸² לפי איכה ג, כו. ⁸³ לפי תהלים עח, סט. ⁸⁴ לפי איוב יג, כ. ⁸⁵ לפי שמות כו, כד. ⁸⁶ לפי תהלים קו, מו. ⁸⁷ לפי קהלת יב, יא. ⁸⁸ לפי דברים כח, ז. ⁸⁹ לפי בראשית לח, כז. ⁹⁰ גלוי. ⁹¹ לפי שמות כב, א.

והנה אקצר פה בביאורי הנבואות האלה וארחיב המאמר בהם בפירושי לנביאים, ובקצתם אעשה שמה התחלות הנבואות זולת מה שאעשה פה, כפי צורך המקומות. וכדי לעשות שם הדברים שלמים, כי אין הכונה פה כי אם לתת בפי המעיינים שיר חדש⁹² ואמרי יושר להשיב את האפיקורוס⁹³, וכל רבים עמים ואל אלהים אשים דברתי⁹⁴, אל תאסוף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים⁹⁵, הפלא חסדך מושיע חוסים ממתקוממים⁹⁶. ואמנם מה היום מימים להשמיע ישועה בקול גדול⁹⁷ – קול רעמים, הלא הוא בעבור שהאמנתי שבאו ימי השלום באו ימי הפקודה⁹⁸, כי יודע יי' ימי תמימים⁹⁹.

footnotes: ⁹² לפי ישעיה מב, י. ועוד. ⁹³ לפי אבות ב, יד. ⁹⁴ לפי איוב ה, ח. ⁹⁵ לפי תהלים כו, ט. ⁹⁶ לפי תהלים יז, ז. ⁹⁷ לפי שמואל א ז, י. ⁹⁸ לפי הושע ט, ז. ⁹⁹ לפי תהלים לז, יח.

וכרמינו סמדר תשועת יי'¹ וגאולת עמו, כרם חמר ענו לה² לא בא יומה חדשה, ומועדה לא תמיש מעשות פרי לא הבשילו אשכולותיה, עוד תשוב תהיה כענף עץ עבות³ פרי עץ הדר⁴, גפן בוקק ישראל⁵ היה בגלותו, ויהי לגפן סוררת מגפן סדום ומשדמות עמורה⁶. על כן פרצו גדריה יכרסמנה חזיר מיער⁷ הוא עשו אבי אדום⁸, וישיתה בתה וארוה כל עוברי דרך⁹, מואב והגרים עם אהלי קדר¹⁰, הגפן הובישה¹¹, כי אין יבול בגפנים אין ענבים בגפן יונקתו תיבש שלהבת¹², כיבוש קצירה ובנפול עלה מגפן¹³, לפני כל חציר ייבש¹⁴ גפני לשמה¹⁵. וכל עץ רענן¹⁶ יבש היה כעץ וקוץ ודרדר¹⁷ לא אומללה הגפן, וכל עץ יבש לא תכבה¹⁸. ואף כי ספו תמו¹⁹ ענפיה סורי הגפן נכריה²⁰ לא מפני זה מתחת שרשיו ייבשו²¹. הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה²² הגפן תחת פריה. ועץ השדה פריו יתן²³ בעתו, עוד ינובון בשיבה²⁴, קדש הלולים ליי'²⁵ איש לא נעדר²⁶, בעתה יחישנה²⁷ יראה ויפקוד גפן זאת מריח מים תפריח²⁸, וממי הברכה העליונה פרוח תפרח²⁹ כפתוריה, ופרחיה ממנה יהיו כאשכולות הגפן בחצרות אלהינו יפריחו³⁰, יציץ ופרח ישראל³¹ על רצפת בהט ושש ודר³², ואמר ביום ההוא³³ אודך יי' כי אנפת בי³⁴, השימות את גפני ותאנתי ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח³⁵ והולידה והצמיחה ואוהביה יאכל פריה³⁶, והיה פריה למאכל ועלהו לתרועה³⁷.

footnotes: ¹ לפי איכה ג, כו. ² לפי ישעיה כז, ב. ³ לפי ויקרא כג, מ. ⁴ לפי ויקרא כג, מ ⁵ לפי הושע י, א. ⁶ לפי דברים לב, לב. ⁷ לפי תהלים פ, יד. ⁸ לפי בראשית לו, ט. ⁹ לפי תהלים פ, יג. ¹⁰ לפי שיר השירים א, ה. ¹¹ לפי יואל א, יב. ¹² איוב טו, ל. ¹³ לפי ישעיה לד, ד. ¹⁴ לפי איוב ח, יב. ¹⁵ לפי יואל א, ז. ¹⁶ לפי דברים יב, ב. ועוד. ¹⁷ לפי בראשית ג, יח. ¹⁸ לפי ויקרא ו, ה. ¹⁹ לפי תהלים עג, יט. ²⁰ לפי ירמיה ב, כא. ²¹ לפי איוב יח, טז. ²² לפי בראשית כט, ז. ²³ לפי ויקרא כו, ד. ²⁴ לפי תהלים צב, טו. ²⁵ לפי ויקרא יט, כד. ²⁶ לפי שמואל ב יז, כב. ²⁷ לפי ישעיה ס, כב. ²⁸ לפי איוב יד, ט. ²⁹ לפי ויקרא יג, יב. ³⁰ לפי תהלים צב, יד. ³¹ לפי ישעיה כז, ו. ³² לפי אסתר א, ו. ³³ לפי בראשית כו, לב. ועוד. ³⁴ לפי ישעיה יב, א. ³⁵ לפי ישעיה מה, ח. ³⁶ לפי משלי כז, יח. ³⁷ לפי יחזקאל מז, יב.

מי כמוכה באלים יי' מי כמוכה נאדר³⁸, שם תצמיח קרן לדוד³⁹ צמח שמו⁴⁰, ומתחתיו יצמח על גפן פוריה⁴¹ יפרח כשושנה⁴², ויוצא פרח ויצץ ציץ⁴³ כציץ השדה כן יציץ⁴⁴, יהיה צמח יי' לצבי ולכבוד⁴⁵ וכסאו כשמש נגדו עליון למלכי ארץ⁴⁶, כי כן נשבע לדוד באמונתו נדר. ואני המדבר באתי במשעול הכרמים⁴⁷ זה ימים, בינותי בספרים לראות הפרחה הגפן⁴⁸, וראיתי דברי הנביאים פה אחד יעידון, שאיש מלחמה⁴⁹ שמו נטע כרם ולא חללו,⁵⁰ ילך וישוב לביתו ומיטב כרמו ישלם⁵¹, אף כי בגלותינו זה חשך השמש בצאתו וירח⁵² קדר. ועוד ראיתי שצץ המטה וקם שבט מישראל⁵³, ועת הזמיר הגיע⁵⁴. והנה הגפן לפני והיא כפורחת, ואמרתי אכן קרובה ישועתנו לבא, ותפרח כחבצלת בטרם תצמחנה חדשות אשמיע אתכם⁵⁵. וגם כי מצאונו צרות רבות ורעות⁵⁶, חבלי משיח הם עת צרה ליעקב וממנה יושע⁵⁷. והיתה ליי' המלוכה⁵⁸, מלכותיה מלכות עולם ושולטניה עם דר ודר⁵⁹.

footnotes: ³⁸ לפי שמות טו, יא. ³⁹ לפי תהלים קלב, יז. ⁴⁰ לפי זכריה ו, יב. ⁴¹ לפי ישעיה לב, יב. ⁴² לפי הושע יד, ו. ⁴³ לפי במדבר יז, כג. ⁴⁴ לפי תהלים קג, טו. ⁴⁵ לפי ישעיה ד, ב. ⁴⁶ לפי תהלים פט, כח. ⁴⁷ לפי במדבר כב, כד. ⁴⁸ לפי שיר השירים ו, יא. ⁴⁹ לפי שמות טו, ג. ⁵⁰ לפי דברים כ, ו. ⁵¹ לפי שמות כב, ד. ⁵² לפי ישעיה יג, י. ⁵³ לפי במדבר כד, יז. ⁵⁴ לפי שיר השירים ב, יב. ⁵⁵ לפי ישעיה מב, ט. ⁵⁶ לפי תהלים עא, כ. ⁵⁷ לפי ירמיה ל, ז. ⁵⁸ לפי עובדיה א, כא. ⁵⁹ לפי דניאל ג, לג.

מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום,מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך.קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו,כי עין בעין יראו בשוב ה' את ציון (ישעיה נב, ז-ח).

וזה זכרון המבשרים במספר שמות וזכרון הנבואות, שכל אחד מהם נבא על הגאולה העתידה ותשועת יי'⁶⁰.

footnotes: ⁶⁰ לפי איכה ג, כו.

המבשר הראשון משמיע ישועה, הוא בלעם בן בעור בנבואה אחרונה מנבואותיו. תחילתה "נאם בלעם בנו בעור" וגו', "נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון" וגו', עד "וגם הוא עדי אובד" (במדבר כד, ג- כד).

המבשר השני משמיע ישועה הוא משה רבינו עליו השלום. ויש בתורתו ארבע נבואות על זה, וכולם באו בספר אלה הדברים – משנה התורה "אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א, א), והם אלו:

הנבואה הא' – בפרשת עקב. תחילתה "למען ירבו ימיכם" וגו', עד "כימי השמים על הארץ" (דברים יא, כא).

הנבואה הב' – בפרשת שופטים. תחילתה "ואם ירחיב יי' אליהך את גבולך" וגו', עד "השלש האלה" (דברים יט, ח-ט).

הנבואה הג' – בפרשת נצבים. תחילתה "והיה כי יבאו עליך כל הדברים" וגו', עד "כי המצוה הזאת" (דברים ל, א-יא).

הנבואה הד' – בפרשת האזינו. תחילתה "הלא הוא כמוס עמדי" וגו', עד סוף השירה (דברים לב, לד-נב).

המבשר השלישי משמיע ישועה הוא ישעיהו בן אמוץ. ויש בדבריו ט"ו נבואות היותר מוכרחות ומפורשות שבספרו, והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים נכון יהיה" וגו', עד "בית יעקב לכו ונלכה" וגו' (ישעיה ב, ב-ה).

הנבואה הב' – תחילתה "האדון יי' צבאות מסעף פארה" וגו' (ישעיה י, לג), עד "משא בבל אשר חזה" (שם יג, א).

הנבואה הג' – תחילתה "הוי ארץ צלצל כנפים" וגו' (ישעיה יח, א), עד "משא מצרים הנה יי' רוכב" (שם יט, א).

הנבואה הד' – תחילתה "משא מצרים הנה יי' רוכב על העב קל" (שם), עד "בשנת בא תרתן אשדודה" (שם כ, א).

הנבואה הה' – תחילתה "הנה ה' בוקק הארץ ובולקה" וגו' (ישעיה כד, א), עד "אורח לצדיק מישרים" (שם כו, ז).

הנבואה הו' – תחילתה "ארח לצדיק מישרים" וגומר (ישעיה כו, ז), עד "הוי עטרת גאות שכורי אפרים" (שם כח, א).

הנבואה הז' – תחילתה "קרבו גוים לשמוע" וגו' (ישעיה לד, א), עד "ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו" (שם לו, א).

הנבואה הח' – תחילתה "נחמו נחמו עמי" וגו' (ישעיה מ, א), עד "העניים והאביונים מבקשים מים ואין" (שם מא, יז).

הנבואה הט' – תחילתה "כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גוי" וגו' (ישעיה מט, ז) , עד "אי זה ספר כריתות אמכם" (שם נ, א).

הנבואה הי' – תחילתה "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה'" וגו' (ישעיה נא, א), עד "הנה ישכיל עבדי" (שם נב, יג)

הנבואה הי"א – תחילתה "רני עקרה לא ילדה" וגו' (ישעיה נד, א), עד "כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה (שם נו, א).

הנבואה הי"ב – תחילתה "קומי אורי כי בא אורך" וגו' (ישעיה ס, א), עד "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" (שם סא, י).

הנבואה הי"ג – תחילתה "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי" וגו' (ישעיה סא, י), עד "חסדי ה' אזכיר תהלות ה'" (שם סג, ז)

הנבואה הי"ד – תחילתה "כה אמר ה' כאשר ימצא התירוש באשכול" וגו' (ישעיה סה, ח), עד "השמים כסאי" (שם סו, א).

הנבואה הט"ו – תחילתה "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי" וגו' (שם), עד סוף הספר.

המבשר הד' משמיע ישועה הואירמיהו בן חלקיהו. ויש בספרו ו' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "שובו בנים שובבים נאם יי'" וגו' (ירמיה ג, יד), עד "כי כה אמר ה' לאיש יהודה" (שם ד, ג).

הנבואה הב' – תחילתה "הוי רועים מאבדים ומפיצים" וגו' (ירמיה כג, א), עד "לנביאים נשבר לבי" (שם כג, ט).

הנבואה הג' – תחילתה "כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך" וגו' (ירמיה ל, ב), עד "מצא חן במדבר" (שם לא, א).

הנבואה הד' – תחילתה "מצא חן במדבר" (ירמיה לא, א), עד "אשר היה אל ירמיהו... בשנה העשירית לצדקיהו" (שם לב, א).

הנבואה הה' – תחילתה "ועתה לכן כה אמר יי' אלהי ישראל לעיר הזאת" וגו' (ירמיה לב, לו), עד "כאשר הבאתי אל העם הזה" (שם שם, מב).

הנבואה הו' – תחילתה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור" וגו' (ירמיה לג, א), עד "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' אל נבוכדראצר מלך בבל" (שם לד, א).

המבשר הה' משמיע ישועה הוא יחזקאל בן בוזי. ויש בספרו י' נבואות היותר מבוארות ומפורשות על זה שראיתי בדבריו, והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "בן אדם אחיך אחיך אנשי גאולתך" וגו' (יחזקאל יא, טו), עד "ואדבר אל הגולה את כל דברי" (שם שם, כה).

הנבואה הב' – תחילתה "והעולה על רוחכם" וגו' (יחזאל כ, לב), עד "בן אדם שים פניך דרך תמנה" (שם כא, ב).

הנבואה הג' – תחילתה "בן אדם נהה על המון מצרים" וגו' (יחזקאל לב, יח), עד "בן אדם דבר אל בני עמך" (שם לג, ב).

הנבואה הד' – תחילתה "הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים" וגו' (יחזקאל לד, יא), עד "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" (שם לו, יז).

הנבואה הה' – תחילתה "בן אדם בית ישראל יושבים על אדמתם" וגו' (שם), עד "היתה עלי יד יי'" (יחזקאל לז, א).

הנבואה הו' – תחילתה "היתה עלי יד יי'" וגו' (יחזקאל לז, א), עד "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו" (שם לז, טז).

הנבואה הז' – תחילתה "ואתה בן אדם קח לך עץ אחד" וגו' (שם), עד "בן אדם שים פניך אל גוג" (יחזקאל לח, ב).

הנבואה הח' – תחילתה "בן אדם שים פניך אל גוג "וגו' (שם), עד "בעשרים וחמש שנה לגלותנו" (יחזקאל מ, א).

הנבואה הט' – תחילתה "ובהפלכם את הארץ בנחלה" וגו' (שם מה, א), עד "כי יתן הנשיא מתנה" (יחזקאל מו, טז).

הנבואה הי' – תחילתה "כה אמר יי' אלהים גה גבול אשר תתנחלו" וגו' (שם מז, יג), עד סוף הספר.

המבשר הששי משמיע ישועה הוא הושע בן בארי בנבואה הראשונה מספרו. תחילתה תחלת דבר יי' בהושע וגו' (הושע א, ב), עד "שמעו דבר יי' בית ישראל" (שם ד, א).

המבשר השביעי משמיע ישועה הוא יואל בן פתואל בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר" וגו' (יואל ג, א), עד סוף הספר.

המבשר השמיני משמיע ישועה הוא עמוס בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל" וגו' (עמוס ט, ז), עד סוף הספר.

המבשר התשיעי משמיע ישועה הוא עובדיה בנבואה כולה שהיא אחד, ומדובקת. ושם פירשתי ענין כל הנבואות שנבאו שאר הנביאים על אדום.

המבשר העשירי הוא מיכה המורשתי. ויש בספרו שתי נבואות לעתיד היותר מבוארות ומפורשות שראיתי בדבריו, והן אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "והיה באחרית הימים יהיה הר בית יי'" וגו' (מיכה ד, א), עד "שמעו נא את אשר יי' אומר" (שם ו, א).

הנבואה הב' – תחילתה "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי" וגו' (מיכה ז, ח), עד סוף הספר.

המבשר הי"א משמיע ישועה הוא חבקוק. ולהיות נבואותו מקושרת פירשתיה כולה מתחילת הספר ועד סופו.

המבשר הי"ב משמיע ישועה הוא צפניה בן כושי בן גדליה בן מריה בן חלקיה בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "לכן חכו לי נאם יי' ליום קומי לעד" וגו', עד סוף הספר.

המבשר הי"ג משמיע ישועה הוא חגי. ויש בספרו לעתיד נבואה אחת, תחילתה "בשביעי בעשרים ואחד⁶¹ לחודש היה דבר יי'" וגו' (חגי ב, א), עד "בעשרים וארבעה⁶² לתשיעי" (שם שם, יח).

footnotes: ⁶¹ בנדפס: "בז' בכ"א" ⁶² בנדפס: "בכ"ד"

המבשר הי"ד הוא זכריה בן בכריה בן עדוא. ויש בספרו לעתיד לבא ד' נבואות, שהן מוכרחות ומפורשות בענינם, לא ראיתי כהנה בכל תרי עשר נביאים והם אלו:

הנבואה הא' – תחילתה "ראיתי הלילה והנה איש רוכב" וגו' (זכריה א, ח), עד "ויראני את יהושע הכהן הגדול" (שם ג, א).

הנבואה הב' – תחילתה ויהי בשנת שתים⁶³ לדריוש וגו' (זכריה א, א), עד "ארעה⁶⁴ את צאן ההרגה" (שם יא, ז).

footnotes: ⁶³ בנדפס: "בשנת אחת...". ⁶⁴ בנדפס: "רעה"

הנבואה הג' – תחילתה "משא דבר ה'⁶⁵ על ישראל" וגו' (זכריה ט, א), עד "הנה יום בא ליי' וחולק שללך" (שם יש, א).

footnotes: ⁶⁵ בנדפס חסר.

הנבואה הד' – תחילתה "הנה יום בא ליי' וחולק שללך בקרבך" וגו' (שם), עד סוף הספר.

המבשר הטו' משמיע ישועה הוא מלאכי בנבואה האחרונה מספרו. תחילתה "הוגעתם יי' בדבריכם ואמרתם במה הוגענוך"וגו' (מלאכי ב, יז), עד סוף הספר.

המבשר הטז' משמיע ישועה הוא דוד המלך עליו השלום בספר תהלים, ומלבד המזמורים שבאו בו בדרך תרעומת ותלונת על הגלות, או בדרך תפילה על הגאולה ועל מלך המשיח, הנה עוד ראיתי בספרו יב' מזמורים מיעדים הגאולה העתידה, והם אלו:

המזמור הראשון מאלה הוא מזמור מ"ב "למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערוג" וגו'.

המזמור הב' מאלה הוא מ"ג "שפטני אלהים" והוא גם כן לבני קרח.

המזמור הג' מאלה הוא מ"ו "למנצח לבני קרח על עלמות".

המזמור הד' מאלה הוא מ"ז "למנצח לבני קרח מזמור כל העמים" וגו'.

המזמור הה' מאלה הוא ע"ה "לאסף הודינו לך אלהים" וגו'.

המזמור הו' מאלה הוא ע"ו "לאסף נודע ביהודה אלהים וגו'.

המזמור הז' מאלה הוא פ' "לאסף רועה ישראל האזינה" וגו'.

המזמור הח' מאלה הוא פ"ה "לבני קרח רצית יי' ארצך" וגו'.

המזמור הט' מאלה הוא קי"ז "הללו את יי' כל גוים" וגו'.

המזמור הי' מאלה הוא קי"ח "הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו" וגו'.

המזמור הי"א מאלה הוא קכ"ו "בשוב יי' את שיבת ציון" וגו'.

המזמור הי"ב מאלה הוא קכ"ט "רבת צררוני מנעורי" וגו'.

המבשר הי"ז משמיע ישועה יותר מכל המבשרים הוא דניאל. וכבר באו בספרו חמש מראות מבארות וגלויות בדבר הזה, והן אלו:

המראה הראשונה מהצלם שראה נבוכדנצר בחלומו. תחליתה "ואלו צלם חד שגיא" וגו' (דניאל ב, לא), ועד "באדין מלכא נבוכדנצר" (שם שם, מו).

המראה הב' מהחיות שראה דניאל. תחילתה "בשנת חדה⁶⁶ לבלשצר" וגו' (דניאל ז, א), עד "ומלתא בלבי נטרת" (שם שם, כח).

footnotes: ⁶⁶ בנדפס: "חדא".

המראה הג' – תחליתה בשנת שלש למלכות⁶⁷ בלאשצר המלך חזון נראה אלי דניאל" וגו' (דניאל ח, א), עד "ואשתומם על המראה ואין מבין" (שם שם, כז).

footnotes: ⁶⁷ בנדפס חסר.

המראה הד' – תחילתה "שבועים שבעים נחתך על עמך" וגו' (דניאל ט, כד), עד "כלה ונחרצה תתך על שומם" (שם שם, כז)

המראה הה' – תחילתה "ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון" וגו' (דניאל יא, מ), עד סוף הספר.

הרי לנו על תשועת יי'⁶⁸, וגאולת עמו י"ז מבשרים ומשמיעים ישועה וסימנם מבשר טוב משמיע ישועה, כי עולה במנינו לי"ז. והנה ט"ז המבשרים הראשונים מאלה יבא פירוש נבואתיהם על נכון, כפי הסברא הישרה בספר הזה, וזה האחרון עצמיו שהוא דניאל, כבר בא פירושו בספר 'מעיני הישועה' אשר עשיתי בביאור ספרו בשלמות גדול והרחבה מספקת.

footnotes: ⁶⁸ לפי איכה ג, כו.

והנני מתחיל במה שיעדתי בשם יי'⁶⁹.

footnotes: ⁶⁹ לפי בראשית ד, כו. ועוד.