(סימן קל"ג סעיף ג') **עובד כוכבים ששכר את הפועל כו' שאם היה פחות מש"פ.**עיין ש"ך ס"ק ז' שכתב זה למד מהרשב"א כו' ולפי מש"כ התוס' שם אינו וכו' אכן לענ"ד אין זה מוכרח וי"ל דתוס' ג"כ מודים הכא דהא כל טעמא דכל השכירות אסור בהנאה היינו משום דשייכי אהדדי כיון דשכרו למאה חביות אי לא היה מעביר גם להחבית של יין נסך לא היה פורע לו כלום אם כן כל השכירות בא מחמת שכירות דיי"נ וכ"ז אי הוי ש"פ א"כ איכא קפידא ולא ישלם גם השאר אבל אי ליכא שכרו של יי"נ ש"פ ודאי לא היה מקפיד בשביל זה שלא לשלם לו השכר לכך השכר מותר לכ"ע הואיל דלא מתהני מיי"נ [וזהו כוונת התוס' שם דאינו מקפיד משום שהוא פחות מש"פ וא"כ היינו הך דהתם]:

(שם סעיף ו') **אפי' אמר לו העובד כוכבים שמור בחנם כו'.**עי' ט"ז ס"ק ז' שכתב הא דלא אמר הטעם דמחזיק לו טובה כו' ע"ש ובאמת לא קשה מידי דהא דקאסר לעיל בסעיף ד' בחנם בשביל חזקת טובה היינו היכא שעשה מעשה ביין נסך שהעבירו ממקום למקום וכדומה אבל הכא אין עושה מעשה רק יושב ומשמר למה יהיה אסור וצ"ל הטעם שהוא רוצה בקיומו ולא שייך הטעם שהחזיק טובה כדלעיל ולק"מ: