המזמור הח' הוא מזמור פ"ד⁷⁵ והוא לבני קרח גם כן: "רצית יי' ארצך" (פה, ב). וענינו, שמפני שבמזמור שלפניו זכר המשורר הזה עצמו שישובו ישראל על אדמתם ויבנו בית קדוש לאלהים, כמו שאמר: "אשרי יושבי ביתך" וגו' (פד, ה), לכן במזמור הזה ייעד בענין הגאולה ואופנה באמרו: "רצית יי' ארצך שבת שבות יעקב". והנה אמר זה על יציאת מצרים, שרצה הקב"ה בארצו להושיב שם מעונתו ושב "שבות יעקב" והוא גלות מצרים, שנעשה על ידי יעקב אבינו ברדתו שמה. ועם היות שהיו ביניהם במצרים "נשאת עון עמך וכסית על חטאתם סלה" (פה, ג), כלומר לא לבד לאותם שהיו בגלות מצרים כי אם גם אחרי כן תמיד אל נושא היית להם⁷⁶. ואף על פי שהיה לך עליהם חרון אף היה מחמלתך, כל כך שתמיד "אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך" (פה, ד), ומזה ירמוז למעשה העגל ולשליחות המרגלים ויתר העוונות שחטאו במדבר ובארץ. וכיון שהדבר כן, שתמיד היית לישראל נושא עון ופשע וחטאה⁷⁷, הנה גם עתה בגלותנו זה "שובנו אלהי ישענו, והפר כעסך עמנו הלעולם תנאף בנו" (פה, ה) מבלי שתשוב מחרון אפך, די שתמשוך אפך לדור ודור, אבל לא יהיה לעולם כשם שאתה העדותה בנו על ידי נביאך ענין תחיית המתים וענין קיבוץ הגלויות, והוא אמרו: "הלא אתה תשוב" (פה, ו), וזו היא פינת תחיית המתים "ועמך ישמחו בך" בקיבוץ הגלויות. וכיון שעתיד אתה לעשות כל זה על כן חלינו פניך בכל לב⁷⁸ שתעשה שתי הפליאות האלה במהרה בימנו, והוא אמרו: "הראנו יי' חסדך" (פה, ח), שהוא התחייה; "וישעך תתן לנו", שהוא הגאולה העתידה.

footnotes: ⁷⁵ צ"ל: מזמור פה'. ⁷⁶ לפי תהלים צט, ח. ⁷⁷ לפי שמות לד, ז. ⁷⁸ לפי תהלים קיט, נח.

והנה המשורר אמר: "אשמעה מה ידבר האל יי'" (פה, ט), כמו מה שאמר חבקוק (חבקוק ב, א): "ואצפה לראות מה ידבר בי", כאילו אמר "אשמעה מה ידבר האל" ומה ישיבני על תפילתי זאת, כי באמת הוא ידבר שלום אל עמו⁷⁹ ואל חסדיו ויזהירם שלא ישובו "לכסלה" והם המעשים המגונים שהיו עושים בראשונה. והיתה תשובת השם אליו "אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו" (פה, י), רוצה לומר קרוב יי' לכל קוראיו⁸⁰ וקרובה תשועתו לבוא וישכון כבוד בארצנו⁸¹, והוא השכינה שתשוב לירושלים לעתיד לבוא, כי לא יהיה הענין בזה כמו שהיה בבית שני⁸² שלא שרתה שם שכינת השם גם, שאז יתרבה בעולם החסד⁸³ בין בני אדם והאמת באמונות האמתיות, ולא יהיה עוול בעולם, כי אם צדק ולא מלחמות, כי אם שלום, וזהו "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו" (פה, יא).

footnotes: ⁷⁹ מעין רש"י וראב"ע. ⁸⁰ לפי תהלים קמה, יח. ⁸¹ מעין ראב"ע. ⁸² כראב"ע. ⁸³ מעין רד"ק.

ואמר: "חסד ואמת נפגשו", לפי שה"חסד" שנאמר על שלמות המידות הוא סולם ומדרגה לשלמות הדעות אשר תיאר בשם 'אמת'. וכן אמר: "צדק ושלום נשקו", פירושו שהצדק שכל אדם יצדיק את עצמו כפי היושר ולא יעשה עוול לחברו, הוא השלום וההשקט היישוב המדיני. והכלל שיתחברו השלמויות האלה כולם זה בזה בזמן ההוא ואז "אמת מארץ תצמח" (פה, יב). רוצה לומר, שכלל האנשים ישתתפו ותצמח ביניהם אמת אמונת השם יתברך כעשב בארץ ואז ה"צדק משמים" יהיה "נשקף". רוצה לומר, שיעשה השם יתברך צדקה בארץ בהשפעת הטובות⁸⁴. וכבר ביאר עוד זה באמרו: "גם יי' יתן הטוב" (פה, יג), כלומר מלבד שהאנשים יהיו בעצמם נוטים אל השלמות, הנה השם יתברך יעזרם בזה, כי גם הוא יתן הטוב⁸⁵ וההצלחה ביניהם וארצו תתן יבולה, לפי ש"צדק לפניו יהלך" בכל הארץ "וישם לדרך פעמיו" (פה, יד), כלומר שכל אדם ישים הצדק אשר זכר ב"דרך פעמיו" ובמעשיו. והענין שתמלא הארץ דעה את יי'⁸⁶ ובני אדם לא ירעו ולא ישחיתו. ואפשר לפרש "חסד ואמת נפגשו" וגו', שהחסד הוא מתת אלהים והשפעתו שיבוא כאשר בני אדם יתנהגו באמת ובאמונה האמתית, וכן הצדק האלהי יחול בעולם כאשר יהיה בין בני אדם שלום השקט ובטח, ולכן אמר: "אמת מארץ תצמח", לפי שהוא דבר מוטל על האדם "וצדק משמים נשקף", שהוא השכר האלהי. ואמנם כנגד החסד שהוא גם כן שכר עליון כמו שזכר אמר "גם יי' יתן הטוב", והוא שיצוה יי' חסדו. וכאשר יהיה זה, הנה אז ימצא השלום בין בני אדם, והוא אמרו: "וארצנו תתן יבולה", כי זהו יבול הארץ האמתי והמועיל לאדם. רוצה לומר, השלום שהוא ש"צדק לפניו יהלך", כלומר שכל אדם יצדק עצמו במעשיו ואז ירבה השלום.

footnotes: ⁸⁴ ראה קצת מזה ברד"ק. ⁸⁵ כרד"ק. ⁸⁶ לפי ישעיה יא, ט.

ולפי שבזמן המלחמות חדלו ארחות והולכי נתיבות ילכו עקעקלות⁸⁷, לכן אמר שכאשר האדם "צדק לפניו יהלך ישם לדרך פעמיו" ללכת בדרכים מבלי פחד. גם אפשר לומר שאמר זה כנגד השם יתברך, שכאשר יעשה משפט וצדק בעולם בחורבן הרשעים, כל אדם יצדיק מעשיו, וכמאמר ישעיהו (ישעיה כו, ט): "כי כאשר משפטך לארץ צדק למדו יושבי תבל", ולכן אמר כאן: "כאשר מארץ תצמח" שהאנשים ירדפו אחריו וה"צדק משמים נשקף" לעשות משפט וצדקה⁸⁸ בארץ, הנה אז בלי ספק יי' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה כפי הראוי, לפי שכאשר צדק לפניו יתברך יהלך "ישם לדרך פעמיו", שילמדו ממנו בני אדם וישם הקב"ה אותו הצדקה פעמיו לדרך נהוג ומורגל בין בני אדם.

footnotes: ⁸⁷ לפי שופטים ה, ו. ⁸⁸ לפי מלכים א י, ט.

הנה נתתי לך בפירוש הפסוקים הקשים האלה ג' דרכים, בחר לך אחד מהם שהם מלבד פירושי המפרשים.

הנה התבארו במזמור הזה ד' ייעודים: האחד – תשועת ישראל וגאולתם, כמו שאמר: "ועמך ישמחו בך... כי ידבר שלום" וגו' (פה, ז-ט), והוא העיקר הג' מעיקרי נבואות ישעיהו. והב' – תחיית המתים העתידה להיות, כמו שאמר: "הלא אתה תשוב תחיינו" (פה, ו), והוא העיקר הי"ד מעיקרי נבואות ישעיהו. והג', שיהיה שלום בכל הארץ, כמו שאמר: "צדק ושלום נשקו" (פה, יב), והוא העיקר הי"ג מעיקרי נבואות ישעיהו. והד', שתשוב השכינה ביניהם, כמו שאמר: "לשכון כבוד בארצנו" (פה, י).

וכבר התבאר שהייעודים האלה אי אפשר לפרשם בדרך הנוצרים, ולא נתקיימו בבית שני, ושעתידים הם להתקיים לעתיד לבוא.