ויוסף הורד חוזר לענין וכו׳ לישנא הוא דדייק דכתב ויוסף הורד ועמ״ש בפ׳ וה׳ פקד את שרה:

ויהי יוסף מסלסל וכולי דאל״כ למאי נ״מ הודיענו הכתוב כן שופרא לנשי ועוד דאמאי לא כתב כן קרא לעיל בתחילת מולדתו ומ״ש רש״י ב׳ דברים אוכל ושותה ומסלסל וכו׳ נר׳ כנגד מה שהזכיר הכתוב ב׳ דברים יפ״ת וי״מ הילכך פי׳ אוכל ושותה מטעמים ובזה היה מגדל בשר ונראה יפ״ת ובתקון התכשיטים היה נר׳ יפה וזהו יפ״מ:

לעשות מלאכתו רב ושמואל וכו׳ תרוייהו מרגישים למה זה כתב הכתוב לעשות מלאכתו מר דריש להודיע שבחו של יוסף שלא נכנס אלא לעשות מלאכתו ממש ואידך סבר אי להא לא צריכה דסופו מוכיח על תחילתו דמדכתיב וינס וכו׳ מוכח שלא היה דעתו לחטוא וא״כ לכתוב ויבא הביתה א״ו היא גופא קמ״ל בתחילה לעשות צרכיו נכנס אלא שנר׳ לו וכו׳:

עברי מעבר וכו׳ כבר כתבתי בפ׳ לך לך על פ׳ לאברהם העברי דרש״י נקט כמ״ד בב״ר שבא מעבר הנהר שהוא הקרוב לפשט ע״ש אבל הכא לא ניחא כל כך שהרי יוסף עצמו לא בא מעבר הנהר כמו אברהם לכך נקט נמי אידך פירושא והקרוב אלי דצ״ל כאן ד״א:

ויהי כשמוע וכו׳ עמ״ש רבנו בחיי זכרונו לברכה דלאו תשמיש ממש הוה שהרי נסתרס אלא ענייני תשמיש דהיינו חיבור וכדומה ומה שכתב בשעת תשמיש צריך לפרש דר״ל בשעה המיוחדת לתשמיש כדאמרי׳ בפ״ק דברכות משמרה שלישית אשה מספרת עם בעלה: