(סימן קי"ד בש"ע ס"א) **או של דבש אסור משום חתנות.**ויש להקשות הרי דין זה מקורו ברא"ש כמו שכ' הב"י וס"ל הא דקאמר הש"ס שכר של עובדי כוכבים ה"ה שאר משקין בכלל הגזירה אם כן לדעה זו אף יין רמונים ויין תפוחים היה בכלל הגזירה והיאך כתב המחבר לקמן ס"ג דיין רמונים ותפוחים מותר לשתותו בכל מקום ומשמע שאין לאסור רק מה שמצינו בש"ס שכר ונראה לפי דאית' שם דף ל"א מ"מ אסרוהו שכר עובדי כוכבי' רמי בר חמא אמר משום חתנות רנ"א משום גלוי ופריך גלוי דמאי ומשני לא צריכא באתרא דמצלי מיא ואם כן פשוט דבשאר משקים דלית בהו משום גילוי מותר א"כ י"ל דאף דהרא"ש ס"ל דשכר ל"ד דה"ה שאר משקים מ"מ יין תפוחים ורמונים ע"כ דלא נאסר כלל כיון דלית ביה כלל איסור גלוי ואף דאנן לא קי"ל רק מטעם חתנות מ"מ מדלא קאמר הש"ס איכא בינייהו ע"כ לענין דינא לא פליגי רק בטעמא דמלתא וא"כ כיון דלמ"ד משום גלוי לא נאסר יין תפוחים ויין רמונים א"כ למ"ד משום חתנות נמי לא נאסר והטעם משום שהוא דבר שאינו מצוי ולא גזרו כלל וכלל ודו"ק:

(שם ס"ד בהג"ה) **עד שאין ס' לבטלו כו'.**עי' ט"ז סק"א שהקשה אמאי צריך ס' כו' תבשיל כו' כמו יין במים דלקמן סי' קל"ד ע"ש ולק"מ דהנה איתא בפרק אין מעמידין דף ל"ד ע"ב מורייס אומן פעם ראשון ושני מותר שלישי אסור דפעם א' או ב' נפיש שומני' ול"צ למירמי' ביה חמרא מכאן ואילך צריך למירמי' ביה חמרא האי ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו אותיב ר' אבא נטורי בהדה א"ל רבא עד האידנא מאן נטרה וכו' למאי ניחוש אי לתערובת וכו' קיסתא דחמרא בד' לומי ופי' דהאי עובדא הוי בפעם ג' דאז היין משביח וא"כ איכא למיחש לתערובת משא"כ בפעם א' או ב' דא"צ להשביח אפילו היין בזול נמי לא מערב בהו אכן התוס' ד"ה מורייס כו' פי' לפ"ד מהרש"א דס"ל דאיירי בפעם א' או ב' אף דא"צ להשביח אם היין בזול נמי איכא למיחש משום תערובת יין ע"ש במהרש"א היטב מעתה י"ל דהרמ"א ס"ל כפירוש רש"י דבאינו צריך להשביח משום יוקר לחוד ליכא למיחש שמא יערב בהו יין א"כ הכא שכתב המחבר דאיכא למיחש שמא עירב בהו יין ע"כ איירי שהיין משביח למשקין דאל"כ יקשה למה אסרו משום תערובת הא משום יוקרא לחוד לא חיישינן לתערובת יין כלל וע"כ צ"ל דהשביח היין למשקין ומעתה לק"מ דודאי הא דיין ביין ושאר משקין ביין בטיל בששה היינו היכא שהמשקין אין נשבחים מן היין וליכא למיסר רק משום טעם יין וכיון דאיכא ששה חלקים מים ליכא טעם יין אך היכא שהמשקין עצמן הן נשבחים וניכרות בהם טעם יין בכי האי גוונא ודאי צריך להיות ששים וק"ל:

(שם סעיף ח') **ובלבד שלא יהיו חתוכות בסכין שלהם וכו'.**ואע"ג דהמחבר הביא בסי' צ"ה ב' דעות אי אמרי' בשאר קורט של חלתית ועי' ש"ך בס"י נ"ל דברים חריפים דחורפיה משוי ליה לשבח דהכא דכל עיקר איסור הוא כדי להרחיק מן העובד כוכבים חמור טפי כמ"ש הב"י בשם הראב"ד ורשב"א לענין בישול חמיר טפי מן שאר אסורים כדי להרחיק מהם וע"ש א"כ י"ל ה"ה לענין זה נמי חמירא ומה שהקשה הש"ך בס"ק י"ב הא דלא אמרי' הטעם נתבטל בב' וג' הראשונים א"כ יהיו בטילין ברוב י"ל כיון דאם היינו יכולים לידע איזה זית נחתך בסכין האיסור הא יכול למיקם עלה ע"י קפילא ארעאי וכה"ג ל"א דמב"מ חד בתרי בטיל אלא היכא דליכא למיקם עלה א"כ לק"מ ודו"ק:

(שם סעיף י' בהג"ה) **דכל דפריש מרובא פריש.**ט"ז ס"ק י"ד וי"ל נגזר שמא יקח כו' וי"ל לפי דקי"ל דלא אמרי' כל קבוע כמחצה על מחצה רק כשהאיסור ניכר במקומו משא"כ כשאין ניכר ל"א כל קבוע כו' א"כ קשה הא הכא אין האיסור ידוע וניכר וצ"ל כיון דאם היינו רוצים לחקור ולדרוש מיד היה אפשר לידע ולברר הדבר א"כ עיקר הדברים וניכר וידוע וא"כ שפיר אמרינן כל קבוע כו' ומעתה גם קושית הט"ז ל"מ מידי כיון דיש מציאות שיכול להכיר את האיסור ליכא כלל גזירה שמא יקח מן הקבוע וק"ל: